פתיחת התפריט הראשי

רובה בייקראנגלית: Baker rifle) או בשמו הרשמי רובה רגלים דגם 1800 (באנגלית: Pattern 1800 Infantry Rifle) היה רובה מחורק, בהצתת חלמיש בעל טעינת לוע, אשר פותח על ידי הצבא הבריטי ושירת את כוחות האימפריה הבריטית, צבא ארצות הברית, ומדינות נוספות בין שנת 1801 לאמצע המאה ה-19. הבייקר היה הרובה המחורק הראשון לשרת באופן רשמי בצבא הבריטי ובכדי לעשות בו שימוש הוקמו יחידות הרובאים הבריטיות, שהפעילו בעזרת הבייקר כוח אש מדויק בשדה הקרב של תחילת המאה ה-19.

רובה בייקר
Baker rifle.png
רובה הבייקר והכידון שלו
מידע כללי
סוג רובה מחורק
תכנון איזקיאל בייקר
מדינה מייצרת ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות שירות 1837 - 1801
מלחמות המלחמות הנפוליאוניות עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידות שיוצרו 22,000
מידע טכני
קליבר 15.9 מ"מ (קנה)
פעולה מצת חלמיש
חירוק קנה 1,162 ס"מ
הזנה טעינת לוע ידנית
אורך כולל 1.49 מטר
אורך קנה 72.6 ס"מ
משקל ריק 4.08 ק"ג
קצב אש בודדות
טווח אפקטיבי 183 מטר[1]
טווח מקסימלי 550 מטר[2]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מספר דגמי רובה בייקר

בשונה מהמוסקט חלק הקנה שהיה נפוץ בצבאות התקופה, טכנולוגיית הרובה המחורק שבאה לידי ביטוי ברובה הבייקר, הביאה ליכולת אש מדויקת בהרבה וטווח אפקטיבי רב יותר. המחיר היה תפעול מסורבל עם זמני טעינה ארוכים יותר, שכן הבייקר נטען מהלוע (בדומה למוסקט) אך הקנה המחורק הצריך מאמץ רב יותר לטעינת הנשק. בצבא הבריטי נוסדו יחידות הרובאים בכדי לעשות בו שימוש, הרובאיים נדרשו לעשות שימוש בטקטיקות לוחמה שונות והם הוצבו בקדמת הקו במטרה לפגוע במטרות איכות של האויב. רובאיים אלו היו יחידות חיל רגלים קלות שתפקדו בשדה הקרב בשיטות לחימה דומות ליחידות קומנדו של ימינו - שכללו איגופים, הסוואה והסתתרות בכדי לפגוע בכוחות האויב באש מדויקת ואיכותית.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הבייקר תוכנן בכדי לירות אש אפקטיבית עד ל-200 יארד (183 מטר), אך טווח זה משתנה בהתאם ליכולת היורה תנאי שדה הקרב ודגם הרובה.
  2. ^ הטווח המקסימלי היה תלוי ביכולת היורה ותנאי שדה הקרב, ישנן עדויות לירי אפקטיבי עד לטווח של כ-550 מטר.