קל"ף
קל"ף (קהילה לסבית פמיניסטית) היה ארגון לסבי פמיניסטי שהוקם בשנת 1987 ופעל בישראל עד סוף העשור הראשון של המאה ה-21. הארגון הוקם על ידי פעילות לסביות פמיניסטיות, בהן חיה שלום.
הארגון קיבל אליו כל מי שהגדירה עצמה כאישה והזדהתה עם מטרותיו. גברים שהזדהו עם המטרות הצטרפו כ-"ידידי הארגון".
מטרות הארגוןעריכה
ארגון קל"ף הגדיר לעצמו את המטרות הבאות.[1]
- יצירת מקום בטוח עם אווירה תומכת ומסייעת ללסביות, הומואים, ביסקסואליות, טרנסיות/ים ומשפחותיהם.
- שינוי עמדות וסטריאוטיפים כלפי לסביות, הומואים, ביסקסואליות/ים, וטרנסיות/ים כחלק משינוי חברתי למציאות שוויונית כוללת בחברה הישראלית.
- השגת שוויון זכויות ללסביות, הומואים, ביסקסואליות/ים, טרנסיות/ים ומשפחותיהם במישור החוקי והמשפטי.
- עידוד יצירת תרבות לסבית מקורית.
פעילותעריכה
בתחילה פעל הארגון בתל אביב בלבד, אך במהלך השנים שיתף פעולה עם שדולת הנשים בישראל והבית הפתוח בירושלים ועם ארגון המרכז הפמיניסטי אשה לאשה בחיפה.[2][3] במסגרת שיתופי פעולה אלה ארגנו פעילות קל"ף אירועים רבים עבור הקהילה הלסבית, כגון מסיבות, מופעי בידור, מופעי התרמה, כנסים ותערוכות. בנוסף הפעיל הארגון קו מידע, ושלח לחברותיו עלוני מידע בדואר.
בינואר 1992 הפגינו פעילות הארגון מול תיאטרון ירושלים כנגד דרישה של חרדים להסיר תערוכת צילום של נשים לסביות מסן פרנסיסקו שהוצגה במקום.[3][4]
בנובמבר 1991 נערך כנס "קל"ף פתוח" הכנס הארצי הראשון של קל"ף. בכנס נדונו עתיד הקהילה וכן סוגיית ההורות הלסבית והביסקסואלית. בינואר 1997 נפתחו חגיגות העשור להקמת הארגון בכנס בירושלים שעסק במיניות וארוטיקה. במאי של אותה השנה ערך הארגון כנס לסבי-פמיניסטי ברמת-אפעל, אליו הגיעו מאות נשים מרחבי הארץ. בעקבות הצלחת הכנס אורגן כנס לסבי פמיניסטי נוסף ברמת אפעל במאי 1999.[3]
בשנת 1999 ארגון קל"ף הוכר באופן רשמי על ידי משרד הרווחה כגורם מלווה ומייעץ בעבודה עם נערות לסביות במצוקה, והחלו להתקיים השתלמויות לעובדות סוציאליות על ידי קל"ף.[3]
קל"ף חזק היה ביטאונה של תנועת קל"ף, שיצא לאור בשנים 1989–2001.
הכנס הלסבי האחרון שאורגן על ידי קל"ף התקיים בשנת 2003, בתאריך 16 - 18 בדצמבר. הכנס נערך במלון לחוף נתניה, והשתתפו בו מאות נשים בעשרות סדנאות בנושאי פוליטיקה, שוויון ומיניות.
בשנים 2005-2003 הוציא הארגון לאור את העיתון הלסבי פנדורה, שהיווה אלטרנטיבה לסבית למגזין הזמן הוורוד שפנה בעיקר לגברים הומואים.[5]
מאבקים משפטייםעריכה
בשנת 1997 הגיש ארגון קל"ף עתירה לבג"ץ יחד עם אגודת הלהט"ב והאגודה לזכויות האזרח בישראל באמצעות עורכת הדין עירא הדר, ובה ביקשו לבטל את האיסור שהטיל שר החינוך זבולון המר על שידור פרק של התוכנית "קלפים פתוחים" שעסק בנוער להט"ב ובזהות מינית. בפסק הדין קבע בג"ץ פה אחד שיש להתיר את שידור התוכנית כפי שתוכנן במקור, בערוץ בו תוכנן השידור, ללא התניה של השידור בשינויים וסייגים כפי שדרשו המשיבים. פסק דין זה מוכר כבג"ץ קלפים פתוחים.[6]
שנה לאחר מכן הגיש הארגון עתירה נוספת יחד בסיוע אותם הארגונים לאחר ששר החינוך סירב לאפשר לקל"ף להציג חומרי לימוד ביריד "הזכות לכבוד והחובה לכבד", בטענה שמשרד החינוך מבקש לקדם את המשפחה שמביאה ילדים לעולם, אך בג"ץ דחה את העתירה, שהוגשה יומיים לפני פתיחת היריד, בטענה שהזמן קצר מדי לדון בה.[7][8] בעקבות כך הקימו פעילות הארגון דוכן מידע אלטרנטיבי והפגינו מחוץ לבניין האירוע.[3]
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר קל"ף בארכיון האינטרנט.
- בית קל"ף: הסיפור האמיתי, באתר GoGay, 26 באוקטובר 2002
- עדי מורנו נבחרה לתפקיד רכזת ועד קל"ף, באתר GoGay, 5 בינואר 2004
- רגע לפני מצעד הגאווה, קל"ף בפני סגירה, באתר וואלה!, 9 ביוני 2005
הערות שולייםעריכה
- ^ קל"ף - קהילה לסבית פמיניסטית בארכיון האינטרנט.
- ^ הבית הפתוח, אז ועכשיו - חלק ב', אור גורן, גוגיי, 26 בינואר 2002.
- ^ 1 2 3 4 5 שנות ה-90 המהפכה הוורודה, פרויקט ההיסטוריה של אגודת הלהט"ב.
- ^ יובל הימן, במבט לאחור: כך התפתחה סצנת הגייז הירושלמית, באתר nrg, 22 ביוני 2009.
- ^ יצא לאור "פנדורה" - מגזין לסבי חדש, יניב הלפרין, גוגיי, 1 במאי 2003.
- ^ בג"ץ 273/97 אגודת הלהט"ב, קל"ף והאגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר החינוך והתרבות והספורט, הטלוויזיה החינוכית הישראלית והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - פסק דין בג"ץ קלפים פתוחים, אתר הרשות השנייה, 21 בספטמבר 1999.
- ^ השתתפות עמותת קל"ף ביריד של משרד החינוך, אתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 5 בינואר 1999.
- ^ בג"ץ 7869/98 קל"ף, האגודה השיתופית קיבוץ תובל, האגודה לזכויות האזרח בישראל ואגודת הלהט"ב נ' שר החינוך והתרבות והספורט, משפט ולהט"ב, אוניברסיטת תל אביב.
