גונדר
גוֹנְדָר (באמהרית: ጎንደር) היא עיר השוכנת במחוז צפון גונדר שבמדינת אמהרה בצפון אתיופיה. גונדר נמצאת כ-30 ק"מ צפונית לאגם טאנה על גדות נהר אנגאראב התחתון ודרומית-מערבית להרי סימן. הייתה הבירה הקיסרית של האימפריה האתיופית בין השנים 1635-1855 ובירת מחוז בגמדר ההיסטורי, שנקראת לעיתים קרובות "מחוז גונדר". כיום גונדר היא מרכז אזורי ועיר תיירותית שבמרכזה שוכן המתחם הקיסרי ההיסטורי, פאסיל גמב, המוכרז כאתר מורשת עולמית מאז 1979. גונדר היא גם מרכז דתי של הכנסייה האתיופית האורתודוקסית. בשנת 2015 התגוררו בגונדר כ-324,000 איש. גונדר מוכרת בישראל בשל כך שרוב היהודים שעלו לארץ מאתיופיה התגוררו בסביבתה של העיר. כיום עדיין מתגוררים בה מעט יהודים.
 | |
| נוף כללי הצופה על פאסיל גמב | |
| מדינה |
 אתיופיה |
|---|---|
| מדינה |
 אמהרה |
| מחוז | צפון גונדר |
| תאריך ייסוד | 1635 |
| שטח | 192.27 קמ"ר |
| גובה | 2,133 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 323,900 (2015) |
| ‑ צפיפות | 7,700 נפש לקמ"ר (2005) |
| קואורדינטות | 12°36′00″N 37°28′00″E / 12.6°N 37.466666666667°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
היסטוריה
עריכהשם העיר
עריכהעל פי המסורת שם העיר נולד כתוצאה ממערכה שניהל הקיסר יסחק הראשון נגד היהודים של ווגרה במאה ה-15 כאשר חייליו קיבלו פקודה ללון קרוב אליו מחשש להתקפה מכאן גון=צד ו-דר=ללון גונדר[1]
ייסוד העיר
עריכהעד המאה ה-16 לא ייסדו קיסרי השושלת הסולומונית בירה קבועה, אלא חיו חיי נוודות ונדדו ממקום למקום. כך, תוך דיכוי בלתי פוסק של מורדים, אכפו את שלטונם, גבו מיסים, קיימו משפט והקימו כנסיות, וסיפקו את מזון החיילים ישירות מהאזורים אליהם הגיעו. במחצית השנייה של המאה ה-16 החלו השליטים האתיופים להתמקד באזור אגם טאנה. בתחילה הקימו יישובי אוהלים שלעיתים קרובות שבו וקמו באותו מקום, אך לא ייסדו יישוב קבע. עם יישובי אוהלים אלה נמנים אמפראז, איבה, גורגורה ודנקז. לאחר מכן החלו מקימים טירות במקומות אלה.
בגונדר שכן באותה עת כפר קטן וחסר ייחוד, והמבנה המשמעותי היחיד ששכן בו היה כנסייה קטנה שהקים הקיסר סוסניוס בתחילת המאה ה-17, ואשר הוקדשה לקדוש תקלה היימנות. העיר נוסדה על ידי הקיסר פאסילידס, זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1635 או 1636, והתפתחה למרכז חקלאי ולעיירת שוק. לפי המסורת הוליך תאו את הקיסר פאסילידס לבריכה על-יד היישוב הארעי "אנגאראב", מקום בו ישב נזיר שאמר לקיסר ששם יקים את בירת ממלכתו. פאסילידס בנה את טירתו באותו האתר וייסד בכך את המתחם המלכותי פאסיל גמב, ששימש את קיסרי אתיופיה ב-220 השנים שלאחר מכן[2]. עוד הקים הקיסר בגונדר שבע כנסיות ואת מרחצאות פאסילידס. שתי הכנסיות הראשונות, "פיט מיכאל" ו"פיט אבו", נבנו על-מנת לסיים מגפות. חמשת הקיסרים ששלטו אחריו בנו גם הם את ארמונותיהם בפאסיל גמב והוסיפו מבנים רבים במתחם ובעיר.
תור הזהב של גונדר
עריכהכתוצאה מהחלטת מועצת הכנסייה ב-1668, הפריד הקיסר יוהנס הראשון את תושבי העיר לפי השתייכותם הדתית. מהלך זה הביא תוך שנתיים להקמת הרובע המוסלמי בעיר, שנקרא "יסלאמגיה" (באמהרית "מקום האסלאם" או "ארץ האסלאם") או "אסלאם בית" ("בית האסלאם"). הרובע מוכר כיום בשם "אדיס עָאלֶם" ("עולם חדש")[3].
במאה ה-17 הוערכה אוכלוסיית העיר בכ-60,000 תושבים, וב-1678 ביקר הבישוף הארמני הוואנאס בעיר וציין שהיא "גדולה פי שניים מאיסטנבול". רבים מהבניינים שנבנו בתקופה זו שרדו אף על פי שהמאה ה-18 הייתה תקופה של מהומות בעיר. בתקופת מלכותו של הקיסר ייאסו הגדול, צברה גונדר כוח בתוך האימפריה האתיופית, וכאשר הקיסר קרא לתושבים להצטרף למערכה כנגד ממלכת דמות בדרום גוג'ם, תושביה סירבו והוא נטש את תוכניתו[4].
