תרנגול הודו
תרנגול הודו (שם מדעי: Meleagris) הוא עוף ממשפחת הפסיוניים, והגדול בסדרת התרנגולאים. תרנגול ההודו הוא היחידי בתת-המשפחה תרנגולי הודו והוא כולל כיום רק שני מינים, החיים רק באמריקה הצפונית, והם גדולים יותר משאר מיני התרנגולאים. תרנגול ההודו בוית לפני 2,000 עד 500 שנים בקירוב, ומגדלים אותו בכל העולם למאכל.
 תרנגול הודו
| |
|---|---|
זכר של תרנגול הודו מצוי
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | תרנגולאים |
| משפחה: | פסיוניים |
| תת־משפחה: | תרנגולי הודו |
| סוג: | תרנגול הודו |
| שם מדעי | |
 Meleagrisליניאוס, 1758 | |
| |
.JPG)
מיון עריכה
- תרנגול הודו מצוי (Meleagris gallopavo)
- תרנגול הודו עינוני (Meleagris ocellata).
- תרנגול הודו קליפורני (Meleagris californica) - נכחד.
- Meleagris crassipes - נכחד.
מקור עריכה
באתר קדום של תרבות המאיה התגלו שרידים של תרנגול הודו המתוארכים לתקופה שבין 327 לפנה"ס לבין 54 לספירת הנוצרים, וזו העדות המוקדמת ביותר לביותו. תרנגול ההודו הגיע לאירופה במאה ה-16 ממקסיקו.
מאפיינים עריכה
משקלו 12–18 קילוגרמים לערך. גופו גדול אך ראשו קטן. בחלק העליון של גופו שקית עור אדומה ומעין גידול המשתפל מבעד למקורו. על עורו ישנם קמטים אשר בולטים יותר אצל הזכר ופחות אצל הנקבה. הוא ניזון מחרקים וזרעים. רגליו וטפריו חזקים וגדולים, ישנן 3 אצבעות מלפנים ואחת לאחור. בשעת כעסו פורש כנפיו בשל זרימת הדם, וקפליו נהיים כחולים ולבנים.
תרנגולי ההודו מגיעים לבגרות מינית בין גיל חצי שנה לשבעה חודשים. האם דוגרת על הביצים כ-28 ימים. בדרך כלל מוטלות 8–15 ביצים בטבע, וכ-150 במשק. כאשר האפרוחים קטנים הם קשורים מאוד ללולם, כמו כן קשה להם למצוא מזון בעצמם, בשל ראיתם החלשה.
תכולת החלבון והברזל בבשר הודו גדולה משל תרנגול הבית, ותכולת השומן קטנה יותר.
תרנגולי הודו משווקים בישראל עוד מימי המנדט הבריטי. בישראל, כמות הצריכה לאדם של בשר הודו היא הגבוהה בעולם, בין היתר בזכות השימוש בבשר הודו עבור הפקת פסטרמה, בניגוד לרוב העולם בו מקובל השימוש בבשר בקר[1]. היקף גידולם בארץ הולך ומתרחב אך לא מייצאים אותם בשל מגבלות ותחרויות שונות.
בארצות הברית תרנגול ההודו הוא המאכל המסורתי של חג ההודיה. בתקופת כהונתו של הארי טרומן החלה מסורת של הענקת תרנגול חי לנשיא, לצורך הגשתו בארוחת חג ההודיה. מאז ימי ג'ון קנדי כל הנשיאים חוננים את תרנגול ההודו ואינם משתמשים בו לארוחת החג.
מקור השם עריכה
מקורו של תרנגול ההודו הוא במקסיקו שביבשת אמריקה. הבלבול שהביא לשמו הוא טעות כפולה. במהלך מסעו להודו ואסקו דה גאמה מצא פניניות בגינאה וגם הביא אותן לאירופה, כיוון שהפורטוגלים לא חשפו את המסלול בו שט דה גאמה, האירופאים הניחו שהוא מגיע מהודו, מאוחר יותר כשהגיעו לאמריקה הם חשבו בטעות את תרנגולי ההודו לפניניות וקראו גם להם "תרנגולי הודו". גרסאות שונות שבסיסן "הודו" קיימות בשפות רבות בהן רוסית וצרפתית. השם העברי הגיע ככל הנראה דרך היידיש בה הוא מכונה "אינדיק". הבלשן יצחק אבינרי הציע את ההלחם "תרנהוד". יש הטועים לחשוב שמקור השם "הודו" הוא במילה "הודיה" שכן נהוג בצפון אמריקה לאכול את העוף בחג ההודיה.
בפורטוגל קוראים לתרנגול "פרואני" על שם פרו משום שנתנו את השם "פרו" לאזור גדול יותר מהאזור שכיום אנחנו קוראים לו פרו, כולל האזור בו נמצא תרנגול ההודו, וכך גם כינויו בהודו עצמה. ביוונית הוא מכונה "תרנגול צרפתי" ובערבית נקרא "תרנגול ביזנטי" או חבשי.
הכינוי "turkey" השגור באנגלית התפתח בשל טעות כפולה ואף על פי שאינו קשור לטורקיה שבה מכונה העוף "תרנגול הודי". גם הטעות הזאת מבוססת על בלבול בין תרנגול הודו לבין פניניה. נודעת כנראה לאנגלים דרך סוחרים טורקיים ומכאן שמו.
במזרח הרחוק מקובלים שמות שונים לגמרי: השם היפני (七面鳥) והקוריאני (칠면조) פירושם "תרנגול בעל שבעה פנים". בווייטנאמית הוא מכונה "תרנגול מערבי" ובאורדו המדוברת בפקיסטן ובהודו הוא מכונה תרנגול פרואני, כאמור לעיל.
כשרות העוף עריכה
תרנגול ההודו נזכר בספרות ההלכה לראשונה במאה השבע-עשרה. הוא הוכשר לאכילה ברוב קהילות ישראל על אף שהובא מיבשת חדשה, שלא התקיימה בה מעולם קהילה יהודית, שיכולה הייתה להעביר מסורת קדומה. הדבר מנוגד לשיטת הפסיקה האשכנזית, לפיה חובה שתהיה מסורת אכילה לעוף על מנת שיותר לאכילה.
לקושי זה ניתנו מספר הסברים, והחוקר זהר עמר מציע פירוש היסטורי. לפיו, נראה שהתרת פוסקי אשכנז את אכילת תרנגול ההודו היא תוצאה של התבססות תרנגול זה במשק החי של האימפריה העות'מאנית, בה שלטה עדיין בעיקר שיטתו של הרמב"ם במאות השש-עשרה והשבע-עשרה. לפי שיטה זו ניתן להסתפק בסימני טהרה בלבד כדי להתיר את העוף למאכל ואין צורך גם במסורת. רק מאוחר יותר התקבלה שיטת רבי יוסף קארו לפיה אין להתיר עוף בסימנים בלבד, וקיים חיוב הכרחי במסורת אכילה.
כאשר תרנגול ההודו התפשט באירופה, סמכו הקהילות שם על ההיתר של אנשי המזרח, על פי ההנחה שניתן להעביר מסורת למי שאין בידיו מסורת[2][3].
רבי שמואל שניאורסון כתב כי מלבד סימני הטהרה הקיימים בתרנגול ההודו, יש שלוש סיבות להתירו: 1) התרנגולות הכשרות שיש עליהן מסורת, היו מתעברות מתרנגולי ההודו, מה שמוכיח שגם התרנגולים כשרים שהרי יש כלל בתלמוד הקובע כי "לעולם אין מתעברת לא טמאה מן הטהור ולא טהורה מן הטמא"[4] 2) בדבר שלא נהגו בו איסור, ניתן לסמוך על מסורת של ארץ אחרת. לכן אנו מסתמכים על המסורת שיש באנגליה לאכול תרנגולי הודו. 3) הדגירה של ביצי תרנגולת ההודו נעשית על ידי תרנגולת[5] שיש לה מסורת טהרה[6]
כיום העוף נחשב לכשר לאכילה, אף על פי שבשנים הראשונות להופעתו באירופה, אסרוהו רבים מחכמי אירופה, מאחר ש"אין עוף טהור נאכל אלא במסורת". בספר דרכי תשובה[7] מובאות דעות האוסרים והמתירים. גם היום ישנן משפחות הנוהגות שלא לאכול תרנגול הודו, בפרט המשפחות המיוחסות לשל"ה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- תרנגול הודו, באתר ITIS (באנגלית)
- תרנגול הודו, באתר NCBI (באנגלית)
- תרנגול הודו, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- תרנגול הודו, באתר GBIF (באנגלית)
תרנגולי הודו, דף שער בספרייה הלאומית- רשימה של שמות נוספים לתרנגול ההודו בוויקיפדיה האנגלית.
- בלדד השוחי, מה הקשר בין תרנגול-הודו להודו?, באתר ערוץ עשר
- שגיא קופר, הודו ממולא לחג ההודיה, באתר ynet, 27 בנובמבר 2003
- אנה וגנר, חג ההודו וההודיה, באתר ynet, 18 בנובמבר 2001
- חג הודיה לפי כללי הטקס, מאתר "על השולחן"
קישורים חיצוניים עריכה
דורון פישלר, למה תרנגול הודו? בפודקאסט "התשובה", 17 באוגוסט 2020
הערות שוליים עריכה
- ^ David Shamah, Israelis gobble up more turkey than anyone, thanks in part to ‘pastrami’, The Times of Israel, 2014-11-26 (באנגלית אמריקאית)
- ^ להרחבה: זהר עמר, מסורת העוף, תל אביב תשס"ד. עמ' 118-146
- ^ זהר עמר, לסוגיית כשרותו של תרנגול ההודו, בדד 13, תשס"ג, עמ' 89-69
- ^ מסכת בכורות דף ז
- ^ כך היה נהוג בזמנו. מובן כי סיבת התר זו קיימת במקום שהדגירה היא אכן על ידי תרנגולת עם מסורת.
- ^ רבי שמואל שניאורסון, אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, ניו יורק: קה"ת, עמ' ח
- ^ הרב צבי הירש שפירא, דרכי תשובה, סימן פ"ב, סעיף קטן ל"ד, באתר היברובוקס