ויקיפדיה

פיצקרלדו

סרט משנת 1982

פיצקרלדו (בגרמנית: Fitzcarraldo) הוא סרט קולנוע מערב-גרמני מסוגת דרמת הרפתקאות בכיכובו של קלאוס קינסקי ובבימויו של ורנר הרצוג אשר יצא לאקרנים ב-1982. עלילתו מתרחשת בתחילת המאה ה-20 בפרו, ועוקבת אחר דמותו האקסצנטרית של בריאן סוויני פיצג'רלד, ממציא אירי בעל חזון להקים בית אופרה בלב הג'ונגלים הטרופיים.

פיצקרלדו
Fitzcarraldo
בימוי ורנר הרצוג
הופק בידי ורנר הרצוג
לאקי סטיפטיק
תסריט ורנר הרצוג
עריכה ביאטה מאינקה-ילינגהאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קלאוס קינסקי
קלאודיה קרדינלה
חוסה לוגוי
מוזיקה פלוריאן פריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום תומאס מאוך עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה המערבית
פרו
חברת הפקה ZDF עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Filmverlag der Autoren, אייטונס, אמזון פריים וידאו, נטפליקס, Xfinity Streampix עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 5 במרץ 1982
משך הקרנה 157 דקות
שפת הסרט אנגלית
אשנינקה
גרמנית
ספרדית
סוגה הרפתקאות
תקציב 14 מיליון מארק
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפקת הסרט הייתה מסובכת ונתקלה בקשיים רבים, החל בהעברת ספינת קיטור במשקל מאות טונות מעבר לגבעה תלולה, מריבותיו הבלתי פוסקות של קינסקי עם שאר אנשי הצוות, וכלה במספר תאונות ומקרי מוות. הסרט הדוקומנטרי נטל החלומות עוקב אחר תהליך ההפקה המסובך ומציג קטעי צילום מקוריים מעת יצירתו.

עלילה עריכה

בריאן סוויני "פיצקרלדו" פיצג'רלד הוא מהגר אירי המתגורר באיקיטוס, עיר קטנה הנמצאת מזרחית להרי האנדים באגן האמזונאס שבפרו. התקופה היא תחילת המאה ה-20 והעיר מתפתחת במהירות במהלך שיאו של עידן הגומי, עת בה אנשי עסקים אירופאיים הגיעו לדרום אמריקה בכדי להתעשר מהחומר הצמגי המופק מעצי ההוואה.

חלומו של פיצקרלדו הוא להקים בית אופרה באיקיטוס ולהביא אליו את הטנור המפורסם אנריקו קארוזו. הוא ניחן בחוש מפותח להמצאות חדשות ורעיונות יצירתיים, אולם נכשל זה מכבר בבניית רכבת על גבי רכס ההרים האנדי, ורעיונו לבנות מפעל לקרח בעיר הפך למושא ללעג וקלס בקרב ברוני הגומי.

בלית ברירה, ובעידודו של דון אקווילינו, אחד מעשירי העיר, מחכיר פיצקרלדו את חלקת האדמה הפנויה האחרונה במדינה מידי הממשלה הפרואנית, במטרה לנצל את אזוריה המיוערים בעצי גומי, ולגייס כסף עבור בית האופרה שלו. השטח שרכש נותר פנוי במשך זמן כה רב הודות לשבטי האינדיאנים העוינים השוכנים בו, וכן בשל הנהרות הגועשים ומלאי האשדים הסובבים אותו, אשר הפכו אותו לבלתי ניתן לניצול ולחסר נגישות. אולם בעת הרכישה מבחין פיצקרלדו בפרט שטרם נתגלה במפה אשר עשוי לסייע לו במשימתו.

