קרב מרתון

קרב מרתון (ביוונית: Μάχη τοῦ Μαραθῶνος‏; 490 לפנה"ס) היה קרב במלחמת פרס–יוון, שהיה הניסיון המשמעותי ביותר של דריווש הראשון, מלכה של האימפריה הפרסית האחמנית, לכבוש ערים יווניות ביוון היבשתית. הקרב שהתרחש בין צבא אתונה לצבא הפרסי, התפרסם בעיקר בשל הניצחון האתונאי על אף נחיתותו המספרית של צבאם.

קרב מרתון

מרתון בעת המודרנית
מלחמה: מלחמת פרס–יוון
תאריכי הסכסוך	12 בספטמבר 490 לפני הספירה
קרב לפני	המרד האיוני
קרב אחרי	קרב תרמופילאי וקרב ארטמיסיון (כעבור 10 שנים)
מקום	מישור מרתון, אטיקה, יוון
קואורדינטות	38°07′05″N 23°58′42″E
עילה	סיועה של אתונה למרד האיוני.
תוצאה	ניצחון אתונאי
הצדדים הלוחמים אתונה פלטאיה האימפריה הפרסית מנהיגים   דריווש הראשון מפקדים קאלימאכוס מילטיאדס הצעיר דאטיס ארטפרנס כוחות 11,000 בין 15,000 ל-30,000 איש אבדות 192 הרוגים 6,400 הרוגים
(למפת יוון מוגדלת)   אתונה סלוניקי הרקליון פטרס לאריסה יואנינה קומוטיני מיטילנה פלופונסוס רודוס כרתים טורקיה אלבניה בולגריה מקדוניה הצפונית הים האגאי הים היוני הים התיכון קרב מרתון (למפת יוון רגילה)   אתונה סלוניקי הרקליון פטרס לאריסה יואנינה קומוטיני מיטילנה פלופונסוס רודוס כרתים טורקיה אלבניה בולגריה מקדוניה הצפונית הים האגאי הים היוני הים התיכון קרב מרתון

הרקע המדיני לקרב

בשנת 500 לפנה"ס פרץ מרד של הערים היווניות באיוניה, חבל ארץ בחוף המערבי של אסיה הקטנה, כנגד השלטון הפרסי. לבקשת העזרה שנשלחה על ידי המורדים לערים העיקריות ביוון באותה עת נענו רק אתונה וארטריה, בשלחן אוניות סיוע למורדים.

המרד נכשל והסתיים בשנת 494 לפנה"ס עם כיבוש העיר האיונית המובילה, מילטוס ושריפתה.

לאחר סיום המרד והשלטת הסדר באיוניה, ניסו הפרסים (492 לפנה"ס) לבצע מסע צבאי כנגד הערים ביוון, אולם זה נכשל בשל פגיעת סערה בצי הפרסי. אחרי כישלון זה החליט דריווש לתקוף את ארטריה ואתונה. באופן יוצא דופן הצי הפרסי הפליג בין האיים ולא בסמוך לחוף, והגיע מוקדם משהיוונים ציפו. בשנת 490 לפנה"ס הוחרבה ארטריה על ידי הצבא הפרסי ותושביה נהרגו או נמכרו לעבדות. מארטריה יצא הצי הפרסי לכיוון אטיקה, שם נחת במפרץ מרתון.

מהלך הקרב

המקור העיקרי לידיעותינו על הקרב הם כתביו של ההיסטוריון היווני הרודוטוס, שכתב במאה ה-5 לפנה"ס, אך טרם נולד כשהאירועים אותם הוא מתאר התרחשו. מכאן נובעים ספקות בנכונות הפרטים.

יחסי הכוחות

לפי הרודוטוס, מנה הצבא הפרסי כמאה אלף איש, אולם ההערכות המקובלות על ידי חוקרים בני ימינו נעות בין 15,000 ל-30,000. הצבא הפרסי הורכב מגרעין של יחידות פרסיות ומדיות הנחשבות לאיכותיות, וממגויסים מקרב העמים השונים שהיו תחת שלטון האימפריה הפרסית. ציודו של הצבא הפרסי לא היה אחיד, ולרוב לא כלל שריון גוף.

