הקרנבל הברזילאי

תהלוכה מסורתית הנחגגת מידי שנה בעיר ריו דה ז׳נרו שבברזיל
(הופנה מהדף קרנבל ברזילאי)

הקרנבל הברזילאיפורטוגזית: Carnaval do Brasil) הוא חג בן ארבעה ימים בברזיל, המתחיל כל שנה חמישים יום לפני חג הפסחא. הגרסה הברזילאית לחג הקרנבל, הנחגג בעולם הנוצרי כולו, ובפרט בברזיל, מסתיים ב"יום שלישי השמן" (המוכר בצרפתית כמרדי גרא, "Mardi Gras"; בפורטוגזית: "Terça-Feira Gorda"), יום לפני "יום רביעי של האפר" (בפורטוגזית: "Quarta-Feira de Cinzas"), אשר מסמן את תחילת התענית. ספציפית בברזיל, הקרנבל מתחיל רשמית ביום שבת שלפני יום שלישי השמן. הקרנבל הברזילאי התפתח במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20 כחגיגה עממית לאומית, וקיבל במהלך הזמן אופי ייחודי שהתרחק במידה מסוימת מהחג המקורי, ולמעשה החג מרכז חלק מהתרבות הברזילאית ומאחד אותה במסגרת זמן הקרנבל. הקרנבל הברזילאי נחגג בהקשרים שונים, לעיתים תרבותיים- מוזיקה, מחול, שירה, פולקלור, אגדות עממיות, הומור, מחוות תרבותיות רבות ושונות, מורשת לאומית ועוד, ולעיתים דתיים. בחלק מהמקרים מהנצרות הקתולית ולעיתים בהקשר של דתות אפרו ברזילאיות הרבות. במהלך הזמן, הקרנבל קיבל מסורות שונות בכל אזור ובמקביל להתפתחות הקרנבל כמסורת עממית, התפתחה הסמבה, ונוצרו סביב כל הקרנבלים בברזיל, תרבות ושפה שמתארת את אירועי הקרנבל, את התהלכות, המופעים, וסגנונות המוזיקה. כל מפגן פומבי בקרנבל מתאר באופן מדוקדק אלמנטים תרבותיים שונים ומושקע בהם פירוט רב, וישנה השקעה דקדקנית ומחמירה עד מאוד בפרטים, בתלבושות, בריקוד, בחזות ואסתטיקה שהיא בעלת ערך חשוב בתרבות הברזילאית.

מצעד בתי-ספר לסמבה בריו דה ז'ניירו

במהלך ארבעת ימי הקרנבל (ובמקומות רבים בברזיל גם במהלך השבוע שלפני תחילתו הרשמית ועד ליום ראשון שאחרי סיומו הרשמי) מתרחשים ברחבי ברזיל תהלוכות רחוב עממיות שנקראות בולוקס, בה יש משאית המובילה מוזיקה וסביבה רוקדים, ישנם בולוקוס בנות מספר אנשים, ולעיתים מוזיקה עם רמקולים שמושכת סביבה כמות גדולה מאוד של אנשים. במקביל אליהם נערכות ברחבי ברזיל תחרויות של בתי הספר השונים לסמבה שמתחרים בנפרד בכל עיר באצטדיון בשם סמבדורום. המצעד הוא אירוע תרבותי חשוב והוא מוקדש כולו כדי לחגוג את התרבות והמורשת הברזילאית. הקרנבל המפורסם ביותר הוא הקרנבל בריו. סגנון נוסף הם בלוקוס המסורתיים שנקראים בשמות רבים, כשהמוכר ביותר זה המארקטו (סוג מסוים, המנוח מארקטו מקבל עוד שימושים אחרים) אלה בולוקוסים שחוגגים מסורת מקומית, מצגים סיפור פולקלור או משמשים לפולחן דתי. בולקוס כאלה קיימים בצפון מזרח ברזיל בעיקר, בבאהיה ובפרנמבוקו חלק גדול מהקרנבל מוקדש לתהלוכות כאלה.

רוב האירועים מתלווים בתזמורת כלי הקשה וכלי נשיפה או כלים חשמליים וכן שירה. סגנונות המוזיקה בקרנבל באזורים השונים כוללים סמבה, סמבה אנרדו, מרקטו, אשה, סמבה-רגאיי, פוהו, פרבו מארש ועוד. ברוב האירועים הציבור רוקד או שר לצלילי התזמורת.