בעזרתה של בת זוגו, מולי, אשת עסקים המנהלת בית בושת מצליח בעיר, רוכש פיצקרלדו ספינת קיטור ישנה לה הוא קורא האס. אס. מולי אאידה (על שם יצירת האופרה מאת ג'וזפה ורדי); לאחר גיוס אנשי צוות לספינתו, ביניהם קפטן הולנדי אשר איבד את דעתו לג'ונגל וטבח שתיין, מפליג פיצקרלדו במורד נהר הפצ'יטאה.

כעבור מספר ימי הפלגה והיתקלות קצרה עם שבט אינדיאנים, בה מצליח פיצקרלדו להפנט את הילידים באמצעות מוזיקת אופרה ולצרפם לשורותיו, נחשפת תוכניתו הנועזת להגיע לנקודה מסוימת בדרך בה המרחק בין נהר הפצ'יטאה ונהר האוקיאלי, המקבילים זה לזה ומופרדים בידי רצועת אדמה דקה, הוא הקצר ביותר, ולהעביר את ספינתו השוקלת כ-320 טון מעבר לגבעה התלולה הנמצאת ביניהם[1].

בעמל רב ובסיועם של האינדיאנים, אשר נרתמו לעזרתו לאחר שבעבר נלקחו רבים מהם כעבדים בידי חברות המסחר האירופאיות, מצליח פיצקרלדו להעביר את הספינה מעבר לגבעה באמצעות מערכת מתוחכמת של מנופים וגלגלות. לאחר חגיגת ניצחון קצרה בה הוא וצוותו שותים לשוכרה ונרדמים למשך הלילה, הם מתעוררים למחרת בבוקר למחזה אימים; בניסיון לפייס את אלי הנהר, לאחר שעוררו את זעמם כאשר הפרו את רצון הטבע וצייתו לגחמותיו של פיצקרלדו, שחררו האינדיאנים את החבלים אשר עיגנו את הספינה לגדת הנהר ונעלמו, מותירים את אנשי הצוות לגורלם במורד האשדים השוצפים. אנשי הצוות מצליחים להשלים את מסעם חזרה לאיקיטוס במורד הנהר המסוכן ותוך ספיגת נזקים מועטים בלבד לספינה, אולם שבים לעיר מבלי שאספו כל גומי. פיצקרלדו נאלץ למכור את ספינתו לדון אקווילינו, אך לא לפני שהוא אוסף תזמורת אופרה שלמה עם קארוזו בראשה, המנגנת את הפוריטנים של בליני. כל אנשי העיר מגיעים לנמל בכדי לצפות בפיצקרלדו העומד בראש הספינה עם חיוך רחב על פניו בעודו מעשן סיגר.

ליהוק עריכה

 
איור מסעו של פיצקרלדו ותוכניתו לנצל את השטח שרכש; האיקס בחלק העליון של התרשים מייצג את העיר איקיטוס הנמצאת על שפת אגן האמזונאס. ספינתו הפליגה במעלה האמזונאס (נגד כיוון החץ) ובמורד נהר הפצ'יטאה (הנהר השמאלי); כפי שניתן לראות, מצר האדמה המפריד בין נהר הפצ'יטאה לנהר האוקיאלי (הנהר הימני), המיוצג על ידי האיקס התחתון, הוא דק יחסית, ובמקום זה העביר פיצקרלדו את ספינתו מעבר להר. הריבוע הימני עם האיקס מייצג את השטח המיוער עם עצי הגומי אליו פיצקרלדו רצה להגיע.

הפקה עריכה

הסיפור מבוסס בחלקו על חייו ומעלליו של ברון הגומי קרלוס פרמין פיצג'רלד, אשר במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 העביר את ספינתו מבעד למצר יבשתי ומנהר אחד למשנהו. על אף כן, שקלה ספינתו כ-30 טון בלבד, בניגוד לספינה של פיצקרלדו אשר שקלה פי עשרה מכך. כמו כן לא העביר אותה בשלמותה אלא בחלקים, אותם הרכיב מחדש בצד השני[1][2].

