ראמאיאנה

הראמאיאנה (מסנסקריט: रामायण, "מסעו של ראמה") היא אפוס המגולל את סיפור עלילותיו של האל והמלך ראמה. במרכזו של האפוס סיפור מסעו של רָאמָה לחלץ את אשתו סִיטָה מידיו של השד רָאוָונָה שחטף אותה, ומלחמתו של ראמה בצבא השדים. הראמאיאנה היא מהפופולריים שבסיפורי הספרות ההודית העתיקה והמודרנית, הן הקלאסית והן הפופולרית, ולצד המהאבהארטה, מהווה את אחת משתי היצירות האפיות הידועות והחשובות ביותר בתרבות הודו העתיקה.

ציור מאת רג'ה רווי ורמה

מאפייניו

לדעת החוקרים, הראמאיאנה חוברה בסביבות המאה השלישית לפנה"ס. לפי המסורת, המאורעות שמסופרים בה התרחשו בטְרֶטָה יוּגָה, התקופה המיתית השנייה; כלומר, לפני כמיליון שנה.

הגרסה הקלאסית החשובה ביותר של הראמאיאנה חוברה בסנסקריט באופן שירי, ומונה כ-24,000 בתי שיר. במסורת ההודית, גרסה זו של הראמאיאנה מיוחסת לחכם וַלְמִיקִי, ונחשבת לשירה הראשונה שחוברה ונשמעה בעולם (קאביה).

לראמאינה גרסאות רבות (בהן אף גרסאות ג'ייניות ובודהיסטיות), והיא עמוסה במשמעויות פילוסופיות ודתיות. יש המדמים אותה לשפה, שבאמצעותה מבטאות, קבוצות חברתיות ופוליטיות שונות בהודו את תפיסת עולמן. אפוס הראמאיאנה נדד גם מחוץ להודו, לארצות נוספות שבהם מצויים מאמינים הינדואיסטים, כגון לאוס ותאילנד. לראמאיאנה מיוחסת חשיבות מיוחדת על ידי הלאומנים ההינדים, הרואים במלכותו של ראמה (ה"ראם-ראג'") את תור הזהב של הודו, ואת התגלמות המלכות ההינדואית האידיאלית.

עד ימינו, הראמאיאנה תופסת מקום מרכזי בהינדואיזם ובתרבות הפופולרית בהודו. סיפורי הראמאינה מושרים במקדשים, והיא עובדה לסדרת טלוויזיה ששודרה בטלוויזיה ההודית בשנות השמונים, ושזכתה לפופולריות רבה ביותר. מאז שידור הסדרה ועד היום, עמדה הראמאיאנה במוקד של מחלוקות וסערות פוליטיות, הנוגעות לשאלה למי יש את הזכות לספר את האפוסים העתיקים של תת-היבשת ההודית, ומאילו נקודות מבט; בעוד סדרת הטלוויזיה התקבלה באהדה רבה בחוגים רחבים, מאמרים אקדמיים מסוימים זכו להתנגדות ולמחאה מצד קבוצות המזוהות עם הימין ההינדי הלאומני, ואף בחלק מהמקרים הוצאו מספרי הלימוד בחלק מהאוניברסיטאות.

תמצית העלילה

ספר ראשון: בָּל קָנְדָה (ספר הנעורים)

הסיפור מתחיל בקורבן שמקריב דָּשָרָתְהָה מלך אָיוֹדְהיָה לאש הקדושה כדי לבקש צאצאים. בקשתו נענית ושלוש נשותיו יולדות לו בנים: המלכה קָאוּשָלְיָה יולדת את ראמה הבכור, קָאיקֵיִי את בְּהָארָאטָה וסוּמִיטְרָה את התאומים לָקְשְמָנָה ושָטְרוּגְהנָה. בילדותם נשלחים ראמה ולקשמנה אל החכם וִישְוָומִיטְרָה כדי להגן עליו מפני שד שמפריע לו בעיסוקיו הפולחניים.

כשמסתיימת שהותם אצל וישוומיטרה מגיעים האחים לסְוָויָמְוָורָה (תחרות לבחירת חתן) לנסיכה סיטה, בתו של גָ'נָקָה מלך מִיטְהִילָה. המלך מציב למחזרים אתגר: מי שימשוך את מיתר הקשת של שִיוָוה, קשת שאיש מעולם לא הצליח להניף, יזכה בסיטה. ראמה מושך במיתר ללא קושי, ואף שובר את הקשת לשני חלקים. החתונה נערכת זמן קצר לאחר מכן, ראמה וסיטה חוזרים לאיודהיה וחיים בה חיי זוגיות אידיליים.