הצבא האתונאי כלל 10,000 אתונאים אליהם נוספו 1,000 לוחמים מפלטאיה שבביאוטיה. חיילים אלו היו הופליטים המאומנים להילחם בטקטיקת הפלנקס. על הכוח היווני פיקדו עשרה מפקדי גדודים ("סטראטגים") שהתחלפו בפיקוד מדי יום, ובראשם קאלימאכוס - המפקד העליון ("פולימארכוס").

ההתנגשות

במשך מספר ימים ניצבו הצבאות זה מול זה על החוף מבלי לבצע פעולות התקפיות. לא ידוע מדוע נמנע הצבא הפרסי מלתקוף, אולם הרודוטוס מוסר כי בפיקוד היווני היו חילוקי דעות באשר לצעד שעליהם לנקוט.

לבסוף, הפרסים החליטו לפלוש לאתונה דרך הים ולא דרך היבשה והחלו לשלוח סירות להקיף את חצי האי אטיקה כדי להגיע לאתונה, היוונים שהבינו את כוונת הפרסים נערכו לתקיפה טרם הפרסים יעלו על ספינותיהם ויפליגו לאתונה, בפיקודו של מילטיאדס באותו היום, במערך הפלנקס הסטנדרטי כאשר עומק השורות הסטנדרטי צומצם כדי להאריך את חזית צבאם, אך האגפים עובו. במצב זה הסתערו היוונים לעבר הצבא הפרסי, בשעה מוקדמת מאוד של היום כשמרבית הלוחמים הפרסים עדיין לא התעוררו ובאותה השעה השמש סינוורה את הלוחמים הפרסים. זו היתה הסתערות בהפתעה.

במרכז המערך הפרסי ניצבו חיילים פרסים וסאקים (עם נוודים ממרכז אסיה). ההסתערות היוונית על חיילים אלו נהדפה והם אף הבקיעו את המערך היווני, אך האגפים היווניים הביסו את אלה של הצבא הפרסי, השלימו תנועת מלקחיים ושבו על עקבותיהם כדי לסגור מאחור על הלוחמים הפרסים שנותרו ולהביסם.

על פי הרודוטוס, נהרגו בקרב זה 192 לוחמים יוונים וכ-6,400 פרסים. בין ההרוגים היוונים היה גם מפקד הצבא, קאלימאכוס. על פי המסורת היוונית, בסיום הקרב רץ השליח היווני פידיפידס משדה הקרב במרתון לאתונה להודיע על הניצחון. הוא הצליח להגיע לאתונה, קרא בקול "ניצחנו", צנח ומת. לזכר אותה ריצה, חודשה בעת החדשה "ריצת מרתון".

תוצאות הקרב

לניצחון היווני בשדה הקרב וכישלונו של שארית הצי הפרסי לעלות על אתונה בטרם יספיק הצבא לשוב היו מספר תוצאות:

• באופן מיידי, נמנע כיבוש אתונה בידי פרס.
• הקרב העלה מאוד את מעמדה של אתונה בקרב הערים היווניות.
• הניצחון "קיבע" לזמן רב וחיזק את המשטר הדמוקרטי באתונה.
• ההצלחה האתונאית במרתון היוותה השראה בשלב מאוחר יותר של מלחמת פרס–יוון, כאשר כוחות פרסיים גדולים בהרבה פלשו ליוון.

ראו גם

• ריצת מרתון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קרב מרתון בוויקישיתוף

• שירות הידען, ‏אסטרונומים: המרתון הראשון היה באוגוסט – והרץ כנראה מת מחום, באתר "הידען", 27 ביולי 2004
• קרב מרתון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קרב מרתון, יוון, 490 לפני הספירה, דף שער בספרייה הלאומית
• קרב מרתון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)