קלייסתנס
קלייסתנס (ביוונית: Κλεισθένης) היה אציל אתונאי ממשפחת האלקמיונידים שנחשבה מקוללת בגלל רצח תומכי הטיראן קילון בשנת 632 לפנה"ס. מיוחסת לו הרפורמה בחוקת אתונה, והנחת היסוד לדמוקרטיה האתונאית בשנת 507 לפנה"ס. הוא היה קרוב משפחה של קלייסתנס מסיקיון, דרך בתו של הלה אגאריסטה ובעלה, מגאקלס.
 | |||||
| לידה |
565 לפנה״ס אתונה העתיקה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
לאחר 507 לפנה"ס אתונה העתיקה | ||||
| מדינה |
אתונה העתיקה | ||||
| שושלת אלקמיונידים | |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
חייו עריכה
המידע הראשון על קלייסתנס הוא כהונתו כארכון בשנת 525/4 לפנ', תחת הטיראן היפיאס.[1] בעזרת שושלת האלקמאונידים, הצליח קלייסתנס להפיל את היפיאס, שמשל באתונה אחרי אביו, הטיראן פייסיסטראטוס. משהופל משטרו של היפיאס, נאבקו איסגורס וקלייסתנס על השלטון, וידו של איסאגוראס הייתה על העליונה, משום שפנה אל מלך ספרטה קליאומנס הראשון, כדי שהלה יעזור לו לגרש את קלייסתנס מאתונה. האמתלה שבה השתמש הייתה הקללה שיוחסה למשפחת האלקמאונידים.
בעקבות ההתערבות הספרטנית, גלה קלייסתנס מאתונה, ואיסאגוראס שלט בעיר לבדו. הוא סילק מאות אנשים מבתיהם, בתירוץ שגם הם מקוללים, וניסה לפזר את מוסד המועצה האתונאי. המועצה התנגדה ליוזמתו, וזכתה בתמיכת העם, ובעקבות כך אולצו איסאגוראס ותומכיו לברוח אל האקרופוליס (מתחם השלטון, המבוצר, באתונה), ושהו שם במצור במשך יומיים. ביום השלישי ברחו משם וגורשו מן העיר. אז שלחו שליחים לקרוא לקלייסתנס לשוב, יחד עם מאות גולים אחרים, וקלייסתנס נטל את השלטון באתונה.
תולדותיו לאחר שכונן את המשטר החדש באתונה לוטות בערפל, היות שאף חיבור עתיק אינו מזכיר את שמו לאחר תיקון המשטר.
שינוי שיטת הממשל עריכה
קלייסתנס פתח אז, בשנת 508 לפנה"ס, בשינוי סדרי השלטון באתונה: הוא ביטל את ארבעת השבטים המסורתיים, שהיו מבוססים על קשרי משפחה והובילו לטיראניה מלכתחילה, ובמקומם חילק את האזרחים לעשרה שבטים לפי אזורי המגורים שלהם (הדֵמֵה).
רוב החוקרים סוברים שהיו 139 אזורים כאלו, שקובצו בשלושים קבוצות שנקראו טריטיסים (מילולית: שלושים), ואלו חולקו לשלושה אזורים -- עשרה טריטיסים בכל אזור -- אזור העיר, אזור החוף, ואזור ההר. כמו כן, ייסד קלייסתנס גופים מחוקקים בראשות אזרחים שנבחרו בהגרלה, במקום על-פי קרבה או ירושה. הוא סידר מחדש את מוסד המועצה (הבּוּלֵה) בת ארבע-מאות החברים שהקים סולון בשעתו, ומאז היא הורכבה מחמש-מאות חברים, חמישים מכל שבט מעשרת השבטים החדשים שיצר.
תפקיד המועצה היה להציע חוקים למליאת האזרחים, שהתכנסה באתונה ארבעים פעם בשנה לשם כך. המליאה יכלה לקבל את הצעות החוק, לדחות אותן, או להחזירן למועצה בדרישה לתיקונים. גם את הרכב בתי-המשפט עדכן קלייסתנס, כך שמדי יום ביומו נבחרו בין 201 ל-5001 שופטים-מושבעים, עד 500 מכל שבט.
קלייסתנס כינה את הסדר החדש איזונומיה ("משטר שווה/מאוזן"), ולא דמוקרטיה. למעשה היה מדובר בדמוקרטיה ישירה ולא נציגותית. בשיטה זו היה סיכוי רב לכל אזרח לשהות תקופה אחת בחייו במועצה.
אוסטרקיזם עריכה
ככל הנראה, קלייסתנס יצר את מנהג האוסטרקיזם (שהופעל לראשונה בשנת 487 לפני הספירה), לפיו האזרחים ציינו בהצבעה שם של אזרח שאותו הם ראו לנכון להגלות מהעיר למשך עשר שנים למען טובת העיר. הנטייה בתחילה הייתה להצביע נגד אזרח שנתפס כאיום על הדמוקרטיה, כלומר ששאף להתנשא כטיראן. אך שנים ספורות לאחר שהחלו להפעיל את האוסטרקיזם, כל אזרח שנדמה כבעל עוצמה או פופולריות רבה מדי היה מועד להגלייה באמצעות מנהג זה.
קלייסתנס חוקק חוקים אחרים חדשים, כשלנגד עיניו עומדת טובתו של המון העם, ובניהם גם חוק האוסטרקיזם,...חוק זה נחקק בגלל החשד שנתן העם באלו שהשלטון בידם, כפי שהיה המעשה עם פיסיסטראטוס, שהיה מנהיג עממי ואיסטרטג ונעשה לטיראן...אולם לאחר מכן...החלו [האתונאים] מרחיקים [באוסטרקיזם] גם כל אדם אחר, אם נראה כי גבר כוחו יתר על המידה.
— אריסטו, מדינת האתונאים, כ"ב
כך אירע, למשל, לקסאנתיפוס, אביו של פריקלס, בשנת 484/5 לפני הספירה, שנתיים לאחר ששימש ארכון באתונה. אדם שהוגלה באוסטרקיזם לא איבד את רכושו, אלא רק הורחק מהעיר ונמנעה ממנו האפשרות להשתתף במישרין בחיים הפוליטיים בעיר.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
דוד, אפרים. תשס"ג. הדמוקרטיה הקלסית: התהווה, תפקודה, עקרונותיה ותלאותיה באתונה. ירושלם: מאגנס.
קישורים חיצוניים עריכה
- קלייסתנס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קלייסתנס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ דוד, אפרים, הדמוקרטיה הקלסית, ירושלים: מאגנס, תשס"ג, עמ' 77, הערה 1