רג'י לואיס
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הסיפור הרפואי מלא פריטי טיריוויה מיותרים; יש לתאר באופן כרונולוגי; נראה שחלק מהפרטים מדווחים פעמיים.
| |
רג'י לואיס (באנגלית: Reggie Lewis; 21 בנובמבר 1965 - 27 ביולי 1993) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA עבור בוסטון סלטיקס בשנים 1987 עד 1993.
| לידה |
21 בנובמבר 1965 בולטימור שבמרילנד |
|---|---|
| פטירה |
27 ביולי 1993 (בגיל 27) וולת'ם, ארצות הברית  |
| עמדה | סמול פורוורד |
| גובה | 2.01 מטרים |
| מספר | 35 |
| מכללה | נורת'איסטרן |
| דראפט |
בחירה מספר 22, 1987 בוסטון סלטיקס |
| קבוצות כשחקן | |
| 1987–1993 | בוסטון סלטיקס |
| הישגים כשחקן | |
| נבחר למשחק האולסטאר (1992) | |
  | |
ביוגרפיהעריכה
לואיס נולד בבולטימור שבמדינת מרילנד. בצעירותו שיחק בבית הספר התיכון דנבאר שזכה באליפות בתי הספר התיכוניים של מדינת מרילנד עם 50 ניצחונות ללא הפסד.
הוא למד ושיחק באוניברסיטת נורת'איסטרן שבבוסטון. מגלי הכישרונות של הסלטיקס איתרו את הכוכב שצמח בעירם ומדי קיץ היה משתתף במחנה האימונים של הקבוצה.
את תקופתו בליגת המכללות סיים לואיס כשבמאזנו 2,708 נקודות והוא נבחר על ידי הסלטיקס בסיבוב הראשון של דראפט 1987 במקום ה-22. העונה הראשונה במדי הסלטיקס לא הייתה מוצלחת מבחינתו של לואיס, כאשר הוא שותף ב-49 משחקים בלבד ותרם 4.5 נקודות ו-1.3 ריב'. אולם בעונה השנייה חל שינוי גדול ביכולתו, ולאחר שלארי בירד נפצע שולב לואיס בהרכב הפותח והעמיד ממוצעים של 18.5 נקודות, 4.7 ריב', ו-2.7 אסיסטים ב-81 משחקים. עונתו הטובה ביותר הייתה 1991/92, אז השיג 20.8 נקודות למשחק ב-50.3% מהשדה. בעונה ההיא לואיס זומן למשחק האולסטאר בו שיחק 15 דקות, קלע 7 נקודות וקטף 4 ריבאונדים. בסיום העונה הוא דורג במקום ה-15 בין קלעי הליגה. בעונת 1992/93, מונה לואיס לקפטן הקבוצה במקומו של בירד שפרש ממשחק, את העונה סיים לואיס עם ממוצע עונתי של 20.8 נקודות וסה"כ עם ממוצע קריירה במדי הסלטיקס של 17.6 נקודות למשחק.
מחלתו ומותועריכה
רג'י לואיס התמוטט בעת משחק כדורסל מקצועי בתחילת שנת 1993. בעקבות אירוע זה עבר השחקן מספר בדיקות רפואיות, וחזר למגרש המשחקים. שלושה חודשים אחר כך, ב-27 ביולי 1993, התמוטט שנית בעת אמון. חבריו למגרש המשחקים החלו בפעולות החייאה, והשחקן הובהל לבית החולים. בבית החולים לא הצליחו להחיות את לואיס, והוא מת כעבור כשעתיים, והוא בן 27 ושמונה חודשים.
בחודש מרץ של אותה שנה, נראה לואיס מבולבל בעת אימון שגרתי, והתלונן על סחרחורות. חודש אחר כך, הוא התמוטט בעת משחק פומבי, אשר בעקבותיהם החל לואיס בסדרה של בדיקות בידיהם של שלוש קבוצות של רופאים, שתים מהם בבוסטון, ואחת מלוס אנג'לס שבקליפורניה. ד"ר גילברט מדג' (Dr. Gilbert Mudge), מנהל המערך הקרדיולוגי של בית חולים בריגהם אנד וומנס (Brigham & Women's), שטיפל ובדק את השחקן לאחר ההתמוטטות הראשונה, הגיע למסקנה שהשחקן התעלף כתוצאה מבעיה נוירולוגית, והתיר לו להמשיך לשחק.
רופא הקבוצה, ד"ר ארנולד שלר (Dr. Arnold Scheller), לא חש בנח מחוות דעת זו, ויזם קשר נוסף עם עוד מספר קרדיולוגים בכירים באזור בוסטון. קרדיולוגים אלה הביעו את החשש שלואיס סובל מהפרעות קצב לב קטלניות ושאסור לו לעסוק יותר בספורט, ובוודאי שלא בספורט תחרותי. ד"ר שלר שלח אותו לבדיקות נוספות אצל קבוצת קרדיולוגים נוספת בקליפורניה שבחוף המערבי. אף אלה הגיעו למסקנות דומות. בעקבות ממצאים אלה, ד"ר שלר הודיע בראיון לטלוויזיה כי על אף הצער שבדבר, נראה שלואיס לא יוכל להמשיך את הקריירה שלו כשחקן כדורסל מקצועי.
בעקבות הודעה זו, כינס ד"ר מדג' (Dr. Gilbert Mudge) מסיבת עיתונאים משלו, והודיע כי אין כל נזק לליבו של לואיס ושהוא יכול לחזור לשחק ללא הגבלה. נבחרת הסלטיקס בחרה את האבחון של ד"ר מדג', והותר ללואיס לעלות חזרה למגרש המשחקים. זאת הייתה טעות פאטלית שעלתה בחייו של לואיס. נתיחה שלאחר המוות קבעה כי דלקת ויראלית שפגעה בליבו חשפה אותו לפעימות לב לא סדירות.
גופיית השחקן שלו, הנושאת את המספר 35 נתלתה במרומי הבוסטון גארדן. אחרי מותו, נפתח מרכז אתלטיקה על שמו ברוקסבורי, מסצ'וסטס.
קישורים חיצונייםעריכה
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- אלעד זאבי, היום לפני 25 שנה | הספורט הציל את רג'י לואיס, ואז הרג אותו, באתר הארץ, 27 ביולי 2018