הקרנבל הברזילאי מושך מאות אלפי תיירים כל שנה מרחבי העולם. היעדים המבוקשים ביותר הם ריו דה ז'ניירו, סלבדור ורסיפה. פעילות התיירות, לצד מסחור התהלוכות ומכרת תחפושות, שתייה (בעיקר בירה), מוזיקה וסעיפי מסחר אחרים, הופכים את הקרנבל הברזילאי לתעשייה המגלגלת מיליארדי ריאלים לשנה.

לקרנבל הברזילאי מוניטין של חגיגת "שכרון חושים", בו מתמסרים לתענוגות שתייה ומין. דימוי זה נפוץ כלפי חוץ, והוא מבטא את התדמית של הקרנבל הברזילאי בעולם. עבור הברזילאים מהווה הקרנבל חגיגה תרבותית ומסורתית, וגם חג שמוקדש לשמחה הנאה וחושניות, אך אלה אינם נתפסים כבעלי אופי חילוני או חוטא, והקרנבל בבאהיה משלב גם ריקודים אקסטזיים בעלי אופי אפרו-דתי.

היסטוריה עריכה

שורשים עריכה

  ערך מורחב – קרנבל

באירופה נהגו הנוצרים הקתולים להתנזר מבשרלטינית: Carnis) ומכל הנאה גופנית אחרת במשך 40 יום או שישה שבועות לפני חג הפסחא, כהזדהות עם סבלו של ישו. לפני צום הבשר התקיימו חגיגות זלילה וחטאים, שבצרפת, פורטוגל וספרד התלוו למסיבות רחוב של ריקודים, תלבושות ומסכות. הקרנבל הגיע לשיאו בימי הביניים, אז היה נחגג במקומות רבים באירופה.

התפתחות בברזיל עריכה

בתקופה הקולוניאליסטית הגיעו מנהגים אלו לדרום-אמריקה, ובברזיל השתלבו עם סגנון המוזיקה והריקוד של העבדים האפריקניים.

הקרנבלים הברזילאיים המוסדרים הראשונים החלו בשנות ה-40 של המאה ה-19 בריו דה ז'ניירו[1][2], כיוזמה של בני המעמד הבורגני לחיקוי התהלוכות ונשפי המסכות האירופאיים. תהלוכות אלו נקראו "אנטרודו", נשאו אופי מהוגן ואריסטוקרטי וככאלה היו מחוץ לתחום עבור פשוטי העם השחורים. כאלטרנטיבה, קיימו אלה תהלוכות ומסיבות רחוב בעלות אופי עממי יותר ופרוע, אשר עם ביטול העבדות הפכו פופולריות יותר ויותר.

ראשית בתי הספר לסמבה עריכה

לקראת סוף המאה ה-19 לבש הקרנבל בריו דה ז'ניירו אופי ממוסד ומאורגן יותר עם התארגנות קבוצות צועדים בשם "קורדואיש" (בפורטוגזית: Cordões) שהכינו את עצמן במיוחד לקראת הקרנבל.

ב-1899 החלה מסורת כתיבת שירים במיוחד לקראת הקרנבל. שירים אלו היו בעלי אופי קצבי וקליט, הכילו מילים פשוטות, ושילבו מוטיבים קצביים מקומיים עם קצב המארש והשפעות רגטיים וסווינג. סגנון זה התגבש במהרה לסגנון הסמבה המוכר כיום.

עם השנים הפכה ההתארגנות הקבוצתית לקראת הקרנבל למורכבת יותר, ובשנות ה-20 התמסדו ה"קורדואיש" למעין מועדוני סמבה בשם "בלוקוס" (בפורטוגזית: Blocos). בשנות ה-30 החלו ה"בלוקוס" לראשונה להגדיר עצמם כ"בתי ספר לסמבה" במתכונת המוכרת היום. בתי ספר אלה ("אסקולאס ג'י סמבה") פזורים ברחבי ברזיל כולה.

התהלוכות בקרנבל עריכה

בברזיל קיים מתחילת המאה העשרים מוסד בתי הספר לסמבה. בתי הספר האלה פזורים בכל הערים הגדולות בברזיל, בפרט בבירות ארצות-המחוז. בתי הספר קמו על רקע הקרנבל אך לאט לאט הפכו לחלק מהתרבות והפך לגוף אזרחי.

בבתי הספר לסמבה מנגנים סגנון מיוחד של סמבה בשם סמבה אנרדו (Samba enredo) שפירושו "נושא". במהלך השנה בתי הספר מתחרים זה בזה שכל בית ספר מייצג שכונה. בתי הספר צועדים פעם בשנה באצטדיון מיוחד שנקרא סמבדורום, שבו התהלוכה שלהם תבחן עלי ידי הקהל וצוות השופטים. ברגע שהקרנבל נגמר, בתי הספר מקיימים חשיבה על נושא שנתי, עד הקרנבל הבא. הנושא השנתי הוא ריטואל קבוע שיסוב סביב נושא מסוים כל אותה שנה. הנושאים יכולים להיות שונים: נושא חברתי, סיפור פולקלור או מיתולוגיות שונות, מחווה לאמן, איש רוח, או כל דמות חשובה בברזיל ולעיתים מחוצה לה, מחווה לנושא מסוים (כמו למשל מחווה להגירה היפנית בחגיגות 100 שנה מאז הגיעו לברזיל, מחווה לתיאטרון הברזילאי, מחווה לסגנון המוזיקה פרבו במלאת 100 להמצאתו וכיוצא בזה). לעיתים בתי הספר יעלו בעיה מסוימת או אמירה מסוימת ולעיתים לא.

במהלך השנה בתי הספר מלחינים שיר נושא שיצעד במהלך הקרנבל עצמו, והוא מושמע כדי לתת לאנשים לקלוט אותו, מוזיקת סמבה אנרדו קליטה מאוד ומורכבת מלחן קליט וסמבה מאוד גולמית וטהורה, בתי הספר מכשירים במשך השנה מאות אנשים מכל הגילאים לתהלוכה: בקרנבל המצעד של בית הספר יעסוק בנושא בו בחר כנושא שנתי. כדי לעשות תהלוכה, עליהם להכין אלגוריות (סוג של בולוקוס – משאיות ניידות סביבן רוקדים). תהלוכה של בית ספר מורכבת ממספר משאיות כאלה, כשעל כל משאית ישנו חזון עיצובי, ישנן בובות שמציגות את הנושא, והם יעוצבו כמו סצנה מתוך סיפור מסוים (למשל בסיפור פולקלור, הבובות יציגו סצנות מהסיפור) במחוות שונות, האלגוריות יפארו את התרומה של האדם או את הנושא, ויצגו את הדברים אשר תרם. סביב האלגוריות ירקדו הרקדנים בתחפושות ויישאו חפצים על פי נושא וסצנה, הם חייבים להעביר את הנושא דרך ריקוד ותנועה, והוא צריך להיות מוקפד עד מאוד.

ליגות בתי הספר – בתי הספר לסמבה מדורגים על פי טיבם וגדולתם בליגות שונות, כשבערים הגדולות יש ליגות רבות יותר. בדומה לכדורגל, ישנה ליגת על, ליגה רגילה, ליגה א' וכו'. במהלך הקרנבל נערכות תחרויות, ואז נקבע איזה בית ספר זכה באיזה מקום לאותה שנה, מצעד רע של בית ספר בשנה מסוימת, עלול לגרום לו לסיים בתחתית הטבלה ולרדת לליגה נמוכה יותר, ואז גם יוקרת בית הספר ומשאביו עלולים להיפגע.

סדר היציאה של בתי הספר – בהתחלה האצטדיון ריק, ונותנים מספר דקות של הפסקה בין בית ספר לבית ספר, כשהקהל מריע משני צדיו. הכרוז של בית הספר אומר משפט פתיחה קבוע הייחודי לבית ספר הזה בלבד, ישנה חשיבות גם לאיכות הכרוז ועד כמה הצליח להלהיב את הקהל. אחר כך נכנס "נושא הדגל" שמניף את הדגל שמסל את בית הספר, לכל בית ספר בברזיל יש דגל במיוחד משלו, עם שני צבעים מאפיינים (לדוגמה במנגיירה הצבעים הם ירוק וורוד) הוא המוביל, והנפנוף בדגל והריקוד, אמורים להלהיב את הצופים ולהביא גאווה לדגל. אחריו נכנסות האלגוריות על פי סדר שבה בתי ספר רצה לספר את סיפרו. בריו, אם הקהל אהב את המצעד הוא נוהג לצעוק "E' campeõ" כלומר "הם האלופים".

