קרל-וילהלם פון שליבן
קרל-וילהלם פון שליבן (בגרמנית: Karl-Wilhelm von Schlieben; 30 באוקטובר 1894 – 18 ביוני 1964), היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
 | |
| קרל-וילהלם פון שליבן וולטר הנקה בעת כניעת שרבור | |
| לידה |
30 באוקטובר 1894 אייזנך, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
18 ביוני 1964 (בגיל 69) גיסן, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1914–1945 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
 גנרל לוטננט (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-208 מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-18 מפקד הדיוויזיה ה-709 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קריירה מוקדמת עריכה
פון שליבן נולד ב-30 באוקטובר 1894 באייזנך, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. ב-11 באוגוסט 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התגייס פון שליבן לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט המשמר ה-3, וב-26 בספטמבר אותה שנה נפצע קשה באחד הקרבות. ב-11 בנובמבר 1914 נהרג אביו, וילהלם פון שליבן, שהיה מפקד רגימנט המילואים ה-83, באחד הקרבות. בשנת 1916 חזר פון שליבן לחזית, ובינואר 1918 אושפז שוב בשל מחלה, ולאחר מכן סופח כקצין מטה בקורפוס ה-60 עד תום המלחמה. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף פון שליבן לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באוקטובר 1929 הוא הועלה לדרגת ריטמייסטר, וב-1 באוקטובר 1935 הוא הועלה לדרגת מיור. ב-12 באוקטובר 1937 הוא מונה לקצין אג"ם בקורפוס ה-13, וב-1 באוגוסט 1938 הוא הועלה לדרגת אוברסט לויטננט.
מלחמת העולם השנייה עריכה
במהלך המערכה בפולין ובמהלך המערכה על צרפת שימש פון שליבן כקצין אג"ם בקורפוס ה-13, וב-15 באוקטובר 1940 הוא מונה למפקד רגימנט הרובאים ה-108 בדיוויזיה ה-4 שהוסבה לדיוויזיית הפאנצר ה-14. פון שליבן לחם עם הרגימנט במהלך המערכה בבלקן ובמהלך מבצע ברברוסה, וב-1 באוגוסט 1941 הועלה לדרגת אוברסט. בקיץ 1942 לחם פון שליבן עם יחידתו במהלך מבצע מקרה כחול, וב-2 ביולי הוענק לו על פעולותיו עיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-20 ביולי 1942 הוא מונה למפקד חטיבת הפאנצרגרנדיר ה-4, שהייתה חלק מדיוויזיית הפאנצר ה-4, ופיקד עליה עד לנובמבר אותה שנה. ב-8 בפברואר 1943 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-208, שהייתה חלק מארמיית הפאנצר השנייה, וב-17 במרץ אותה שנה הוענק לו עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-1 באפריל 1943 הוא מונה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-18, וב-1 במאי 1943 הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-12 בדצמבר 1943 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-709, שהייתה מוצבת בנורמנדי, וב-1 במאי 1944 הועלה לדרגת גנרל לויטננט. ב-6 ביוני 1944 הותקפה הדיוויזיה בפיקודו, על ידי הדיוויזיה האמריקנית ה-4 שנחתה בחוף יוטה, כחלק מהפלישה לנורמנדי. הדיוויזיה ספגה אבדות כבדות, ונאלצה לסגת לחצי האי קוטנטן. פון שליבן פיקד על הדיוויזיה במהלך הקרב על שרבור, וב-26 ביוני נכנע עם שרידיה לצבא האמריקני.
לאחר המלחמה עריכה
בתחילה שהה פון שליבן במחנה שבויים אמריקני, אולם לאחר מכן הועבר לטרנט פארק הבריטי, ממנו שוחרר ב-7 באוקטובר 1947. לאחר שחרורו התגורר פון שליבן בעיר גיסן, עד למותו ב-18 ביוני 1964, והוא בן 70 שנים.
קישורים חיצוניים עריכה
- קרל-וילהלם פון שליבן באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)