קלאוס נומי
קלאוס שפרבר (בגרמנית: Klaus Sperber; 24 בינואר 1944 - 6 באוגוסט 1983), הידוע יותר כקלאוס נומי (Klaus Nomi), היה קונטרה טנור גרמני שהיה ידוע בשל הופעותיו הקוליות יוצאות הדופן ואישיותו הבימתית הבלתי רגילה. נומי זכור בשל הופעתו התאטרלית הביזארית והחיה; איפורו הכבד, לבושו ותסרוקתו המיוחדים. שיריו נעו בין פרשנויות סינתיסייזר של אופרה קלאסית לקאברים של שירי פופ פופולריים משנות השישים כמו של צ'אבי צ'קרס (Chubby Checker's, Let's Twist Again, לו כריסטי (Lou Christie) ו-Lightnin' Strikes.
 | |
| לידה |
24 בינואר 1944 Immenstadt im Allgäu, Gau Swabia, גרמניה הנאצית  |
|---|---|
| פטירה |
6 באוגוסט 1983 (בגיל 39) ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה |
Klaus Sperber |
| מקום קבורה |
ניו יורק |
| מוקד פעילות |
גרמניה |
| תקופת הפעילות |
מ-1972 |
| סוגה |
רוק, אופרה, מוזיקה אלקטרונית, סינת'-פופ, דאנס-פופ, גל חדש, אוונגרד |
| סוג קול |
אלט |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
| חברת תקליטים |
RCA רקורדס |
|
klausnomi | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
חייו האישיים עריכה
קלאוס נומי נולד כקלאוס שפרבר באימנשטדט בוואריה, גרמניה. בנעוריו בשנות השישים עבד כסדרן בדויטשה אופר ברלין במערב ברלין שם נהג לשיר מאחורי הקלעים בתום המופע עבור סדרנים אחרים וצוות האחזקה. בסביבות הזמן ההוא שר גם אריות אופראיות במועדון גאה בברלין שנקרא 'הקזינו של קלייסט' (Kleist Casino).
נומי היגר מגרמניה לעיר ניו יורק באמצע שנות השבעים. הוא החל להשתלב בסצנה האומנותית שהשתררה באיסט וילג' (East Village). לפי הסרט התיעודי שביים אנדרו הורן, לקח נומי שיעורי זימרה וכילכל עצמו בעבודה כשף מאפים.
נומי הלך לעולמו ב-6 באוגוסט 1983 בעיר ניו יורק והיה אחד מהידוענים הראשונים שנפטרו מסיבוכים שחלו כתוצאה ממחלת האיידס[1]. אפרו פוזר מעל העיר ניו יורק.
קריירה עריכה
נומי הופיע בהפקת קאמפ סטירית של זהב הריין מאת ריכרד וגנר בחברת התיאטרון הקומי של צ'ארלס לודלאם (Charles Ludlam) בשנת 1972 ("Art After Midnight: The East Village Scene" by Steven Hager; 1986 St. Martin's Press).
חשיפתו הראשונה לעין הציבור הרחב בסצנת התיאטרון של העיר ניו יורק הייתה ב-1978 ב"וודביל של הגל החדש" (New Wave Vaudeville), אירוע בן ארבעה לילות אותו יזם האומן דייוויד מקדרמונט. לבוש בחליפת חלל הדוקה לגופו ושכמייה פלסטית שקופה, שר נומי את האריה Mon coeur s'ouvre a ta voix (ליבי נפתח לקולך), אותה הלחין קאמי סן-סנס באופרה משנת 1877 שמשון ודלילה. ההופעה הסתיימה בהתרסקות כאוטית של אורות מסתובבים, פצצות עשן, ואפקטים של צלילים אלקטרוניים רמים בעוד נומי נסוג אל מעבר לערפל. ג'ואי אריאס (Joey Arias)נזכר: "עדיין אני מקבל עור ברווז בעודי חושב על כך... היה זה כאילו הוא היה מכוכב אחר והוריו קוראים לו לשוב הביתה. כאשר העשן התפזר, הוא נעלם." המופע הפך להצלחה מסחררת וגרם להזמנתו להופיע במועדונים בכל רחבי העיר ניו יורק. [1] [2]
נומי קיבץ מסביבו והרכיב קבוצה של אומנים בתחילת דרכם בכללם ג'ואי אריאס (Joey Arias), ז'אן מישל-באסקה, קית' הרינג, ג'ון מקלולין (שהשתמש גם בכינוי 'ג'וני סקס') וקני שארף (Kenny Scharf) [3]
דייוויד בואי שמע על הופעותיו של נומי בעיר ניו יורק ולאחר שפגש לילה אחד בו ובג'ואי אריאס במועדון מוד (Mudd Club), הוא שכר אותם כזמרי ליווי להופעתו בסאטרדיי נייט לייב ששודרה ב-15 בדצמבר 1979.
נומי גם שיתף פעולה עם המפיק מן פאריש (Man Parrish). הוא הופיע בליווי קולי באלבום הסינתיסייזר Hip Hop Bee Bop.
בסרט הרוק התיעודי משנת 1981 Urgh! A Music War נכלל ביצועו של נומי ל-Total Eclipse [4] [5]
השפעתו וחשיבותו התרבותית עריכה
הבמאי אנדרו הורן והסופר ג'ים פוראט מחשיבים את נומי כחלק חשוב בסצנת איסט וילג' של שנות השמונים, שהייתה החממה להתפתחותו של ה-פאנק-רוק, המוזיקה, האמנויות החזותיות, והאבנגרד. חרף העובדה שעבודתו של נומי עדיין לא הגיעה להצלחה מסחרית בקנה מידה לאומי בזמן מותו, נקבצו מסביבו קהל מעריצים, בעיקר בניו יורק ובצרפת.
סרטו התיעודי של אנדרו הורן משנת 2004 על חייו של נומי 'שירו של נומי' (The Nomi Song), אותו הפיצה חברת Palm Pictures, גרם לעניין מחודש בזמר, בכלל זה מופע אומנותי בסן פרנסיסקו בגלריית New Langton.
ניתן לאמוד את השפעתו של נומי גם אם לוקחים בחשבון אזכורים ומחוות שמעניקים לו אומנים מאוחרים יותר בעבודותיהם.
המלחינה האוסטרית אולגה נויווירת חיברה את היצירה "הומאז' לקלאוס נומי עבור קונטרטנור ואנסמבל" ( Hommage à Klaus Nomi for countertenor and chamber ensemble).
גרסה בדויה של קלאוס נומי מופיעה בשני פרקים של סדרת ההרפתקאות הקומית המונפשת The Venture Bros. ב-Showdown at Cremation Creek" (Part I)", הוא מופיע כאחד משומרי ראשו הנלהבים של דייוויד בואי (לצד דמותו המונפשת של איגי פופ). "קלאוס" מתקיף את יריבו בעזרת שיר צורמני ותלבושתו בת עניבת הפרפר גדולת הממדים, בה הוא משתמש כנשק להלום ביריבו. בפרק (Showdown at Cremation Creek (Part II, נדמה ש"קלאוס" נהרג לאחר שהוא בוגד בבואי על מנת לחבור לפושע שנודע כ-The Phantom Limb.
גרסת הכיסוי הראוותנית של נומי ללהיט משנת 1964 "You Don't Own Me", מאת הזמרת לסלי גור (Lesley Gore), מושרת במבטא גרמני כבד. הגרסה הוצגה בתוכנית הרדיו הימנית של ראש לימבו כשיר הומוסקסואלי עדכני, אף כי נומי לא שינה את המגדר של מילות השיר (למשל "Don't say I can't play with other boys").
דיסקוגרפיה עריכה
אלבומים עריכה
- Klaus Nomi 1981
- Simple Man 1982
- Encore 1983
- In Concert 1986
- השלמה שנעשתה לאחר מותו לZa Bakdaz ("unfinished opera")
סינגלים עריכה
- "You Don't Own Me" / "Falling in Love Again" (1981)
- "Nomi Song" / "Cold Song" (1982)
- "Lightning Strikes" / "Falling in Love Again" (1982)
- "Simple Man" / "Death" (1982)
- "Ding Dong" / "ICUROK" (1982)
- "ICUROK" / "Ding Dong" (Canadian 12")
- "Za Bak Daz" / "Silent Night" (CD single, 1998)
- "After the Fall"
מוזיקת וידאו עריכה
הופעותיו בסרטים עריכה
- Urgh! A Music War (1982)
- Long Island Four (1979)
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קלאוס נומי (באנגלית ובצרפתית)
קלאוס נומי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קלאוס נומי, באתר AllMovie (באנגלית)
קלאוס נומי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
קלאוס נומי, באתר ספוטיפיי
קלאוס נומי, באתר AllMusic (באנגלית)
קלאוס נומי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קלאוס נומי, באתר Discogs (באנגלית)
קלאוס נומי, באתר Songkick (באנגלית)- קלאוס נומי, באתר Genius
- Klaus Nomi Keys Of Life
- Klaus Nomi Za Bakdaz
Lightning Strikes music video, סרטון באתר יוטיוב- Falling in Love Again music video, סרטון באתר יוטיוב
- The Cold Song music video, סרטון באתר יוטיוב
- קלאוס נומי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
