פתיחת התפריט הראשי

הקרניתלטינית: Cornea, "קורנאה") היא חלקה הקדמי של העין, המכסה את הקשתית, האישון והלשכה הקדמית. הקרנית מספקת את רוב העוצמה האופטית של העין. ביחד עם העדשה, אחראית הקרנית לשבירת האור ולפיכך יש לה חלק במיקוד הדמות. הקרנית אחראית לכשני-שלישים משבירת האור הכללית בעין,[1] אך השבירה הסופית נעשית בעדשה שיכולה לשנות את עקמומיותה בעוד שעקמומיות הקרנית היא קבועה.

קרנית
תרשים המתאר את מבנה עין האדם. הקרנית ממוקמת בחלק העליון של התרשים
תרשים המתאר את מבנה עין האדם.
הקרנית ממוקמת בחלק העליון של התרשים
שיוך fibrous layer of eyeball
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1070) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) cornea עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A15.2.02.012 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 58238 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A09.371.060.217 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D003315 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0010031 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לקרנית קצות עצבים שאינם מצופים מיאלין. הם בעלי רגישות למגע, לטמפרטורה ולכימיקלים; מגע בקרנית יגרום לסגירה רפלקסיבית של העפעף.

לשקיפותה של הקרנית חשיבות רבה, שכן היא משפיעה על טיב הדמות שהעין יוצרת. לכן, היא איננה מכילה כלי דם אלא ניזונה על ידי דיפוזיה של דמעות בחלקה החיצוני ומן הלשכה הקדמית בחלקה הפנימי, כמו על ידי נוירוטרופינים המועברים אליה דרך קצות העצב. בקרב בני האדם, קוטר הקרנית עומד על כ־11.5 מילימטר ועוביה התקין נע בין 0.5 מילימטר ל-0.6 מילימטר במרכז ובין 0.6 מילימטר ל-0.8 מילימטר בהיקפה.

בשנת 2019 דווח לראשונה על השתלת קרנית שהתקבלה מתאי גזע.[2]

שכבות הקרניתעריכה

עד לשנת 2013 הוכרו בקרנית האנושית, כמו בזו של שאר הפרימטים, חמש שכבות. קרנית שקופה ודקה הבנויה מחמש שכבות ידועות וייתכן שיש שכבה שישית,[3] אם כי קיומה עדיין לא הוכח באופן חד משמעי.[4] קרניתם של טורפים כמו הכלב והחתול היא בעלת ארבע שכבות בלבד.[5]

ניתוחי ראיהעריכה

עיוותים בצורת הקרנית פוגעים בראייה וגורמים לאסטיגמציה או לקוצר ראייה. בניתוחי לייזר "מגלפים" מחדש את פני השטח של הקרנית כדי להעלים את העיוות הגאומטרי.

התפתחות ניתוחי הראיהעריכה

עד לתחילת העת החדשה טיפולים בבעיות ראיה נסובו בעיקרם סביב מיתוסים עממיים. המאה ה-18 הייתה תקופת מעבר בהקשר זה, לצד תחילתה של המיקרוביולוגיה, וכבר בסוף המאה ה-18 חוקרים שונים, ביניהם ארסמוס דרווין, העלו השערות שונות לגבי דרכים לבצע ניתוחים בקרנית.[6]

בשנת 1818 החלה לראשונה סדרת ניסויים בנושא, כאשר המדען פרנץ רייזינגר יזם סדרת ניסויים בהשתלת קרנית בבעלי חיים, אך בשלב זה ניסויים אלו לא נחלו כל הצלחה. הצלחה ראשונית הגיעה לבסוף בשנת 1837, כאשר החוקר סמואל ביגר הצליח להשתיל בהצלחה קרנית של צבי בצבי אחר.

השתלת הקרנית המוצלחת אל עין אנושית נחלה הצלחה לראשונה בשנת 1905, אך לקתה בחסר בעקבות מחסור בהבנה רפואית משלימה בנוגע לחיטוי, הרדמה וכדומה. ההתפתחויות של תחומי הרפואה השונים הללו במקביל, יצרה התקדמות עקבית לאורך המאה ה-20 בהפיכתם של ניתוחי השתלת קרנית למעשיים.[6]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Mittanamalli S Sridhar, "Anatomy of cornea and ocular surface". Indian J Ophthalmol. 2018 Feb; 66(2): 190–194
  2. ^ "Osaka University team conducts world's first iPS transplant for corneal disease". The Japan Times. August 29, 2019
  3. ^ Dua HS, Faraj LA, Said DG, Gray T, Lowe J. "Human corneal anatomy redefined: a novel pre-Descemet's layer (Dua's layer)". Ophthalmology, 2013. Sep;120(9):1778-85
  4. ^ נסתרת מעין, בתוך העין: התגלתה שכבה בקרנית, באתר ynet, 14 ביוני 2013
  5. ^ Merindano Encina, María Dolores; Potau, J. M.; Ruano, D.; Costa, J.; Canals, M. "A comparative study of Bowman's layer in some mammals Relationships with other constituent corneal structures". European Journal of Anatomy, 2002. 6 (3): 133–40.
  6. ^ 6.0 6.1 Alexandra Z Crawford, Dipika V Patel, and Charles NJ McGhee. "A brief history of corneal transplantation: From ancient to modern". Oman J Ophthalmol. 2013 Sep-Dec; 6(Suppl 1): S12–S17