בסרט האוטוביוגרפי הקצר "דיוקנו של ורנר הרצוג" אשר בוים על ידיו, מספר הרצוג כי במהלך ההפקה ניסה להתרכז בהצגת המאמץ הפיזי הקשה שהיה כרוך בשינוע הספינה בין שני הנהרות, וכי ההשראה לכך נבעה בחלקה מהקשיים ההנדסיים מהם סבלו הקדמונים אשר עסקו בהזזת מנהירים.

חלק זה של ההפקה היה קשה באופן יוצא מגדר הרגיל ומשך פרסום רב לאחר שאנשי הצוות עם הרצוג בראשם העבירו ספינת קיטור אמיתית במשקל של כ-320 טון מעבר לגבעה. צילומים אלו היו אמיתיים ולא כללו שימוש באפקטים מיוחדים כלשהם או בטכניקות CGI. הרצוג האמין שאף אדם מעולם לא ביצע מהלך שכזה בכל ההיסטוריה של הקולנוע, וכי אף אדם לא יעשה זאת שוב אחריו, ולכן הכריז על עצמו כ"קונקיסטאדור של חוסר התועלת"[3].

שלוש ספינות נוספות נרכשו לצורך השלמת הצילומים והופיעו במספר סצנות, בעיקר אלו בהן נראתה הספינה מתרסקת בין אשדי הנהר הגועש. הסצנות האלימות ביותר צולמו באמצעות מודל של הספינה המקורית[4].

ליהוק הסרט ותהליך גיוס השחקנים היה כרוך גם הוא בקשיים רבים. ג'ייסון רוברדס היה אמור לגלם את פיצקרלדו, אולם לאחר שחלה בדיזנטריה במהלך שלבי ההפקה המוקדמים נאלץ לעזוב את הסט לצורך קבלת טיפול. הרצוג שקל להציע את התפקיד לג'ק ניקולסון או לגלם את פיצקרלדו בעצמו, בטרם קלאוס קינסקי הסכים לקבלו. השניים הכירו איש את רעהו זה מכבר לאחר שקינסקי כיכב בשלושה מסרטיו המוקדמים של הרצוג. עד לאותה עת צולמו כמעט כחצי מהסצנות הנדרשות להשלמת הסרט בכיכובו של רוברדס, והרצוג נאלץ להתחיל מחדש.

מיק ג'אגר היה אמור לשמש כעוזרו של פיצקרלדו ומריו אדורף כקפטן הספינה פאול רסנברינק, אולם בשל עיכובים שונים ואי עמידה בלוחות הזמנים נאלצו השניים לעזוב; ג'אגר יצא לסיבוב הופעות עם הרולינג סטונז, והרצוג השמיט את תפקידו מהתסריט כליל במהלך הצילומים החוזרים.

קינסקי הפגין התנהגות עצבנית ונוירוטית לכל אורך ההפקה, ולעיתים קרובות נטל חלק בריבים ותגרות עם הרצוג וחברי הצוות האחרים. באחת הסצנות בסרטו הדוקומנטרי של הרצוג, השד הטוב ביותר שלי, נראה קינסקי צורח על מנהל ההפקה וולטר סקסר בגין עניינים שוליים כגון איכות המזון שאכלו. הרצוג סיפר כי הילידים האינדיאנים אשר ליהק בסרטו הביעו כעס רב על התנהגותו, וכי מספר ראשי שבט הציעו במלוא הרצינות לרצוח עבורו את קינסקי, אם כי הוא סירב מאחר שהיה זקוק לו על מנת לסיים את הסרט.

 
שלד הספינה המקורית בה השתמשו בסרט, סמוך לגדות נהר מדרה דה דיוס בפרו.

לדברי הרצוג, הוא ניצל את המתח שנוצר בין קינסקי ובין האינדיאנים לצורך אותנטיות הדמויות, ובמהלך מספר סצנות בהן נראה צוות הספינה סועד כאשר מסביבו עומד המון האינדיאנים, רגשות העצבים והזעם על פניהם נבעו משנאתם כלפיו[5].

