קרב סבולדר
קרב סבולדר (בנורווגית: Slaget ved Svolder) (נודע גם כקרב "סבולד", "סוולד") היה קרב ימי אשר התרחש בתיארוך לספטמבר 999 או 1000. הקרב התרחש במערב הים הבלטי על יד האי ההיסטורי סבולדר (כיום חלק מריגן) אשר במצר ארסונד בין ציו של אולאף טריגפאסון לבין קואליציה של מלכי דנמרק ושוודיה ועוד דוכס נורווגי.
רקע היסטורי עריכה
בסתיו של שנת 995 אולאף טריגפאסון בא מאנגליה אל נורווגיה כדי לאחדה, ספינתו עוגנת בנידרוס (טרונדהיים של היום) ושם הוא מכריז על עצמו כמלך נורווגיה, תוך כדי כך, המלך החדש והטרי זוכה גם כן בתמיכת העם. בינתיים, השליט דה פקטו של נורווגיה בתמיכת דנמרק-הוקון זיגורדסון, אשר לא היה אהוד על עמו, שומע על בואו של אולאף לנורווגיה ובורח מחשש לחיוו מכיוון שהוא יודע שהעם עלול להעדיף את המלך החדש, להתמרד נגדו להוציאו להורג. בבריחתו, הוקון אולץ להתחבא בדיר חזירים עם כמה מעבדיו, ובינתיים, המלך אולאף מתחיל גם כן לחפשו. בסופו של דבר, כיתרו אנשיו של אולאף את החווה שבה שהו הוקון ועבדיו. אולאף נשא נאום והכריז פרס כספי על ראשו של הוקון, את הנאום הזה שמעו הוקון ועבדיו מתוך דיר החזירים, אחד מעבדיו של הוקון התפתה לפרס הכספי והרג אותו בשינתו. בבוקר שלמחרת העבד הציג את ראשו הכרות של הוקון בפני אואלף, אך במקום לתת לו את הפרס אולאף כרת את ראשו של העבד גם כן. עקב כך בניו של הוקון זיגורדסון, איריק הוקונסון רוזן לדה ואחיו-למחצה סוון הוקונסון נטרו טינה לאולאף וחיכו לרגע המתאים לנקום בו את נקמתם.
לאחר מכן, בשנת 997 אחרי שניצר את כל נורווגיה נהיה אולאף למלך החזק ביותר בצפון ומאיים בכוחו על ממלכת דנמרק, שעליה שלט סוון הראשון, מבחינתו של סוון, אולאף הרג את נציגו בנורווגיה, השתלט עליה וגם ניצר אותה, דבר שהיה מנוגד לאמונתו הפגאנית העמוקה של סוון, עקב כך השניים, אשר בעבר היו בעלי ברית נהפכו לאויבים ונטרו טינה אחד לשני.
בשנת 999 אולאף טריגפאסון בונה את "הנחש הגדול" (Ormurin Langi) ויחד עם צוותו, איינר טמברסקיילב ושאר ספינותיו (11 במספר) שטים אל וונדלנד (פומרניה של היום), במטרה לגייס בעלי ברית שיעמדו לצידו בעימות הקרב עם מלך דנמרק. כשאולאף מגיע לפומרניה הוא מצליח לכרות ברית עם הדוכס זיגוואלדי. אז יוצאים השניים עם צייהם אל עבר מצר ארסונד במטרה לקצר את המסע.
