קרב טירה
קרב טירה היה קרב במהלך מלחמת העצמאות, שנערך ב-13 במאי 1948, יממה לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. נועד לשמש מבצע הסחה, כדי לסייע בכיבוש כפר סאבא. בקרב נהרגו 24 חיילי צה"ל, מהם ארבעה נעדרים.
.jpg)
רקע עריכה
בתקופתה שבין החלטת החלוקה ב-29 בנובמבר 1947 לסיום המנדט הבריטי ב-15 במאי 1948 החל השלב הראשון של מלחמת העצמאות. במרץ 1948 החליטה ההגנה על "תוכנית ד'" שמטרתה לעבור מהגנה להתקפה, על מנת ליצור רצף טריטוריאלי יהודי בשטח שיועד למדינה היהודית. כחלק מתוכנית ד' הוחלט על "מבצע מדינה", שמטרתו כיבוש כפר סבא הערבית (כפר סאבא), כפר שהיווה איום מתמיד לתושבי כפר סבא היהודית כן. המשימה לכבוש את כפר סאבא הוטלה על חטיבת אלכסנדרוני. במפקדת החטיבה חששו שערביי הכפר הסמוך טירה יחושו לעזרת ערביי כפר סאבא. כדי למנוע זאת החליטו לבצע פעולת הסחה שתרתק את ערביי טירה, וכוחות זרים ששהו שם זה נכון. סמוך לכפר טירה נמצא גוש תל מונד, בכל אחד ממושבי הגוש והסביבה, היה כוח של ההגנה, כיתת פל"ם (פטרול לוחם) שהורכבה מצעירים שאומנו בנשק, באימוני שדה ברמת הכיתה, והיו חברי ההגנה. הוחלט שפעולת ההסחה תוטל על אותן יחידות פל"ם.
הכנות לקרב עריכה
בלילה שבין 12 ל-13 במאי התרכזו צעירי הפל"ם בתל מונד. אף על פי שחלק מהצעירים הכירו אחד את השני, הכיתות של המושבים השונים מעולם לא התאמנו ביחד במסגרת מחלקה ובוודאי גם לא כפלוגה. גם למפקד הפלוגה לא היה ניסיון פיקודי. במהלך הפגישה בתל מונד צירפו את הכיתות השונות למחלקות ואת המחלקות לפלוגה. שם נמסר לצעירים על המשימה – פעולת הטרדה נגד טירה, להגיע למקום השולט על הכפר ולהפתיע אותו בחסות החשכה, במקביל לפעולה בפר סאבא. בהמשך הלילה צעד הכוח, והתרכז בחורשה שבמרכז כפר הס. מצב הרוח של הצעירים היה מרומם. מישהו הביא פטפון להעביר את הזמן. הזמן עבר, הפקודה בוששה להגיע, והשחר החל להפציע. רק בשעות הבוקר המאוחרות הגיעה הפקודה לצאת למשימה. לשון הפקודה כאמור, "להטריד את הכפר טירה, ובמקרה שהערבים יברחו – להיכנס לכפר ולהתבסס בו". הפקודה ניתנה בעל פה.
מהלך הקרב עריכה
הפלוגה בת שלושת המחלקות יצאה ממקום הריכוז בכפר הס, לעבר רכס גבעה שבקצה שלה קבוצת עצי אקליפטוס. מהרכס הייתה שליטה מצוינת על טירה המרוחקת כארבע מאות וחמישים מטר מהמקום. הכוח התמקם ברכס וחיכה לפקודה. על פי העדויות לאחר כעשר דקות נפלט על ידי אחד הלוחמים כדור. האירוע לא הניב שום תגובה, וכך נוצרה תחושה שהכפר ריק מתושביו ואינו מוגן. כתוצאה מכך נתן מפקד הפלוגה פקודה לעזוב את הרכס ולהתקדם במורד לעבר הכפר טירה. ראשוני המתקדמים לכפר היו מחלקת החוד (שהורכבה מהכיתות של כפר הס, עין ורד ובני דרור), המחלקות האחרות החלו בחלקן להצטרף. כאשר ראשוני הלוחמים הגיעו למרחק של כ-200 מטר מטירה, למקום נמוך וחשוף, נפתחה עליהם בבת אחת אש תופת. הלוחמים בקושי הספיקו להשיב אש, שכן הכח ספג אבדות רבות באופן מיידי: הרוגים, פצועים וחובשים שנפגעו בעת טיפול בפצועים. הכוח שנשאר על הרכס, לא חיפה כראוי על הלוחמים שירדו לשטח הנחות. הקרב יצא משליטה, החלה מנוסה של לוחמים. חלק נוסף היה מרותק בשל מכת האש. חלק נוסף שנשאר בשטח, המשיך לטפל בפצועים, והיו ניסיונות חילוץ שלא צלחו. לאחר הגעת הכוח לכפר הס וספירת הכוחות התברר ש-24 לוחמים חסרים.
לאחר הקרב עריכה
זמן קצר לאחר הקרב החלו להגיע כוחות תגבור לטירה מכיוון קלקיליה. התגבור הוא עדות לכך שבצד הערבי האמינו שישראל מנסה לכבוש את טירה. ההתמקדות של הערבים בטירה, יצרה את ההסחה המתוכננת וסייעה לכבוש באותו יום את כפר סאבא הערבית.
למחרת היום החלו המאמצים למצוא את גופות הלוחמים. לאחר מאמצים נמצאו רק 20 גופות, ארבעה לוחמים הוכרזו נעדרים ולא נמצאו עד היום.
בדיעבד התברר כי טירה תוגברה מבעוד מועד בפלוגה של "צבא ההצלה" של קאוקג'י, והתגבורת היא זו שככל הנראה נתנה את מכת הנגד הערבית בקרב.
קישורים חיצוניים עריכה
- קרב הפל"ם בטירה, באתר חטיבת אלכסנדרוני
- קרב טירה, באתר ראשוני תל מונד
- יאיר צוק, ממשתתפי הקרב מספר על קרב טירה