ספר שני: איודהיה קָנְדָה (ספר איודהיה)

כעבור זמן מחליט דשרתהה לוותר על כיסאו ולפרוש לחיים רוחניים ביער. באופן טבעי הוא קובע שבנו בכורו ראמה יירש את הממלכה, ובהתייעצות עם אסטרולוגים נקבע יום לטקס ההכתרה. אלא שבינתיים המשרתת הזקנה מָנְטְהרָה מסיתה את המלכה קאיקיי נגד קאושליה צרתה, אמו של המלך המיועד; ביום שלפני מועד ההכתרה היא דורשת מדשרתהה שיפרע חוב שחב לה מאז שהצילה את חייו במלחמה, וימליך את בנה בהאראטה במקום את ראמה, ואת ראמה ישלח לגלות של ארבע עשרה שנה. דשרתהה נאלץ לעשות כמצוותה.

ספר שלישי: אָרָנְיָה קָנְדָה (ספר היער)

ראמה עוזב את איודהיה בלוויית סיטה אשתו ולקשמנה אחיו, ונודד ביער. כשבהאראטה חוזר לעיר ומגלה את אשר אירע הוא מתפרץ בזעם על אמו קאיקיי, ויוצא ליער כדי לשכנע את ראמה לחזור לעיר ולמלוך. ואולם, ראמה מכריז באוזני בהאראטה שלעולם לא יפר את הבטחתו של אביו. בהאראטה מבקש מראמה את סנדליו, ומניח אותם על כס המלכות, כסמל לכך ששלטונו של בהאראטה הוא זמני, והריבון האמיתי באיודהיה נותר ראמה.

ראוונה בעל מאה הראשים

בהמשך הספר מנסה השֵדה שוּרְפָּנַקְהָה, אחותו של מלך השֵדים רָאוָונָה, לפתות את ראמה, בעוד ראמה שומר על נאמנותו המוחלטת לסיטה. בזעמו על מזימתה של השדה, לקשמנה חותך את אפה. שוּרְפָּנַקְהָה חוזרת לאחיה ראוונה, אשר שולח צבאות להילחם בראמה ולקשמנה. משאלה מובסים, הוא מחליט לחטוף את סיטה כנקמה. הוא שולח את דודו, השד מָרִיצָ'ה, להתחפש לצבי מוזהב כדי למשוך אחריו את ראמה. ראמה חושד שמדובר בתכסיס, אך סיטה מפצירה בו לצוד את הצבי. לבסוף הוא יוצא לצוד את הצבי לאחר שהשׁביע את לקשמנה לא לעזוב את סיטה ללא הגנה. ראמה משיג את הצבי ויורה בו חץ, אך הלה חוזר מיד לדמותו של מריצ'ה, וצועק בקולו של ראמה לעזרה. לקשמנה, נאמן לשבועתו שלא לעזוב את סיטה, לא יוצא לעזרת ראמה הקורא כביכול לעזרה. בתגובה, סיטה מאשימה אותו שהוא מעוניין במותו של ראמה כדי לרשת את מקומו כבעלה. נוכח האשמה חומרה זו, לקשמנה עוזב את סיטה, לא לפני שהוא משרטט סביבה מעגל שאם תישאר בתוכו לא יפגע בה דבר. בינתיים ראוונה מופיע לפני סיטה בתחפושת של בראהמין עני ומבקש ממנה נדבה. היא יוצאת מן המעגל כדי להגיש לו אוכל, ואז, כשהיא חסרת מגן, הוא לובש שוב את דמות השד ולוקח אותה במרכבתו המעופפת לממלכת השדים לָנְקָא.

ספר רביעי: קִישְקִינְדְהָה קנדה (ספר קישקינדהה, או ממלכת הקופים)

ראמה ולקשמנה יוצאים לחפש את סיטה. בתחילת מסעם פוגשים השניים את הנשר גָ'אטָאיוּ, שבכוחותיו האחרונים מספר להם כי הוא ניסה קודם לכן לחלץ את סיטה מידיו של ראוונה. הם ממשיכים בדרכם דרומה, בעקבות נבואה שניתנה להם, ומגיעים לממלכת הקופים. שם הם פוגשים את סוּגְרִיוָוה, אחיו של מלך הקופים בָּאלִי, ואת הָנוּמָן, יועצו של סוגריווה. ראמה מסייע לסוגריווה לזכות בממלכת הקופים באמצעות מעשה בעייתי מבחינה מוסרית: קיום דו-קרב בין השניים, שבמהלכו ראמה יסתתר בקרבת מקום ויירה במפתיע חץ בגבו של בָּאלִי. סוגריווה מאמץ את הצעתו של ראמה, והשניים מיישמים אותה בהצלחה.

