קרב כפר שלמא

קרב כפר שלמא הקרב השישי בסדרת הקרבות של מרד החשמונאים, התרחש בשנת 162 לפנה"ס בין יהודה המכבי ואנשיו לכוח צבא סלאוקי בפיקודו של ניקנור, מצפון ירושלים, בגבעה מול גבעון בין קלנדיה לגבעת זאב, והסתיים בניצחון המורדים ונסיגה של ניקנור לירושלים.

קרב כפר שלמא

מלחמה: מרד החשמונאים
תאריך הסכסוך	162 לפנה"ס
קרב לפני	קרב בית זכריה
קרב אחרי	קרב חדשה
מקום	חרבת סלמא, דרומית לרמאללה, בגבעה מול גבעון
עילה	פתיחת ציר בית חורון
תוצאה	ניצחון חשמונאי
הצדדים הלוחמים האימפריה הסלאוקית מורדים חשמונאים מפקדים ניקנור יהודה המכבי אבדות 500 איש
קרב כפר שלם

רקע

מרד החשמונאים שפרץ במודיעין וסביבתה, תוך שנים בודדות התפשט לאזורים רבים ובהם, עבר הירדן, הגלעד, הבשן, הגליל ואדום. בארבעת הקרבות הראשונים המרכזיים נחלו המורדים היהודיים ניצחונות, ובקרב החמישי ספגו מפלה. בשל יריבויות פוליטיות בין עוצרי הממלכה הסלאוקית, ליסיאס ופיליפוס, לא דוכא המרד כליל, ואף נחתם הסכם בין אנטיוכוס החמישי וליסיאס עוצרו לבין המורדים היהודיים, אשר העניק להם חירות דתית מלאה וביטול גזירות אנטיוכוס הרביעי.

אנטיוכוס וליסיאס הודחו מכסאם ונרצחו בשנת 162 לפנה"ס על ידי דמטריוס הראשון, אשר השתלט על הממלכה הסלאוקית. דמטריוס לא ראה בעין יפה את האוטונומיה החשמונאית ביהודה ורצה להחזיר את המצב לקדמותו.

לשם כך הוא שלח כוח צבאי גדול, אשר עמד בראשו בקכידס. המורדים לא התייצבו נגד הצבא הגדול שהוביל בקכידס, והוא החזיר את השלטון בירושלים לסלאוקים והעלה לכהונה גדולה את אלקימוס המתיוון. לאחר מכן ביצע פעולות "טיהור" והרג מנהיגים דתיים בבאר זית, אך הוא לא הספיק לבער את קני המרד והיה צריך לעזוב את הארץ בשל אילוצים צבאיים, אשר נבעו מהידרדרות במחוזותיה המזרחיים של הממלכה.

מקורות

הקרב נזכר בספר מקבים א' (ז' 26–32), אך לא בספר מקבים ב'. תיאור הקרב קצר ותמציתי, ויש בו רק מקום הקרב ומספר חללי האויב.

פיקוד

ניקנור, בכיר בצבא הסלאוקי, החליף את בקכידס ומונה למושל צבאי ואזרחי (סטרטגוס). בתפקידו הקודם היה מפקד מאגר הפילים הסלווקי. מקום מושבו היה עם כוחות הסלאוקיים ששהו במצודת החקרא.

עילה

על פי אבי יונה, כוונתו הייתה לשחרר את קווי התחבורה שלו עם הבסיסים היווניים שם, אף שעמדה לרשותו דרך בית צור. היא הייתה ארוכה מאוד, וניקנור שאף לפתוח את הדרך הקצרה דרך בית חורון.

מהלך הקרב

ניקנור הצליח בתחילה להביס כוח מורדים קטן בפיקודו של שמעון התרסי בקרב ליד כפר דסאו, אך כוחו היה מצומצם, והוא ניסה לסיים את המרד במשא ומתן ואף בדרכי עורמה, שבהן יהרוג את יהודה.

ניקנור ניסה לפתות את יהודה ואת מנהיגי המרד אל מארב, אך מזימתו התגלתה, והוא נאלץ לצאת עם גיסותיו לקרב פנים אל פנים נגד המורדים. ניקנור הגיע מהחקרא מדרום לצפון, ואילו יהודה הגיע מהרי גופנא מצפון לדרום.

הצבאות נפגשו בקרב בכפר שלמא - היא חרבת סלמא. בקרב זה ניגף ניקנור, ומאות מלוחמיו נהרגו, אך לא הייתה זו מפלה מוחלטת, וניקנור אולץ לשוב לירושלים להתבצר בחקרא. תוצאת קרב זה הבהירה לניקנור כי המרחב מצפון לירושלים נמצא בשליטתו של יהודה המכבי, וניקנור נמצא בסכנת מצור.

מיקום היסטורי

אבל הציע בתחילה לזהות את כפר שלמא עם חרבת ארהא (ליד הכפר א-רם), אולם במקום נתגלו שרידים ערביים בלבד. גם בחרבת סלמיא שליד הכפר סרדא ובשעב א סלמא, כקילומטר ממערב לרמאללה, התגלו ממצאים דומים. מאוחר יותר הציע אבל לזהות את כפר שלמה עם חרבת עיד (31°51′19″N 35°10′54″E), דרומית לרמאללה, בין קלנדיה לשכונת גבעת זאב, בגבעה מול גבעון המכונה בפי הערבים חרבת סלמא, ואף שהממצאים במקום הזה הם רומים וביזנטים יש לזכור כי בתקופה היוונית, רק בחלק קטן מהמקומות נמצאו קרמיקה מאותה תקופה. בר כוכבא מקבל השערה זו של אבל, וטוען כי מדבר זה ניתן לראות את הדיוק הרב של בעל ספר מקבים א'.

לקריאה נוספת

מקורות עתיקים

• מקבים א', ז' 26–32
• יוספוס, "קדמוניות היהודים", י"ב
• מקבים ב', י"ד - הקרב לא נזכר, אלא רק קרב כפר דסאו והמגעים שמסביב לקרב

מקורות מודרניים

• מיכאל אבי יונה, הקרבות שבספרי החשמונאים, מסות ומחקרים בידיעת הארץ, תשכ"ד, עמ' 57–68, מובא בספר מדינת החשמונאים, עמ' 189
• בצלאל בר כוכבא, מלחמות החשמונאים, משרד הביטחון, ירושלים תשמ"ח, עמ' 265–271

קישורים חיצוניים

• ספר החשמונאים א, מבוסס על התרגום מיוונית של יצחק זעקיל פרענקיל, ווארשא 1885

הערות שוליים

קרבות המכבים (מרד החשמונאים)
שליט	אנטיוכוס הרביעי (175 - 164)			אנטיוכוס החמישי (164 - 162)		דמטריוס הראשון (162 - 150)
שנה לפנה"ס	166	166	165	164	162	162	161	160
אתר הקרב	אפולוניוס	בית חורון	אמאוס	בית צור	בית זכריה	כפר שלמא	חדשה	אלעשה