קסתה מנשה

קס ומנהיג רוחני של יהודי אתיופיה

קסתה מנשה זאודו (191616 בספטמבר 2021, י' בתשרי תשפ"ב) היה קס ומנהיג רוחני של יהודי אתיופיה.

קס קסתה מנשה
ሜናሼ ጎሳ
קייס קסתה מנשה זצ"ל
קייס קסתה מנשה זצ"ל
לידה 1916
וולקייט, אתיופיה
פטירה 16 בספטמבר 2021 (בגיל 105 בערך)
ישראל
תאריך עלייה 1982
תפקיד קס (כהן דת) ומנהיג רוחני של ביתא ישראל
בת זוג אברש אלמיהו מנשה
מספר צאצאים 10

ביוגרפיה עריכה

נולד בולקאית, (וולקייט) צפונית לגונדר שבצפון-מערב אתיופיה בשנת 1916 למנשה דסטה ולמקרי גונגול, בן לשושלת של מנהיגים רוחניים. כאשר הגיע לגיל בגרות החל ללמוד הלכה אצל סבו, קייס ממהרי דסטה, שהיה מנהיג רוחני וכונה "דבתרה דסטה".

סבו הכשירו למלא את מקומו ולהנהיג את הקהילה ולהיות קס, מנהיג רוחני, אשר היה במעמד של כהן דת. בקרב קהילת יהודי אתיופיה- חניכי הכהנת לומדים ומוכשרים לתפקיד משך שנים רבות, ורק הטובים ביותר מביניהם, אלו אשר מצליחים לעבור את הבדיקות והבחינות הקפדניות ונמצאים כמתאימים גם להנהגה, מוסמכים ככהנים.

תפקידי הקס כללו: עריכת תפילות, ניהול טקסי נישואין וגירושין, ליווי נפטרים לקבורה בתפילת כפרה, הקפדה על שמירת טומאה וטהרה, ניהול משפטים בענייני דת, התערבות לשם השכנת שלום בין צדדים עוינים, הטלת סנקציות על מי שפגע במוסכמות הדתיות והחברתיות של הקהילה, חינוך ילדי הקהילה ועוד.

סבו הכשירו למלא את מקומו כקס, אשר היה במעמד של כהן, להנהיג את הקהילה היהודית באתיופיה. בהגיעו לגיל 15, זאת לקראת הכנתו להנהגה הרוחנית העביר לו סבו שהיה גם כהן דת, את ״האורית״, ספר תורה בן כ-100 שנה. לאחר שהוכשר על ידי סבו, ועל מנת לקבל את הסמכות להנהיג את קהילתו פנה קסתה בגיל 18, לאזור סמן שבאתיופיה, שם התגוררו המנהיגים הרוחניים העליונים של הקהילה היהודית, הם זיהו את כשרונו הרב, את חוכמתו ויכולת מנהיגותו ולאחר תהליך למידה שנמשך 7 שנים, הם מינו אותו לכהן דת ולמנהיג רוחני.

לאחר הכשרתו חזר קס מנשה לוולקייט, התחתן עם אברש אלמיהו מנשה ונולדו להם 10 ילדים. קסתה מנשה הנהיג את קהילת יהודי אתיופיה שבאזור וולקייט- וצגדה במשך שנים רבות בענווה ובעוצמה.

