קרנבל נוטינג היל

פסטיבל רחוב שנתי בלונדון

קרנבל נוטינג היל הוא אירוע שנתי שנמשך יומיים, ומתרחש מדי חודש אוגוסט החל משנת 1966[1] ברחובות שכונת נוטינג היל, וכן ברובע המלכותי קנזינגטון וצ'לסי, בעיר לונדון שבממלכה המאוחדת. הקרנבל מתקיים בחופשת הבנקים (יום שני הראשון של חודש אוגוסט), וביום ראשון שקודם לה. מארגני הקרנבל הם מקהילת המהגרים מאיי הודו המערבית הבריטיים וצאצאיהם, המתגוררים באזור. הקרנבל מושך אליו כמיליון איש בשנה, ובכך הוא נחשב לאחד מפסטיבלי הרחוב הגדולים בעולם, ואירוע משמעותי בתרבות הבריטית.[2][3][4]

קרנבל נוטינג היל
Notting Hill Carnival
סוג קרנבל, אירוע שנתי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
מיקום לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדים
תאריכי פעילות 1965–הווה (כ־59 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°30′48″N 0°12′15″W / 51.5132°N 0.2043°W / 51.5132; -0.2043
nhcarnival.org
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קרנבל נוטינג היל, 2014
קרנבל נוטינג היל, 2015
רקדנים בקרנבל נוטינג היל, 2002
קהל של כמיליון איש משתתף בקרנבל מדי שנה

למרות שמו, האירוע הוא לא חלק מעונת הקרנבלים העולמית, המקושרת לסיום תקופת הלנט (תענית שלפני חג הפסחא בדת הנוצרית).[5]

היסטוריה עריכה

שורשי הקרנבל בשני אירועים נפרדים שהתקיימו באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20: "הקרנבל הקריבי" שהתקיים ב-30 בינואר 1959[6] בבית העירייה של רובע קמדן בתגובה לגזענות שנפוצה באותה תקופה; והמהומות הגזעניות במירוץ נוטינג היל ב-1958, האירוע הראשון בבריטניה שכלל תקיפות גזעניות רחבות היקף.[7] "הקרנבל הקריבי" של 1959 סוקר על ידי ערוץ הטלוויזיה BBC. הוא אורגן על ידי קלאודיה ג'ונס מטרינידד (המתוארת לעיתים קרובות כ"אמו של קרנבל נוטינג היל"),[8] שהייתה עורכת העיתון השחור הראשון בבריטניה, "The West Indian Gazette". בקרנבל הוצגו לראווה אלמנטים מתוך קרנבלים קריביים בסגנון קברט, תחרות מלכת יופי של הקרנבל, הופעות של הרכבי מחול טרינידדיים, ועוד.[1]

באוגוסט 1966 החלה מנהלת "בית הספר החופשי" למבוגרים בלונדון, ראון לאסלט, לארגן אירוע חוצות פתוח בשכונה (עוד בטרם הייתה מודעת ל"קרנבל הקריבי").[9] הפסטיבל נועד להיות מגוון מבעבר, ולקדם אחדות תרבותית. האירוע החל כמסיבת רחוב שכונתית לילדים, אך במהרה הפך לקרנבל שנועד גם למבוגרים, כאשר להקתו של מתופף הג'אז ראסל הנדרסון הצטרפה לתהלוכה.[10] ב-1970 כבר השתתפו בקרנבל שתי להקות מוזיקה - הלהקה של הנדרסון ולהקת המתופפים של סלווין בפטיסט.[11]

הקרנבל הפך לפסטיבל מרכזי ב-1975, כאשר הוא אורגן על ידי המורה הטרינידדית לזלי פאלמר,[12] שגייסה נותני חסויות לקרנבל, להקות נוספות, הרכבי רגאיי ומערכות סאונד, והיא גם האריכה את מסלול התהלוכה.[13] היא גם עודדה לבוש, תחפושות ומסכות מסורתיות של נציגי מגוון האיים שלקחו חלק בתהלוכה. התהלוכה החלה להיות משודרת בשידור חי ברדיו BBC לונדון. נקודת ההתחלה של התהלוכה בתקופה זו הייתה בפארק אמסלי הורנימן שברובע קנזינגטון וצ'לסי, ונקודת הסיום הייתה תחנת הרכבת התחתית קנזל גרין ופארק וסטבורן.[14]