בחינת האלגוריות – את המצעד מבקרים צוות שופטים מקצועי, וגם להתלהבות הקהל יש משקל רב. שיטת הניקוד היא מסובכת ומלאה בקטגוריות רבות מאוד ושונות. ישנה חשיבות לכל פרט ופרט בתהלוכה. איכות הריקוד, התיאום, העברת הנושא, הלהבת הקהל, איכות רקדניות הסמבה (מלכת בית הספר), איכות הצעידה, תיאום הנושא, חשיבות הנושא, התוכן שהועבר ועוד. טעויות בתפעול התהלוכה עלולות לחרב מצעד שנתי, ואם אלגוריה על רקדניה לא ינועו בקצב מספיק מהיר, היא "תתנגש" במשאית שמאחוריה, טעות כזאת עלולה להוריד ניקוד באופן דרסטי, ולגרום לבית הספר לאבד את מעמדו. בריו שם יש כסף רב להשקיע, יש חשיבות עליונה גם לעיצוב ולתפאורה, והיא נחשבת למושקעות והאיכותית ביותר בברזיל, ולכן הרף גבוהה ביותר (יחד עם סאו פאולו).

במהלך השנה, בית הספר מארגן אירועי תרבות וקהילה רבים מספור. כמסגרת ההכנות לקרנבל, החזרות המרובות וההשקעה בתפאורה יוצרת מעין תרבות פנאי בשכונות העניות, והן למעשה מרכז תרבות קהילתי של אירועים ושיעורים בריקוד, שירה, נגינה, עיצוב, תפירה, ועוד ולמעשה יוצרים פרויקט שנתי שמעסיק את הנוער הילדים והמבוגרים ומספק להם פנאי, העשרה ושיתוף קהילתי, ודרך לשמר את המורשת והזהות התרבותית לצד הנאה ובילוי, ובחלק מהמקרים הזדמנות לשכר נוסף שמפרנס משפחות רבות. הפעלת בתי הספר והעיסוק הרב סביבו לנוער וילדים מסייע בהורדה מסוימת של אלימות פשיעה ושימוש בסמים. מלבד כל אלה בתי הספר עוסקים גם בשימור תרבות ומסורת שהיא ייחודית לכל שכונה ושכונה בעיר. בתי הספר גם משמשים כמרכזי רווחה וטיפול ולעיתים פונים לעזרת התושבים, אך צעדם בנושאים אלה יחסית צרים, כי רוב האחריות בנושא מוטלת על הממשלה.