מהלך הקרב עריכה
כשאולאף ובעל בריתו מגיעים לסביבות האי סבולדר אורבים להם הציים של מלך דנמרק-סוון הראשון, רוזן לדה-איריק הוקונסון ומלך שוודיה-אולוף סקטקונונג (הידוע גם כאולוף אייריקסון.) עם צי של 71 ספינות. ספינותיו של זיגוואלדי מאיצות ומשאירות את יתר ספינותיו של אולאף משתרכות מאחור, כך זיגוואלדי שכרת ברית בסתר עם מלך דנמרק בוגד באולאף ומשאיר את ציו בן 11 הספינות להתמודד מול צי גדול פי כמה וכמה. כשהציים מתקרבים למרחק של מאות מטרים בודדים הם מחליפים מטחי חיצים, חיציהם של הנורווגים של אולאף פוגעים קשות באנשיו של אולוף סקטקונונג. כשהציים נערכים לעימות חזיתי, אולף האדום, ההגאי של ספינת הדגל הנחש הגדול, מזהיר את אולאף שלא להכניס את הנחש הגדול עמוק מדי, כי ירכתיה ארוכים מדי (כלומר, לנורווגים לא יהיו מספיק אנשים כדי לשמור עליה מעלייה של האויב לסיפון. לבסוף אחרי החלפת מטחי החיצים וההתיישרות, הציים מתנגשים זה בזה. הלוחמים השוודים והדנים תוקפים ראשונים אך הלוחמים הנורווגים של אולאף עמידים וחזקים ומצליחים להחזיק את עצמם כנגד כוח הרבה יותר גדול מהם. לאחר קרב ממושך הנורווגים מצליחים לחסל את רוב הלוחמים הדניים והשוודים אך לוחמיו הנורווגיים של איריק הוקונסון עולים על ספינת הדגל יארנברת'ור הרחב (מילולית: אייל הברזל) ועוקפים את המבנה של צי הקואליציה ועולים על סיפונה של הספינה הדרומית ביותר של אולאף ובכך פותחים בחזית שנייה. שם אנשיו של אולאף אשר כבר היו מותשים נלחמים בחזית שנייה, כעבור זמן לא רב הם נסוגים ונופלים בזה אחר זה. בינתיים, גם בצד הצפוני מצליחים הדנים לבסוף לפרוץ את שורות הנורווגים וגורמים להם לסגת יותר ויותר עמוק אל הנחש הגדול עצמה. לבסוף, כשהקואליצייה השתלטה על שאר יתר הספינות חוץ מהנחש הגדול ורוב אנשיו של אולאף מתים, מצליחים אנשיו של איריק לעלות לסיפון "הנחש הגדול" לאחר קרב קשה שבו נסוגו שלוש פעמים וסוגרים על אולאף. אולאף ו-500 לוחמיו הנותרים מנהלים קרב קשה ונדחקים אל מעקה סיפונה של הנחש. לבסוף אולאף ברואו שהקרב אבוד מבחינתו צועק לאנשיו לקפוץ מסיפון הספינה ולהתאבד עושה זאת וכך גם מרבית לוחמיו הנותרים. אלו שלא קפצו, כגון איינר טמברסקיילב נלקחו בשבי והועברו אל נורווגיה. הקרב מסתיים בניצחון הקואליציה על אולאף טריגפאסון, אך ניצחונם עולה להם בשכר דמם, כיוון שהנורווגים של אולאף לחמו מלחמה עיקשת וגבו קרבנות רבים.
השלכות הקרב עריכה
כשהקרב מסתיים במותו של אולאף טריגפאסון, הנורווגים מאבדים את מלכם ועצמאותם. במקום אולאף איריק הוקונסון הופך להיות שליטה החדש של נורווגיה, וכוחה פוחת, במקביל, עקב הקרב כוחן של דנמרק ושוודיה מתחזק וסוף סוף הדנים מתפנים לכיבוש אנגליה. איינר טמברסקיילב, נשאר בחיים וחוזר לעיר הולדתו שבמלהאוס, שם הוא שומר על נחלתו הפרטית ונשאר אויבו של המלך החדש איריק הוקונסון.
מקורות עריכה
קרב סבולדר מוזכר במספר מקורות היסטוריים. היצירה הקדומה ביותר שנכתבה היא מאת אדם מברמן, שכתב מנקודת מבט דנית כשמקורו היה מלך דנמרק סווין השני. מאוחר יותר, ההיסטוריון הדני סקסו גרמטיקוס, עשה שימוש והרחיב את יצירתו אדם של ברמן בגסטה דנורום שלו. סאגות המלכים האיסלנדיות מספרות בפירוט רב וביריעה רחבה יותר, החל בסאגת אודר סנורסון של אולאף טריגפסון. עבודה זו נלקחה לרוב משירה סקלדית, היסטוריה שעברה מפה לאוזן, כך בנה אודר תיאור נרחב של הקרב. יצירה זו משמשת גם בסאגות האיסלנדיות המאוחרות יותר, פגרסקינה (Fagrskinna) וההיימסקרינגלה (Heimskringla) של סנורי סטורלוסון, שתיהן מוסיפות ציטוטים של פסוקים סקלדים.