ב-1976 גברה הפופולריות של הקרנבל, והשתתפו בו כ-150,000 צופים. עם זאת, באותה שנה ומספר שנים לאחר מכן, נפגם הקרנבל בשל מהומות בהן צעירים קריביים התעמתו עם המשטרה.[15] במהלך תקופה זו, היה כיסוי עיתונאי רחב של אירועי הקרנבל, שנתפס לעיתים קרובות כשלילי וחד-צדדי. לזמן מה נראה היה שקיומו של האירוע ייאסר. הנסיך צ'ארלס היה בין התומכים להמשך קיומו של הקרנבל.

בשנים האחרונות פחתו מאוד האירועים האלימים במהלך הקרנבל, אם כי נערכים בו מדי פעם מעצרים בעקבות אירועי אלימות. הקרנבל מסוקר ונתפס על ידי הרשויות באופן חיובי מאוד, כחגיגה דינמית של הרב-תרבותיות הלונדונית (למרות שעדיין ניכרת בו דומיננטיות של תרבות האיים הקריביים). עם זאת, קיימים חילוקי דעות לגבי אספקטים של ביטחון הציבור ועד כמה מתאים לערוך אירוע זה ברחובות הצרים של האזור. סקר משנת 2016 העלה כי תשעה מכל עשרה תושבים המתגוררים לאורך מסלול הקרנבל מתרחקים מבתיהם מדי שנה במהלך האירוע.[16] בעקבות חששות אלו, מינה ראש עיריית לונדון בשנות ה-2000, קן ליווינגסטון, ועדה שנועדה "לגבש הנחיות במטרה להגן על עתיד הקרנבל".[17] בעקבות דו"ח הוועדה, שונה המסלול ב-2002, ונכלל בו גם הייד פארק.[18]

כיום משתתפים בקרנבל כמיליון צופים מדי שנה, והוא משודר בשידור חי בערוצי אינטרנט רבים ברחבי העולם.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קרנבל נוטינג היל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 "About us", Notting Hill Carnival '13, London Notting Hill Enterprises Trust.
  2. ^ Shiv Malik, "Notting Hill carnival gets off to a peaceful start", The Guardian, 28 August 2011.
  3. ^ Professor David Dabydeen (August 2010), "Notting Hill Carnival", Yesu Persaud Centre for Caribbean Studies, University of Warwick.
  4. ^ "New icons of Englishness unveiled". No. 27 April 2006. BBC News. 10 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Katherine Schulz Richard, "Carnival is Celebrated Worldwide Just Before Lent", About.com.
  6. ^ Caribbean Carnival 1959 brochure.
  7. ^ Travis, Alan (24 באוגוסט 2002). "After 44 years secret papers reveal truth about five nights of violence in Notting Hill". The Guardian. London. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Claudia Jones", AfroCelebrities, 1 August 2013.
  9. ^ Margaret Busby, "The Notting Hill carnival has an unsung hero – Rhaune Laslett", The Guardian, 24 August 2014.
  10. ^ Gary Younge, "The politics of partying", The Guardian, 17 August 2002.
  11. ^ Michael La Rose, "40 Years of the Notting Hill Carnival: An Assessment of the History and the Future" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-12-27. נבדק ב-2016-09-22.
  12. ^ "How Carnival was developed in Britain?"
  13. ^ Portobello Film Festival.
  14. ^ "Emslie Horniman's Pleasance". The Royal Borough of Kensington and Chelsea.
  15. ^ Griffiths, Emma (25 באוגוסט 2006). "Remembering the Notting Hill riot". BBC News. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ http://www.standard.co.uk/news/london/frightening-notting-hill-carnival-drives-residents-from-their-homes-a3287866.html
  17. ^ Mayor of London - Notting Hill Carnival Review Group.
  18. ^ Colourful: Weekday Edition