הקרנבל ברחבי ברזיל עריכה

דרום ברזיל עריכה

  • ריו דה ז'ניירו – נקרא גם "קרנבל קריוקה". הקרנבל בריו הוא המפורסם ביותר, וקבל שלא בצדק, תדמית של מופע תיירותי לא אותנטי. לריו היסטוריה ארוכה של קבוצות מוזיקה, שהתחילו כקורדאו והמשיכו לבתי ספר לסמבה ובלוקוס. בקרנבל בריו חוגגים את תרבות הסמבה העשירה. ברחבי העיר מפוזרים כל הקרנבל בולקוס, ישנם בולוקס שמארגנים אירועים רבי משתתפים גם לפני הקרנבל עצמו, כמו בנדה ג'י איפנמה, בכל שכונה יש מספר בולוקסים קהילתיים שצועדים ברחבי העיר כבטוקודה (קבוצת נגני סמבה). אופי המוזיקה הוא ריטואל די קבוע של שירי סמבה אהובים מכל התקופות והסגנונות, וחלק מהם ממש שגורים בפסקול של הקרנבל בעיר (כמו vou festejar של beth carvalho). בנוסף אליהם יש להיטים אחרים, שירי מרש, שירי אוהדים ועוד. בריו נפוצים בעיקר בשנים האחרונות, מופעים ובמות מרכזיות שנותנות מופעים שונים בחינם, ובקרנבל פתוחים מועדוני המוזיקה והסמבה בעיר. לריו מורשת מוזיקלית מפוארת וסצנה אדירה, ובמהלך הקרנבל מופעים בולוקוס שמנגנים סגנונות אחרים שמשלבים סמבה ומארש עם רוק, אלקטרונית, סקא, Fאנק ועוד.
המסורת בריו היא לחגוג עם תחפושות ברחוב, האופנות משתנות, אך ישנו גם פולקלור. נהוג גם להתחפש וללבוש פריטים מדמויות מוכרות כמו זה פריירה (Zé Pereira), מלנדרום (malandragem) כובעי כרמן מירנדה, זה קריוקה (Zé carioca), לראי דו מומו, לסמביסט, לדמויות מוכרות מעולם הסמבה, למאמיני אומבנדה וקימבנדה, ולתחפושות רבות אחרות בדומה לרוח פורים. לקרנבל בריו יצא שם של קרנבל ראוותני ומיועד לתיירים, אך מדובר באירוע תרבותי שהתיירים רק צופים בו מבחוץ. עם זאת, הקרנבל בריו הוא אחד התיירותיים ויש בו כסף רב, ולכן מצעד בתי הספר הוא המושקע והמרשים ביותר. אבל המוכר ביותר הוא בריו.
  • סלבדור – הקרנבל בסלבדור בירת באהיה התפתח תחילה מהסמבה אך במהלך הזמן קיבל אופי ייחודי ואחר מאוד ממקומות אחרים במדינה. במהלך הזמן, הוכנסו לתוכו מסורת אפרו-ברזילאיות שונות, יחד עם סגנון פופ שהתפתח ונקרא אשה (Axe) הסגנון הוא שילוב של סגנונות שונים ביניהם סמבה, מקצבים אפריקאים, מזמורי תפילה, רגאי, אלקטרונית, פופ, רוק, מקצבים קארבים ועוד. בניגוד לריו בסלבדור יש אירוע קרנבל מרכזי ברחוב, וסביבו מצעדים קטנים יותר, במהלך הקרנבל עוברות בולוקוס עם רמקולים ועליהם זמרי אשה שונים שרים את מיטב להיטי השנה יחד עם להיטי אשה נוספים. בולקוס אלה נקראות "טריו אלקטריקו" (Trio Elétrico) אל המשיאות מצטרפים רבבות בני אדם והוא נחשב לאחד החגיגות הגדולות בעולם. בשל הצפיפות הרבה, ואופי המוזיקה, הרוקדים נוהגים פשוט לקפוץ במקום מה שנתן לו את הביטוי "ריקוד פופקורן". בנוסף לטריו אלקטרה ישנם בולוקסים מסורתיים (אפרושה-Afroxe') והם מנגנים סגנונות מסורתיים שונים, שקשורים בפולקלור ובדת המקומית.
  • פרנמבקו
  • מינאיס ז'ראיס – Ouro Preto
  • קרנבל ouro preto הוא הקרנבל האוניברסיטאי הגדול ביותר בברזיל. אלפי אנשים מגיעים מכל רחבי ברזיל כדי להשתתף בחגיגות שאורגנו על ידי "הרפובליקות" המפורסמות, אחוות האחיות המארחות את תלמידי האוניברסיטה "ouro preto". אחיות אלה מארגנות תוכנית של מסיבות אינסופיות עם חבילות בר פתוחות לחלוטין במשך 5 ימי הקרנבל. הייחודיות של "Ouro Preto" הופכת אותו ליעד הטוב ביותר עבור מי שמחפש הכיף עבור הקרנבל, המסורת והאותנטיות.

צפון ברזיל עריכה

מרכז ופנים ברזיל עריכה

סימבול מלך הקרנבל ומלכת הקרנבל עריכה

 
הקרנבל בריו דה ז'ניירו

נקראת ראי ג'י מומו. דמות שמוכרזת כל קרנבל, ונחשב למלך הקרנבל, המלך יחבוש כתר וסרט ויחזיק ואת מפתח העיר, והוא הווה תרומה כלשהי לקרנבל באותה שנה. דמותו על פי המוסרת צריכה להיות שמנה שמחה וצבעונית על פי דמותו של מומוס מהמיתולוגיה היוונית. מומו מהווה את ליצן הקרנבל, והוא למעשה מעין דמות ליצן/פנטוממאי קומי, על פי המוסרת היותו אל הביקורת והלעג גם מוסיף טון הומוריסטי ובקרותי כלפי הקרנבל.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הקרנבל הברזילאי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה