קרל פבריציוס

צייר הולנדי

קרל פבריציוסהולנדית: Carel Fabritius; הוטבל ב-27 בפברואר 162212 באוקטובר 1654) היה צייר הולנדי שנמנה עם אסכולת דלפט. פבריציוס היה תלמידו של רמברנדט ועבד בסטודיו של מורו באמסטרדם. פבריציוס פיתח סגנון אישי מובחן ממורו והתנסה במשחקים של אור ופרספקטיבה. בין יצירותיו המעטות ששרדו כתוצאה של פיצוץ מחסן אבק השריפה של דלפט, המפורסמות מביניהן הן "נוף של דלפט" (1652), "החוחית" (1654) ו"הזקיף" (1654). לעיתים קרובות נטען שפבריציוס היה מורו של הצייר יאן ורמיר, אולם טענות אלו, שמצויות במחלוקת, כנראה אינן מדויקות.[1]

קרל פבריציוס
Carel Pietersz Fabritius
דיוקן עצמי, סביבות 1645
דיוקן עצמי, סביבות 1645
לידה 27 בפברואר 1622
מידנבימסטר, הרפובליקה ההולנדית
נהרג 12 באוקטובר 1654 (בגיל 32)
דלפט
לאום הולנדים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים רמברנדט עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 12 באוקטובר 1654 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה צייר
זרם באמנות אסכולת דלפט
הושפע על ידי רמברנדט
יצירות ידועות החוחית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

קרל פיטרס פבריציוס נולד בפברואר 1622 בכפר מידנבימסטר של הרשות המקומית בימסטר (עשר שנים אחרי כיבוש הים), במחוז צפון הולנד שברפובליקה ההולנדית, והוטבל ב-27 בפברואר של אותה שנה. הוא היה בנו של פיטר קרלז, צייר ומורה בבית ספר. היו לו שני אחים צעירים, ברנט ויוהנס שהיו גם הם לציירים. בתחילת הקריירה שלו, פבריציוס עבד כנגרלטינית: faber). בתחילת שנות ה-40 הוא למד בסטודיו של הצייר הנודע רמברנדט באמסטרדם יחד עם אחיו ברנט. בתחילת שנות ה-50 הוא עבר לעיר דלפט והצטרף לגילדת הציירים של דלפט, שלימים תוודע כאסכולת דלפט, עליה נמנו גם יאן ורמיר, פיטר דה הוך, בלתזאר ואן דר אסט, וילם ואן אלסט ועוד.[2] פבריציוס מת בגיל צעיר, כתוצאה מפיצוץ של מחסן אבק שרפה שהרס חלק גדול מהעיר, יחד עם הסטודיו של פבריציוס ורוב ציוריו. רק כ-12 ציורים שלו שרדו. לפי ארנולד הוברקן, צייר בן התקופה הזכור בעיקר בזכות עבודתו כביוגרף של רבים מאומני תור הזהב של הולנד, השוליה של פבריציוס, מטיאס ספורס ודיאקון הכנסייה סיימון דקר, מתו עם פבריציוס בזמן שעבדו יחדיו על ציור משותף ברגע הפיצוץ. מטיאס ודקר מתו מיידית, ואילו פבריציוס עוד היה חי כאשר מצאו את גופתו מתחת להריסות הבית, וזמן קצר לאחר שגררו אותו מחוץ להריסות, נפח את נשמתו האחרונה.[3] בשיר שנכתב על ידי ארנולד בון, מוציא לאור וצייר נוסף בן התקופה, אשר הוקדש לפבריציוס ויאן ורמיר, קורא בון בשירו לפבריציוס "קרל פבר".[3]

ציוריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קרל פבריציוס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Eight Dutch Masters: Carel Fabritius מתוך האתר www.essentialvermeer.com (באנגלית)
  2. ^ מאת סמדר שפי, הדרך אל הבלתי נשכח, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2001
  3. ^ 1 2 Karel Fabricius (בהולנדית)