קרן פילנתרופית
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
ערך ללא מקורות
| |
קרן פילנתרופית היא סוג של ארגון, אשר משתייך למגזר השלישי, ותורם נכס פרטי כלשהו לטובת קידום מטרה ציבורית מוגדרת. כדי שארגון יהיה מוגדר כקרן פילנתרופיות חייבים להתקיים מספר תנאים:
- עקרון אי חלוקת רווחים – כארגון המשתייך למגזר השלישי, על הארגון לפעול ללא כוונות רווח.
- קרנות פילנתרופיות צריכות להיות בבעלות פרטית ותחת ניהול עצמי, ואינן יכולות להשתייך למוסדות המדינה או השלטון המקומי.
- כמו גופים אחרים ללא מטרות רווח, דוגמת עמותות ומלכ”רים, גם קרן פילנתרופית צריכה להחזיק במסמך משפטי אשר מתעד את אופן התנהלותה, מטרותיה וכו’. עם זאת, בניגוד לעמותה, אשר בין גופיה אספה כללית המורכבת מחברי העמותה, בקרנות פילנתרופיות אין את יסוד החברות בארגון.
- קרן פילנתרופית צריכה לפעול במטרה לקדם מטרות ציבוריות. משמע, היא אינה יכולה לפעול במטרה לקדם רק את חוג המשפחה והידידים של מייסדיה או מנהליה
- על הקרן להחזיק בנכס פרטי כלשהו דוגמת הון כספי או נכס מקרקעין אותו היא מייעדת לטובת קידום מטרותיה.
קרנות פילנתרופיות יכולות להיבדל במטרות אותן הן מקדמות, וכתוצאה מכך לפעול בתחומים ציבוריים וחברתיים שונים. כמו כן, קרנות פילנתרופיות שונות זו מזו לעיתים בגורם שהקימן, שכן הן יכולות להיות מוקמות על ידי אנשים פרטיים, משפחות, עסקים, חברות או תאגידים. ייתכן מצב בו תורם הנכס הוא אדם או חברה פרטית יחידים שאף קובע את מטרותיה, אך בניגוד לתרומה פרטית, קרן פילנתרופית היא מוסד בעל ישות משפטית אשר מחויב לנהלים ותקנות ולפעילות ארוכת טווח.
בישראל פועלות כ-200 קרנות[1] וכ-1,500 קרנות זרות - כ-8 קרנות לכל 100,000 נפש[2].
להלן רשימת עשר הקרנות הגדולות בישראל והיקף פעילותן[3][דרושה הבהרה]:
- הקרן לידידות- 70 מיליון דולר;
- קרן רש“י- 50 מיליון דולר;
- קרן יד הנדיב-30 מיליון דולר;
- קרן אבי חי- 27 מיליון דולר;
- הקרן המשפחתית ע“ש תד אריסון- 25 מיליון דולר;
- הקרן החדשה לישראל- 25 מיליון דולר;
- קרן ברכה- 10 מיליון דולר;
- קרן ויינברג-10 מיליון דולר;
- קרן כהנוב־10 מיליון דולר;
- קרן שוסטרמן- 9 מיליון דולר.
לקריאה נוספתעריכה
- ברנר נ., חזן א, רודיך-כהן א, ושמיד ה. (2010) סקר קרנות פילנתרופיות וגופי מימון בישראל. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל.
- גדרון ב, אלון י, שלנגר א ושוורץ ר. (2006) מגזר הקרנות הפילנתרופיות וארגוני המימון בישראל. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי.
- חסקי-לוונטל ד. קבלו פ. (2009). מהנדיב הידוע ועד הקרן החדשה לישראל. ירושלים: המרכז לחקר פילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים.
- Anheire H.K & Daly S.(2006). The Politics of Foundations: A comparative Analysis New York & London: Routledge.
- Anheire H.K & Daly S.(2006). Philanthropic Foundation: A new global Force? In the Anheier, M. Kaldor (EDS), Global civil society 2004/5 (pp.158-176): Sage Pubns Ltd
- Anheire H. & List R.A (2005). A dictionary of Civil Society, Philanthropy and the Non Profit Sector. London/New York: Routledge.
- Anheire H.K & Tepler S.(1999). Private Founds, Public Purpose: Philanthropy Foundation in International perspective. New York Kluwer Academic/Plenum Publishers.
- Esping – Anderson G. (1990). The Three Worlds of Welfare Capitalism P olity Press, Cambridge.
- Perwitt K. (2004), The Foundation and The Liberal Society, paper Perpared For The "Legitimacy and Foundation of Foundation in Europe and the United States
- Salamon L.M. & Anheier H.K. (1998). Social Origins of Civil Society: Explaining the Non Profit Sector Cross-Nationally Voluntas g (3):213
קישורים חיצונייםעריכה
- דין ומידע - המרכז לחקר החברה והאזרח והפילנתרופיה – בית ספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית
הערות שולייםעריכה
- ^ מאגר המידע של קרנות בשתי"ל
- ^ רותי סיני, פילנתרופיה תומכת בשינוי חברתי מדגם השקעות חברתיות של קרן כהנוף בישראל, קרן כהנוף
- ^ הפילנתרופיה בישראל-לקט מספרים ונתונים