רביית בתולים

סוג של רביה אל-זוויגית

רביית בתולים (גם: רביית בתולין ובלועזית פרתנוגנזה) היא סוג של רבייה אל-זוויגית. זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא הפריה. הוא עושה זאת בעזרת אברי ההפריה המינית, וכל הצאצאים של היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו. האבקה עצמית בצמחים אינה רביית בתולים, מפני שהיא כרוכה בהפריה, ואילו רבייה א-מינית של צמחים בייחורים אינה רביית בתולים, מפני שאין בה שימוש באברי ההפריה המינית.

התופעה הזו קיימת בעולם החי ובעולם הצומח. מינים טקסונומיים המתרבים ברביית בתולים שייכים במקרים רבים לסוגים טקסונומיים שבהם שאר המינים הטקסונומיים מתרבים ברבייה מינית. ידועים מקרים שבהם הכלאה בין מינים טקסונומיים דומים יוצרת יצור כלאיים המתרבה ברביית בתולים.

בכמה מינים של חרקים, הנקבה מבצעת את פעולת הרבייה ללא עזרת הזכר. באופן רגיל, הוולדות הנקביים הבוקעים מביצים בלתי-מופרות אלו ימשיכו באותה דרך ליצור את הדור הבא. אך לעיתים, בעונה עם תנאי-קיום קשים, יכולות הנקבות לעבור הפריה מינית שבעקבותיה הן תטלנה ביצים עמידות עם זכרים ונקבות.

בכמה מינים רביית הבתולים היא הנורמה הרווחת, והזכרים חסרים לגמרי או נדירים ביותר. ישנם גם מינים, כמו חלק מהמינים של התולעים הנימיות, בהם צצים זכרים רק במצבי עקה. דהיינו, במצב בו השרידה הופכת לקשה, חלק מהנקבות הופכות לזכרים והאוכלוסייה עוברת מרביית בתולין לרבייה מינית. כך גדל הגיוון הגנטי באוכלוסייה וגדל גם הסיכוי, שחלק ממנה ישרוד את מצב העקה.

במינים אחרים, רביית הבתולים מוגבלת ללידת זכרים בלבד, כגון אצל הדבוראים, שזכריהם נולדים מביצים בלתי מופרות, להבדיל מהנקבות, שכולן נולדות מביצים מופרות.

יש גם מינים כדוגמת פרפר-המשי, טוואי האלון וארבה-המדבר, המקיימים רביית-בתולים אקראית: מן הביצים הלא-מופרות יכולים לבקוע לעיתים זכרים ולעיתים (בהטלה אחרת) נקבות.

רביית בתולים תועדה גם בתרנגול הודו, כריש, כוח ענק, פיתון, תנין[1] ועוד. למעשה, באופן תאורטי כל בעלי החוליות למעט יונקים מסוגלים לרביית בתולין.

יעילות רביית הבתולים עריכה

רביית הבתולים ברוב המינים המקיימים אותה היא בעצם תחליף לרבייה מינית שהמין יכול ליצור. במקרים שבהם אין זכרים בסביבה יוכל המין להמשיך ולהתרבות גם ללא צורך בזוויג הזכרי ובכך לשמר את עצמו. מאידך גיסא, רביית בתולים מפחיתה את הגיוון הגנטי באוכלוסייה בהשוואה לרבייה מינית, ובכך מפחיתה את יכולת המין להסתגל לתנאי סביבה משתנים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.