הצילומים התרחשו במספר מקומות באמריקה הדרומית; מנאוס, ברזיל; איקיטוס ופונגו די מניק, פרו; כמו כן במצר יבשתי בפרו בין שני הנהרות אורובמבה וקמיסיאה, ביניהם הועברה הספינה, כ-57 קילומטרים הרחק ממצר פיצג'רלד, בו העביר קרלוס פיצג'רלד את ספינתו.

במהלך ההפקה התרחשו מספר תאונות שהסתיימו בפציעות ובמוות, בעיקר של ילידים אינדיאנים אשר הועסקו כפועלים בהעברת הספינה. שתי התרסקויות של מטוסים קלים גרמו למספר פציעות ולמקרה אחד של שיתוק גופני[6]. בתקרית אחרת הוקש חוטב עצים מקומי על ידי נחש ארסי, ובצעד דרמטי חתך את רגלו בעזרת מסור חשמלי על מנת למנוע מהארס להתפשט, ובכך הציל את חייו[6][7].

הרצוג הואשם בניצול השבטים הילידים במהלך הפקת הסרט ומספר השוואות נעשו בינו לבין קרלוס פיצג'רלד אשר היה ידוע בעבודות הפרך ועונשי המוות שהטיל על האינדיאנים שעבדו תחתיו. מייקל פ. בראון, פרופסור לאנתרופולוגיה במכללת ויליאמס קולג', טען ב-1982 במגזין הפרוגרסיב כי על אף שהרצוג הסתדר עם אנשי שבט האגוארונה, שאת חלקם העסיק כשחקנים או כעובדי בנייה, יחסיהם התדרדרו במהרה לאחר שהורה לבנות כפר על אדמתם. הרצוג נכשל לכאורה להשיג את הסכמתה של מועצת השבט וניסה להשיג הגנה מידי הכוח הצבאי המקומי כאשר החלו הילידים לנהוג באלימות כלפיו. בסופו של דבר שרפו אנשי האגוארונה את סט הצילומים בדצמבר 1979, וירו חץ בצווארו של אחד השחקנים[8].

פסקול עריכה

אלבום הפסקול של הסרט יצא ב-1982 וכולל קטעי מוזיקה של הלהקה הגרמנית פופול וו (אנ'), מאלבומיהם "ליל הנשמה (אנ')" מ-1979 ו"שתוק ותדע שאני (אנ')" מ-1981[9][10]. כמו כן מכיל האלבום מספר קטעי אופרה מפורסמים מאת בליני, ורדי, ליאונקוואלו, מאיירבר, מאסנה, פוצ'יני ושטראוס, המבוצעים רובם בידי הטנור אנריקו קארוזו.

"פיצקרלדו - הפסקול המקורי צד א'"
מס' שםכותב(ים) משך
1. מלאך באוויר פופול וו 02:40
2. סצנה מארנאני (קטע קצר מתוך האופרה המבוצע על ידי אמן לא ידוע) ג'וזפה ורדי 04:10
3. צרה לקורזין פופול וו 05:30
4. צחוק הליצנים (קטע קצר מתוך האופרה המבוצע על ידי אנריקו קארוזו) רוג'רו ליאונקוואלו 02:05
5. ציפורי גן עדן (קטע קצר מתוך האופרה המבוצע על ידי אנריקו קארוזו) ג'אקומו מאיירבר 02:35
6. ילד עם כינור אמן לא ידוע 01:17
7. בתוך הגן עם אנשי הקהילה פופול וו 04:45
משך כולל:
 21:53
"פיצקרלדו - הפסקול המקורי צד ב'"
מס' שםכותב(ים) משך
1. מוזיקת כלי נשיפה אמן לא ידוע 02:23
2. המוות ושינוי הצורה (קטע קצר מתוך האופרה המבוצע על ידי אמן לא ידוע) ריכרד שטראוס 02:37
3. מוזיקת בורונדי אמן לא ידוע 02:30
4. החלום (קטע קצר מתוך האופרה המבוצע על ידי אמן לא ידוע) ז'יל מאסנה 02:10
5. הרביעייה (מתוך ריגולטו) (קטע קצר מתוך האופרה המבוצע על ידי אמן לא ידוע) ג'וזפה ורדי 03:40
6. אילו המלאכים היו חיים על האדמה פופול וו 02:15
7. הו, מימי, הלא תשובי עוד? (קטע קצר מתוך האופרה המבוצע על ידי אנריקו קארוזו) ג'אקומו פוצ'יני 01:18
8. קטע מהליצנים (קטע קצר מתוך האופרה המבוצע על ידי אמן לא ידוע) וינצ'נצו בליני 04:07
9. הרביעייה (מתוך ריגולטו) (קטע קצר מתוך האופרה המבוצע על ידי אנריקו קארוזו) ג'וזפה ורדי 03:00
משך כולל:
 26:00

פרסים עריכה

הסרט זכה בפרס הסרטים הגרמנים הכסוף בפסטיבל הסרטים של גרמניה עבור סרט הקולנוע הטוב ביותר. כמו כן היה מועמד לקבלת פרסים שונים מאת האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה, פרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן, ופרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר. הרצוג זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל הפרסים בקאן[11]. פיצקרלדו נבחר לקבוצת הסרטים מגרמניה המערבית עבור פרס האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-55, אולם לא הגיע לרשימת המועמדים הסופית.

תרבות עריכה

  • סדרת הטלוויזיה האמריקאית מטאלוקליפס הציגה ב-2008 בפרק התשיעי של העונה השנייה, "דת'קרלדו", מספר אלמנטים פרודיים המתייחסים לסרט, ביניהם סצנה בה ספינה ענקית מועברת מבעד להר.
  • סדרת הטלוויזיה האמריקאית משפחת סימפסון הציגה ב-2005 בפרק האחד עשר של העונה השישית, "ביום בהיר איני יכול לראות את אחותי", סצנה בה התלמידים מנסים להעביר אוטובוס במעלה הר תלול. דמותו של אותר, ילד גרמני אשר הגיע לבית הספר במסגרת חילופי סטודנטים, אומר "אני מרגיש כמו פיצקרלדו!"; נלסון עונה לו בתגובה, "הסרט הזה היה דפוק", ואותר מכה אותו בבטן. בפרק הארבעה עשר של העונה העשרים ושמונה, "פיצקרלדו", אשר שודר ב-2017, מוצגים מספר אלמנטים קומיים נוספים הקשורים לסרט.
  • סדרת הטלוויזיה האמריקאית האחים ונטור הציגה ב-2018 בפרק השלישי של העונה השביעית, "פיגור במדע", את שמה האמיתית של דמות המונרך כמלקולם פיצקרלדו, וכמו כן רמזה על תוארו ושמו האמיתי של אביו של המונרך כדון פיצקרלדו.
  • הזמר האירי גלן הנסרד כתב את השיר "פיצקרלדו" המופיע באלבומם של להקת המסגרות מ-1995 הקרוי גם הוא באותו שם. באלבום ההופעה שלהם Set List מ-2002 נראה הנסרד אומר כי סרטו של הרצוג היווה מקור השראה לשיר.
  • המוזיקאי ההולנדי דני וולפרס הידוע גם כ"לגו-וולט" פרסם מיני אלבום בן שלושה חלקים ב-2002 הקרוי "קלאוס קינסקי - מיני אלבום" כאשר אחת מרצועות השמע נקראת על שם הסרט.
  • בסדרה הדוקומנטרית "באגף המוצאים להורג" מאת ורנר הרצוג, בפרק הרביעי של העונה השנייה אשר שודר ב-2013 ובו מראיין הרצוג את האסיר דאגלס פלדמן, מגלים השניים כי בזמן ההפקה של הסרט פיצקרלדו, אשר התרחשה במהלך מלחמת פקישה, היו השניים במרחק של קילומטרים ספורים זה מזה על הגבול בין פרו לאקוודור.
  • סדרת הטלוויזיה האמריקאית "אנתוני בורדיין: בלי הזמנות" הציגה ב-2011 בפרק השישי של העונה השביעית, "ברזיל - האמזונאס", התייחסות קצרה לסרטו של הרצוג ולסצנה בה קינסקי שומע מוזיקת אופרה מפטיפון המונח על גבי גג ספינתו כאשר אינדיאנים עוינים נמצאים מצדי שתי גדות הנהר. בורדיין פותח את הפרק עם אותה מנגינה, על פטיפון זהה ועל ספינה דומה, כשהוא לבוש בצורה המזכירה את פיצקרלדו.
  • בסרט המוקומנטרי "התקרית בלוך נס" מ-2004 בבימוים של ורנר הרצוג וזאק פן, המציג את עצמו כסרט דוקומנטרי על עשייתו של סרט אחר של הרצוג, האניגמה של לוך נס, מנהלים הרצוג ופן ויכוח אשר במהלכו טוען הרצוג שהסרט טיפשי, מגוחך ובלתי אפשרי, ואילו פן משיב לו, "לפחות איננו מנסים להעביר ספינת קיטור מעבר להר"; ורנר שואל אותו בכעס, "מה אמרת?", והשניים שותקים.

לקריאה נוספת עריכה

  • הרצוג, ורנר; פיצקרלדו: הסיפור האמיתי; הוצאת פיורד, 1982 (ISBN 0-940242-04-4)
  • הרצוג, ורנר; הרצוג על הרצוג; הוצאת פייבר ופייבר, 2001 (ISBN 0-571-20708-1)
  • הרצוג, ורנר; כיבוש חוסר התועלת; הוצאת אקו, 2009 (ISBN 9780061575532)[12]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פיצקרלדו בוויקישיתוף

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 "English captions of documentary Burden of Dreams from 1:11:25 to 1:12:40", Burden Of Dreams, Les Blank, 1982; Archived From The Original On November 1, 2006.
  2. ^ "English captions of documentary Burden of Dreams from 0:02:09 to 0:02:36", Burden Of Dreams, Les Blank, 1982; Archived From The Original On October 31, 2006.
  3. ^ "Herzog On Herzog", Book, Werner Herzog, Faber And Faber, 2001, ISBN 0-571-20708-1; Archived From The Original On October 28, 2009.
  4. ^ "Fitzcarraldo 1982", Model Ships In The Cinema, June 8, 2015; Archived From The Original On January 9, 2022.
  5. ^ "My Best Fiend, 59:20-59:50", Film, Werner Herzog, 1999.
  6. ^ 1 2 "It's Past Time We Condemned Fitzcarraldo", Films Ranked, Adam Call Roberts; Archived From The Original On January 9, 2022.
  7. ^ "11 Craziest Things That Have Happened During the Making of Werner Herzog’s Films", Indie Wire, Anya Jaremko Greenwold, September 4, 2015; Archived From The Original On January 9, 2022.
  8. ^ "Art Of Darkness", The Progressive, August 1982; Archived From The Original On March 5, 2016.
  9. ^ "Fitzcarraldo Soundtrack", Enricobassi It; Archived From The Original On April 4, 2011.
  10. ^ "Fitzcarraldo - Original Film Soundtrack", Discogs; Archived From The Original On January 10, 2022.
  11. ^ "Fitzcarraldo", Festival De Cannes, Award For Best Director, 1982; Archived From The Original On January 10, 2022.
  12. ^ "'Conquest of the Useless,' by Werner Herzog", Sfgate, Walter Addiego, August 3, 2009; Archived From The Original On January 10, 2022.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פיצקרלדו&oldid=37099841"