זהב הריין
"זהב הריין" (בגרמנית: Das Rheingold) היא האופרה הראשונה במחזור האופרות פרי יצירתו של ריכרד וגנר "טבעת הניבלונג". טבעת הניבלונג היא טטרלוגיה אפית המבוססת באופן רופף על "שירת הניבלונגים" ועל אגדות גרמניות פגאניות.
האופרה "זהב הריין" הושלמה בשנת 1854. עם זאת, היא הוצגה לראשונה רק ב-1869 במינכן.
הנפשות הפועלות
עריכהעלילה
עריכהמערכה I
עריכההסיפור מתחיל כאשר אלבריך, גמד ניבלונגי מכוער, מגיע לנהר הריין. בתחתית הנהר הוא רואה שלוש מבנות הריין משחקות ולרגליהן גוש זהב. אלבריך מנסה לחזר אחר שלוש הנערות. בנות הריין, אשר מראהו המכוער דוחה אותן, מתחילות לעלוב בו ולהתגרות ברגשותיו. אלבריך המצוי בסערת רגשות שם לב לזהב ושואל את בנות הריין לפשרו. הן מספרות לו שהן שומרות את הזהב עבור אביהן. זהו זהב מכושף אשר ניתן ליצור ממנו טבעת קסמים, שבאמצעותה ניתן לשלוט על העולם. דבר אחד לא יישאר ליוצר הטבעת - אהבה. זלזולן של בנות הריין, והרצון לנקמה, דוחפים את אלבריך לגנוב את הזהב היישר מתחתית הנהר.
מערכה II
עריכהווטאן, ראש האלים, עושה עסקה עם שני ענקים - פאזולט ופאפנר. הם יבנו לו טירה חדשה - את ולהאלה - והוא בתמורה ימסור לרשותם את אלת האהבה פריאה. לאחר שהענקים משלימים את המשימה, אשתו של ווטאן, פריקה, שהיא אחותה של פריאה, מפצירה בבעלה שלא ייתן לענקים את אחותה. ווטאן מסכים.
הענקים באים לדרוש תשלום עבור עבודתם ומצביעים על המטה של ווטאן, שעליו חתמו את החוזה. ווטאן מבין שאין לו ברירה אלא לתת לענקים את מבוקשם. הבעיה היא שללא פריאה והתפוחים המוזהבים שלה, האלים מזדקנים בקצב מהיר. בינתיים נכנס לתמונה לוגה, אל האש, ומספר להם על הטבעת שיצר אלבריך. הענקים מוכנים לוותר על פריאה תמורת הטבעת, אך נוטלים אותה כבת ערובה. ווטאן מתחפש יחד עם לוגה ויחד הם יורדים לכדור הארץ.
מערכה III
עריכהאלבריך משעבד את כל הניבלונגים האחרים ומאלץ אותם לחצוב עבורו אבנים טובות וזהב. על אחיו מימה הוא מצווה ליצור קסדת קסמים אשר תאפשר לו להיות רואה ובלתי נראה או להפוך לבעל חיים.
ווטאן ולוגה פוגשים באלבריך. אלבריך מספר בגאווה על תוכניות השליטה העולמית שלו, אך לוגה מערים עליו וגורם לו לשנות צורה לדרקון, ואחר כך לקרפדה. בהיותו קרפדה ווטאן דורך עליו, ולוגה נוטל את קסדת הקסמים. אלבריך חוזר לצורתו הטבעית ושני האלים כופתים אותו ועולים איתו אל משכן האלים.
מערכה IV
עריכהבמשכן האלים ווטאן ולוגה מבטיחים לאלבריך לשחרר אותו תמורת זהב הריין. אלבריך מסכים בלית ברירה. אך כאשר הם מבקשים גם את הטבעת, הוא אינו מוכן לוותר עליה. לאחר מאבק קצר מצליח ווטאן להסיר את הטבעת מאצבעו של אלבריך ולענוד אותה על שלו, לא לפני שאלבריך מקלל את הטבעת. אלבריך מטיל עליה קללה, שכל מי שאינו עונד את הטבעת ירצה אותה - וכל מי שיענוד אותה יהיה אומלל וימות מוות אל-טבעי.
כאשר הענקים שבים, ווטאן עושה איתם עסקה חדשה. הם מוכנים לשחרר את פריאה, אם ווטאן יוכל לכסות את כל גופה בזהב. ווטאן מכסה אותה בכל הזהב של אלבריך ובעזרת קסדת הקסם, אך חריץ קטן של עינה עדיין גלוי. הענקים דורשים ממנו להסתיר את עינה בטבעת, אך ווטאן מסרב.
או אז מגיעה ארדה, אלת האדמה, ומשכנעת את ווטאן להימנע מהקללה ולתת את הטבעת. "הישמר לך, ווטאן, הטבעת ארורה היא".
ווטאן מתרצה לבסוף, ומכסה את עינה של פריאה בטבעת. הענקים המרוצים מחלקים את השלל ביניהם שווה בשווה עד אשר הם מגיעים לטבעת. אז נוכח ווטאן בכוחה האמיתי של הקללה. פפנר חובט בפאזולט למוות ובורח עם כל השלל. עתה יכולים כל האלים להיכנס למשכנם החדש, ולהאלה, שבנו הענקים על פני קשת בענן שמתח עבורם דונר, אל הרעם.
ברקע מבכות בנות הריין את זהבן.
קישורים חיצוניים
עריכה
| אופרות טבעת הניבלונג של ריכרד וגנר |
|---|
זהב הריין  הוולקירה  זיגפריד  דמדומי האלים
|