מאז סוף השושלת הגונדרית
עריכההעיר שימשה כבירת אתיופיה עד שהקיסר תוודרוס השני העביר את הבירה הקיסרית לעיר דברה תבור בה הוכתר ב-1855. ב-1864 וב-1866 בזז תוודרוס השני את כנסיות גונדר באופן שיטתי, ורוקן אותן מאוצרותיהן וספריהן. לבסוף הוא גרש את תושבי העיר והעלה אותה באש. הקיסר הבא תקלה גיורגיס השני, אשר מלך משך ארבע שנים, בין 1868-1872, תיקן מעט מהנזקים שגרם קודמו, וסיפק משאבים לשיפוץ ההרס[5], אך העיר הותקפה שוב ב-1888, הפעם על ידי צבא המהדייה, והמעט שנותר ממנה, בייחוד הכנסיות (42 מתוך 44)[6], חרב. אולם מבני האבן העיקריים בפאסיל גמב שרדו גם הפעם.
לאחר כיבוש אתיופיה בידי איטליה ב-1936, המשיכה גונדר להתפתח תחת שלטונה[7]. בזמן מלחמת העולם השנייה, נותרה בגונדר העמדה האחרונה של הכוחות האיטלקיים, ובנובמבר 1941 הופצצה והוכנעה על ידי הצבא הבריטי, שישה חודשים לאחר שאדיס אבבה נכבשה. אזור גונדר היה אחד ממרכזי הגרילה האיטלקית כנגד הכוחות הבריטיים עד קיץ 1943[8].
בתקופת מלחמת האזרחים האתיופית, הצליחו כוחות האיחוד הדמוקרטי האתיופי להשתלט על חלקים גדולים מבגמדר, ובמהלך 1977 פעלו במרחק נגיעה מגונדר, נכונים לכבוש את העיר[9]. כחלק ממבצע תוודרוס לקראת סוף מלחמת האזרחים, נכבשה גונדר על ידי החזית העממית לשחרור תיגראי במרץ 1991[10].
העיר כיום
עריכהבאופן מסורתי נחלקת העיר למספר שכונות או רבעים: "אדיס עאלם", בו מתגוררים רוב התושבים המוסלמים; "כאילה מיאדה", בה חיו יהודי אתיופיה; "אבון בית", מעונו של האבונא ("אבינו" בגעז), ראש הכנסייה האורתודוקסית האתיופית; ו"קאגן בית", אזורם של האצילים[11]. גונדר היא המרכז ללימודים כנסייתיים של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, וידועה בריכוז של 44 כנסיות. במרכז העיר גונדר ניכרת השפעתה של תקופת הכיבוש האיטלקי שהחלה באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20. מאפייניו העיקרים הם הכיכר המרכזית שסביבה חנויות, בית הקולנוע ובנינים ציבוריים אחרים בסגנון איטלקי מודרני. בעיר שוכנים אוניברסיטה ושדה תעופה קטן הנמצא מדרום לה.
אתרי העיר
עריכהבפאסיל גמב ניצבים ארמונותיהם של הקיסרים פאסילדס, ייאסו הראשון ומאנטאוואב, היכל דווית, אורוות, שני מבנים המיוחסים ליוהנס הראשון ומספר כנסיות. כקילומטר וחצי צפונית-מערבית לפאסיל גמב שוכנים מרחצאות פאסילידס שבנייתם מיוחסת לו, והלאה מהם נמצא קומפלקס קוסקאם שנבנה על ידי הקיסרית מאנטאוואב. שלושת האתרים האלה מוכרזים מאז 1979 כאתר מורשת עולמית. בנוסף שוכנים בגונדר ראס גמב, ארמונו של ראס מיכאל סהול מהמאה ה-18, וכנסיית דברה ברהן סלאסי.
ערים תאומות
עריכה
לקריאה נוספת
עריכה- "Ethiopia, the unknown land", Stuart Munro-Hay, I.B.Tauris publishers, (2008), ISBN 9781860647444
קישורים חיצוניים
עריכה
- גונדר באתר אתיופיה
- האוצר האתיופי - גונדר
- האתר לקישורי גונדר
- גונדר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גונדר (אתיופיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ D'Abbaie,Douze ans
- ^ Richard K.P. Pankhurst, History of Ethiopian Towns: From the Middle Ages to the Early Nineteenth Century (Wiesbaden: Franz Steiner Verlag, 1982), vol. 1 p. 117. ISBN 3515039635
- ^ Solomon Getamun, History of the City of Gondar (Africa World Press, 2005), p. 16. ISBN 1569021953
- ^ Getamun, City of Gondar, p. 5
- ^ Reunification of Ethiopia: 1855-1974
- ^ Restored–Solomonic Dynasty of Lake Tana and Gondar: 1543-1769
- ^ Getamun, City of Gondar, p. 27-28.
- ^ Getamun, City of Gondar, p. 60-55.
- ^ Marina and David Ottaway, Ethiopia: Empire in Revolution (New York: Africana, 1978), p. 171
- ^ Paul B. Henze, Layers of Time: A History of Ethiopia (New York: Palgrave, 2000), p. 322. ISBN 0312227191
- ^ סולומון גאטמון מתאר את הרבעים השונים בספרו העיר גונדר, עמוד 16.