ספר חמישי: סונדרה קנדה (ספר הָנוּמָן)

סוגריווה מוכתר למלך הקופים ומתגייס לעזרתו של ראמה. הוא שולח את הקופים והדובים, בראשותו של הנומן, לכל קצות תבל, וטבעתו של ראמה בידו. בסופו של דבר מגלה הנומן שסיטה מוחזקת באי לנקא (ככל הנראה סרי לנקה של היום); הוא עף לשם ומוצא את סיטה, שזכתה בינתיים ליחס הגון משׁוֹבָהּ: הוא הקציב לה שנה להיענות לו מרצונה. הנומן נעזר בוִיבְּהִישָנָה, אחיו של ראוונה וחסיד של ראמה (שהוא, כזכור, גם אל), ומוצא את סיטה בארמונו של ראוונה. בעמל רב (בין היתר באמצעות הטבעת) מצליח הנומן לשכנע את סיטה שהוא אכן בא בשליחותו של ראמה, אך סיטה מסרבת לברוח עמו, שכן חוקי הכבוד מחייבים את ראמה לבוא לשחררה בעצמו. בדרכו חזרה לראמה עוצר הנומן כדי להתגרות בשומרים, ואלה מבעירים את זנבו כעונש. הנומן משתמש בזנב הבוער כדי להעלות את לנקא כולה באש, הנומן נמלט מהאש אך ידיו שחורות מפחם.

ספר שישי: יוּדְהָה קנדה (ספר המלחמה)

מששמע שסיטה מוחזקת בלנקא, מחליט ראמה להצילה. צבא הקופים והדובים עורם שורה ארוכה של סלעים שמגשרים על הים בין היבשת ללנקא. הקרב עם צבאו של ראוונה מסתיים בניצחונו של ראמה, שהורג את ראוונה. הוא מפקפק בדבריה של סיטה שהיא שמרה לו אמונים בתקופת שביה. סיטה קוראת לאל האש ומבקשת ממנו לעבור את מבחן האש, שיקבע אם היא דוברת אמת. חפותה של סיטה מוכחת, והזוג שב לאיודהיה אחרי ארבע עשרה שנות גלות. שלטונו של ראמה באיודהיה נחשב למופת של שלטון קשוח אך צודק.

רקדנית בריקוד מתוך הראמאיאנה בבאלי, אינדונזיה

ספר שביעי: אוּטָרָה קנדה (הספר שמעבר)

שמועות על חוסר הנאמנות של סיטה בשבי ממשיכות לרדוף את ראמה. אף על פי שעברה את מבחן האש, הוא מחליט לגרשה מממלכתו והיא נושאת את בנו ברחמה. ביער שאליו גורשה נולדים לסיטה תאומים. הם פוגשים את ואלמיקי, והוא מספר להם את כל מאורעות האפוס. התאומים פוגשים את אביהם ומספרים לו את ששמעו; ראמה מתמלא חרטה ומצווה להחזיר את סיטה לאיודהיה. אלא שזו מבקשת מהאדמה לבלוע אותה כדי לא לחזור.

סרטים

סרטים רבים נעשו בהודו ובארצות נוספות המבוססות על העלילה של האפוס. ב-2008 יצא מחזמר באנימציה בשם "סיטה שרה בלוז" שהוא עיבוד מודרני לסיפור.

לקריאה נוספת

• עמרם פטר, המיתולוגיה ההודית, ספרי תל אביב, 2001.
• אופירה גמליאל, שיוה ביער האורנים: סיפורים מהמיתולוגיה ההודית, הוצאת כתר, 1999.
• יוחנן גרינשפון, הינדואיזם: מבוא קצר, הוצאת מפה, 2005.
• קים נוט, הינדואיזם, הוצאת ידיעות אחרונות, 1998.

קישורים חיצוניים

• הנומן – אל בדמות קוף באתר קולקט
• מידע נוסף על הראמאיאנה, המהאבהראטה, הבהגוואד גיטה ד"ר אודי בילו
• ראמאיאנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ואלמיקי. ראמאינה, דף שער בספרייה הלאומית
• ראמאיאנה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)