בשנת 1981 עם תחילת גלי העלייה לארץ ישראל, הוא ירד לסודן במסע רגלי מאתיופיה יחד עם משפחתו. כאשר הוא מחביא בן חפציו את ספר ״האורית״ בן 100 השנה שקיבל מסבו. הם שהו בסודן כשנה ועלו ארצה בשנת 1982, תחילה גר עם משפחתו במרכז קליטה בעתלית, שם הנהיג את הקהילה יחד עם קסים נוספים. לאחר מכן עבר להתגורר במגורי קבע בעיר באר שבע. קייס קסתה שמר באדיקות על דרך התורה והיה מתפלל באופן עצמאי בביתו, זאת במקביל למאבק שניהל יחד עם קס אברהם טזזו[1], להקמת בית כנסת לקהילת יהודי אתיופיה בעיר וזכה להגשים את חלומו לבניית בית כנסת, אולם התכנסות וכיתות לימוד שהיה ראשון מסוגו לבני הקהילה שהפך למודל עבור ערים אחרות. הוא זכה להערכה רבה על ידי כל בני הקהילה בעיר ומחוצה לה.  ואף זכה על כך לאות הערכה מראש העיר באר שבע דאז יעקב טרנר.

תכונותיו הבולטות מהוות סמן לאופיו המיוחד- הוא היה צנוע וענו מאוד, חכם, חד כתער, ישר כסרגל שפיו וליבו היו שווים. אהב את הבריות ורדף אחרי הצדק. והיה אדוק במצוות והתרחק מהכבוד ומהחומריות.

קס קסתה מנשה נפטר בגיל מאה וחמש ביום הכיפורים, י' בתשרי תשפ"ב[2].

אנשי הקהילה מספרים עליו; ״יש לי זיכרונות ילדות חזקים על דבר תורה שהיה נושא בבית הכנסת המפואר שהיה לנו בוולקייט, אם היה צריך לנזוף באנשים שלא הקפידו של שמירת המצוות היה נוזף בהם.  אני זוכר את ימי חג הסגד שהוא היה מוביל את הציבור הרב״. "כאשר נודע לי על פטירתו, התעוררו בי זיכרונות הילדות שלי. נזכרתי ביום הכיפור האחרון בכפר שלנו, כאשר הוא עומד באמצע נושא תפילה וכל המבוגרים עומדים סביבו״.

כשמבקשים להבין את עוצמתה של יהדות אתיופיה, ושמירתה על יהדותה במשך 2000 שנה, הרחק אי שם, מעבר להרי החושך. צריך להבין את כוחם של המנהיגים הרוחניים הדגולים של ״ביתא ישראל״. שקס קסתה מנשה זצ״ל היה אחד מהגדולים שבהם. מעבר להיותם מורי דרך ומחנכים. הקסים שהינם עמוד התווך של הקהילה, והיוו מנהיגות רוחנית בלתי מעורערת, הדפו בגבורה ובחירוף נפש כל ניסיון של פעילות להמרת דתם של יהודי אתיופיה. שמרו על קהילת ״ביתא ישראל״ והיוו את חומת המגן בכפרים השונים שהיו פזורים ברחבי אתיופיה. המנהיגים הרוחניים עמדו כחומה בצורה נגד כל מי שניסה להרע לקהילה בכל דרך.  

והאמונה שלהם ניצחה את הפחד ואפילו שליטים עוצמתיים ששלטו באתיופיה לא יכלו להם. הם דאגו להנחיל ולהעביר מדור לדור את תורת ישראל. והכיסופים לציון היו חלק בלתי נפרד מתורה זו.

סיפור על גאולת יהודי אתיופיה שזמנה יגיע עבר מפה לאוזן במשך 2000 שנה. הקסים האמינו בכל ליבם, כמו כל ילד וילדה, נער ונערה, איש ואישה מיהודי אתיופיה, שיגיע היום והם יחזו במו עיניהם בירוסלם. לפעילותם של כוהני הדת, הייתה תרומה מכרעת בחוזקתה ועוצמתה של קהילה מופלאה ששמרה בקנאות על יהדותה במשך אלפיים שנה. והגיבורים האלה הם חלק גדול מהפאזל שבזכותו יהודי אתיופיה הגיעו ארצה, ובלעדיי התעוזה והאומץ הרוחני של המהיגים האלה, שסיכנו את חייהם כדי לשמור על זהותנו היהודית, העליות ההרואיות השונות של יהודי אתיופיה לא היו יכולות לצאת אל הפועל.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה