רוברטו גויטרה

רוברטו גוֹיְטְרֶהאיטלקית: Roberto Goitre;‏ 1927, טורינו - 1980, פיאצ'נצה) היה מנצח מקהלה, מלחין ומורה איטלקי.

רוברטו גויטרה
Roberto Goitre.jpg
לידה 26 בנובמבר 1927
טורינו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1980 (בגיל 52 בערך)
פיאצ'נצה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מורה, מנצח עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

עם סיום לימודיו האקדמיים, התמסר גויטרה לניצוח מקהלות ובראשית שנות ה-60' של המאה ה-20 הזמין אותו מרצ'לו אבאדו לכהן כמנצח המקהלה בקונסרבטוריון "ג'וזפה ניקוליני" בפיאצ'נצה, שם נשאר עד סוף חייו.

בשנות ה-70' וה-80' עסק גויטרה בחקר שיטת ההוראה המוזיקלית והחינוך המוזיקלי של זולטאן קודאי, ובמסגרת מחקרו זה עשה תקופה ארוכה בהונגריה. כמו כן העמיק את ידיעותיו בנעימות איטלקיות והונגריות, ששימשו אותו מאוחר יותר ביצירת תרגילים ודוגמאות לעבודתו המפורסמת ביותר, ה"Cantar Leggendo", שיטת הוראה שמשמעה "לשיר מקריאה". הספר יצא לאור בשנת 1972 בבית ההוצאה סוביני צרבוני.[1]

שיטה זו הייתה הליבה של שיטה חדשה להוראת מוזיקה, המתאימה ללימוד ילדים משנות חייהם הראשונות ואילך. שיטה זו אמורה לעזור לילדים ללמוד, בדיוק כפי שהם לומדים לדבר, את מה שאפשר לתאר בכל המובנים כשפת אם מוזיקלית.

בין 1968 ל-1980 יישם רוברטו גויטרה את ידיעותיו בתחום החינוך המוזיקלי במקהלות שייסד: ה"פיקולי קינטורי" בטורינו ואחריה את ה"קורו פארנזיאנו". לאחר מותו, עברה משרת מנצח המקהלה השנייה למריו פיגאציני.

גויטרה הקדיש את כל חייו להוראת מוזיקה ולמוזיקה מקהלתית. הוא זה שייסד, בראשית שנות ה-70' את כתב העת "לה קרטלינה", המהווה עד ימינו מקור מידע בתחומי המוזיקה המקהלתית והוראת המוזיקה. כיום מנהל את כתב העת מארקו בוסקיני.[2]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אתר הוצאת סוביני צרבוני
  2. ^ אתר הוצאת סוביני צרבוני