קשת פרסה

אלמנט אדריכלי באיסלאם וספרד המורית

קשת פרסה היא סוג של קשת מבנית דמוית פרסה, המכונה גם לעיתים "קשת מורית" או "קשת חור-מנעול". קשת הפרסה הייתה אלמנט אדריכלי נפוץ באדריכלות אסלאמית ובמיוחד באדריכלות המורית של ספרד וצפון אפריקה החל מהמאה ה-8 בתקופת ספרד המוסלמית. בקשת פרסה הבסיס צר יותר מהאזור הרחב של חצי העיגול של הקשת. הקשת עצמה יכולה להיות עגולה, מחודדת, או בעלת אונות.

קשת פרסה

היסטוריה עריכה

 
חזית כנסיית אולליה הקדושה מלוגו בספרד – המאה ה-2 לספירה

קשתות פרסה נבנו גם לפני התקופה האסלאמית, למשל בבפטיסטריום מהמאה ה-2 על שם יעקב הקדוש בנציבין שבסוריה[1]. קיימות קשתות פרסה גם במבני הויזיגותים, הנוצרים ששלטו בספרד לפני הכיבוש המוסלמי של ספרד, ויש המשערים[2] שחלק מקשתות אלה נבנו בתקופה הרומית של ספרד או אף לפניה. כך למשל בכנסייה על שם הקדושה אולליה שבלוגו בספרד הכוללת שרידי מקדש רומי עם קשת פרסה (ראו איור).

למרות הדוגמאות שלמעלה, היה זה בספרד שקשת הפרסה נפוצה ביותר והתפתחה לצורתה האופיינית החל מהמאה ה-8. קשת הפרסה אומצה ופותחה תחת השלטון המוסלמי של בית אומייה בספרד, אשר הקצינו את עקמומיות הפרסה והדגישו אותה גם לעיתים על ידי שימוש בצבעים מתחלפים לאורך הקשת. ניתן לראות זאת בקנה מידה גדול למשל במחראב שבמסגד קורדובה[3] (ראו צילום).

 
קשת פרסה עם צבעים מתחלפים במחראב שבמסגד קורדובה. למעלה קשתות פרסה עם אונות בצורת תלתן.

סגנון זה של קשת פרסה התפשט אחר כך בכל אל-אנדלוס והאזור ואומץ גם על ידי האמירויות המוסלמיות של ספרד שבאו אחר כך - כולל בשושלות המוסלמיות של טאיפה, מוראביטון, אל-מוואחידון, ובממלכת גרנדה תחת שושלת בנו-נאסרי (למרות שהמשיך השימוש גם בקשתות רגילות ואחרות). המוזערבים (נוצרים תחת שלטון האסלאם בספרד או צאצאיהם) השתמשו בקשתות פרסה גם כאמצעי קישוטי בכתבי קודש מאוירים.

 
קשתות פרסה במסגד הגדול בקירואן שבתוניסיה

השימוש בקשת פרסה התפשט גם אל מעבר לאל-אנדלוס ונעשה בה שימוש למשל במסגד הגדול בקירואן שבתוניסיה (המחראב משנת 862), מסגד אבן טולון בקהיר משנת 879[4], ובמסגד מוחמד אבן חאירון משנת 866 גם בקירואן, שבו קשת הפרסה מקבלת צורה מעט מחודדת[3]. סגנון אמנות מודחאר (מודחאר הם מוסלמים שנשארו בלי להתנצר בספרד שלאחר הרקונקיסטה) שהתפתח במאות ה-12 עד ה-17 המשיך במסורת של קשת הפרסה.

קשתות פרסה התפשטו אל מעבר לעולם המוסלמי והיו נפוצות בסגנון ה"תחייה המורית" (סגנון אדריכלי אקזוטי בעקבות התלהבות כללית מהמזרח באמצע המאה ה-19), שהיה גם בשימוש נרחב בבתי-כנסת של התקופה. קשתות פרסה חדרו גם לשימוש באדריכלות אינדו-אסלאמית בהודו, כמו בשער של מתחם קוטוב בדלהי מהמאה ה-13, ואחר כך בסגנון ה"תחייה האינדו-אסלאמית" תחת השלטון הבריטי בהודו במאה ה-19.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קשת פרסה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Andrew Petersen: "Dictionary of Islamic Architecture", Routledge, 1999, ISBN 0-415-21332-0, p. 24
  2. ^ http://www.soitu.es/soitu/2009/01/30/info/1233300020_674803.html
  3. ^ 1 2 "מילון לאדריכלות אסלאמית". אורכב מ-המקור ב-2011-05-25. נבדק ב-2008-10-30.
  4. ^ Richard Ettinghausen, Oleg Grabar and Marilyn Jenkins-Madina, pp. 32-33, 2001, Islamic Art and Architecture: 650-1250, Yale University Press, ISBN 0-300-08869-8