קלאוס קינסקי

שחקן גרמני

קלאוס קינסקי (18 באוקטובר 192623 בנובמבר 1991) היה שחקן קולנוע ותיאטרון גרמני.

קלאוס קינסקי
Klaus Kinski
קינסקי בפסטיבל קאן (1988)
קינסקי בפסטיבל קאן (1988)
לידה 18 באוקטובר 1926
סופוט (העיר החופשית דנציג) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בנובמבר 1991 (בגיל 65)
Lagunitas-Forest Knolls, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Klaus Günter Karl Nakszynski עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1947–1989 (כ־42 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Minhoï Geneviève Loanic עריכת הנתון בוויקינתונים
  • Debora Caprioglio (19871989) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פולה קינסקי, נסטסיה קינסקי, ניקולאי קינסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מפקד מסדר האמנויות והספרות (5 בפברואר 1986) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.kinski.de
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה עריכה

קינסקי הופיע ביותר מ-130 סרטים, אך ידוע בעיקר בזכות אלו בהם שיתף פעולה עם הבמאי ורנר הרצוג, ביניהם:

ב-1958 השתתף בסרטו של דאגלס סירק, "עת לאהוב ועת למות". ב-1962 השתתף בתור פליט יהודי בסרט "הבוגד שלא בגד", לצידו של ויליאם הולדן.

בשנות ה-60' וה-70' הופיע בסרטים אירופאיים דלי תקציב, לצד השתתפות בסרטים נחשבים יותר כ"דוקטור ז'יוואגו". בתקופה זו השתתף בכמה מערבוני ספגטי, ביניהם "הצלפים" של סרג'יו לאונה, ו"השתיקה הגדולה" לצדו של ז'אן לואי טרנטיניאן.

בשנת 1977 שיחק בסרט "מבצע יונתן" בתפקיד מפקד הטרוריסטים וילפריד בזה. ב-1981 שיחק בסרטו האחרון של בילי ויילדר - "חברים, חברים, אבל...".

בשנת 1989 כתב וביים סרט ביוגרפי על הכנר והמלחין האיטלקי ניקולו פאגאניני, אותו גילם קינסקי בתפקידו האחרון בקולנוע.

בשנת 1999, מספר שנים אחרי מותו של קינסקי, ביים הרצוג סרט על מערכת היחסים הסוערת ביניהם הנושא את השם Mein liebster Feind - Klaus Kinski, בתרגום מילולי "אויבי האהוב - קלאוס קינסקי".

חיים אישיים עריכה

לקינסקי שלושה ילדים שכולם נהיו לשחקנים: פולה, ניקולאי, ונסטסיה קינסקי.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קלאוס קינסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא שחקנים ובנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.