רוברט סטראט, ברון ריילי הרביעי
רוֹבֶרְט ג'וֹן סְטְרָאט, ברון רֵיילִי הרביעי (באנגלית: Robert John Strutt, 4th Baron Rayleigh; 28 באוגוסט 1875 – 13 בדצמבר 1947) היה אציל ופיזיקאי בריטי. הוא גילה "חנקן פעיל" והיה הראשון שהבחין בזוהר שמי הלילה.
 | |
| רוברט סטראט עם בנו גיא ב-1938 | |
| לידה |
28 באוגוסט 1875 אסקס, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 1947 (בגיל 72) מזרחה של אנגליה, הממלכה המאוחדת |
| ענף מדעי |
פיזיקה ניסויית, פיזיקה |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
אימפריאל קולג' |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Violet Blanche Strutt, Daphne Strutt, Hedley Vicars Strutt, Charles Richard Strutt, John Strutt, 5th Baron Rayleigh, Guy Robert Strutt |
  | |
ראשית חייו
עריכהסטראט נולד בטרלינג פלייס (אנ'), בית המשפחה ליד ויטהאם (אנ'), באסקס, בנם הבכור של ג'ון ויליאם סטראט, ברון ריילי השלישי ואשתו אוולין ג'ורג'יאנה מרי (לבית בלפור). לפיכך הוא היה אחיין של ארתור ג'יימס בלפור ושל אלינור מילדרד סידג'וויק (אנ'). הוא התחנך באיטון קולג' ובטריניטי קולג' (קיימברידג'), שם החל בלימודי מתמטיקה, אך החליף לאחר שני סמסטרים למדעי הטבע. הוא הפך לתלמיד מחקר בפיזיקה במעבדת קוונדיש תחת ג'וזף ג'ון תומסון, שאת הביוגרפיה שלו כתב לאחר מכן.[1] עבודתו בתקופה זו הייתה על פריקת חשמל דרך גזים, כולל עבודה מוקדמת על קרני רנטגן ואלקטרונים. הוא כתב את אחד הספרים הראשונים על רדיואקטיביות, "קרני בקרל ותכונות הרדיום" (E. Arnold, 1904). מלגה על שם קואטס טרוטר הוענקה לו ב-1898 והוא הפך עמית של טריניטי קולג' בשנים 1906–1900. הוא קיבל תואר שני ב-1901.[2]
קריירה
עריכהסטראט נבחר לעמית של החברה המלכותית במאי 1905.[3]
הוא נשא את הרצאת בייקר (אנ')[א] ב-1911 וב-1919.[3] הוא היה נשיא האגודה הבריטית למדע (אנ') בשנים 1937–1938.[4]
עבודתו הידועה ביותר של ריילי בתקופה 1904–1910 הייתה הערכת גילם של מינרלים וסלעים על ידי מדידת תכולת הרדיום וההליום שלהם.[3] בשנת 1908 מונה לפרופסור לפיזיקה באימפריאל קולג', לונדון שם הוא עקב אחר עבודתו של אביו על פיזור אור, המכונה כיום פיזור ריילי,[5] וכתוצאה מכך כמה מאמרים שפורסמו ב-Proceedings of the Royal Society. הוא פרסם ביוגרפיה של אביו, ברון ריילי השלישי, עם הכותרת "חייו של ג'ון ויליאם סטראט, ברון ריילי השלישי". תצלומים של רוברט ג'ון סטראט כשהיה צעיר ניתן למצוא בספר זה. עבודתם של האב והבן על פיזור האור נדונה על ידי יאנג בשנת 1982.
בשנת 1910 גילה רוברט סטראט שפריקה חשמלית בגז חנקן יצרה "חנקן פעיל",[6] אלוטרופי הנחשב לחד-אטומי (אנ'). "הענן המסתובב של אור צהוב מבריק" שהופק על ידי המכשיר שלו הגיב עם כספית כדי לייצר ניטריד הכספית נפיץ.
בשנת 1916, בעבודה עם עמיתו אלפרד פאולר (אנ'), היה סטראט הראשון שהוכיח את קיומו של אוזון באטמוספירה על ידי בחינת הספקטרום על-סגול של השמש השוקעת.[3] סטראט הוכיח שהאוזון נמצא בעיקר באטמוספירה העליונה, במה שמכונה כיום שכבת האוזון.
לאחר מות אביו ב-1919, פרש סטראט מהקתדרה שלו באימפריאל קולג' אך המשיך לערוך ניסויים בבית במעבדה הפרטית שאביו הקים. עבודתו המוקדמת יותר על פריקת גזים וקרינה, הובילה לעבודה נוספת על בהירות שמי הלילה. הוא היה הראשון שהבדיל בין שני סוגי אור משמי הלילה, זוהר הקוטב או "אורות הצפון", לבין זוהר האוויר שמונע מהשמיים להיות חשוכים לחלוטין בכל מקום על פני כדור הארץ. בשנת 1929 הוא היה הראשון למדוד את עוצמת האור משמי הלילה. עבודה זו הובילה לכינויו לאחר המוות "the Airglow Rayleigh" ("ריילי של זוהר הלילה"). החשיבות של הנתונים שלו שלא פורסמו הייתה כזו שמעבדות המחקר של חיל האוויר האמריקאי של קיימברידג' רכשו אותם ב-1963, כמעט במקרה, במקביל לרבות ממחברות הניסוי של אביו.[7] הם שוכנים כעת בספריית מקדרמוט של אקדמיית חיל האוויר של ארצות הברית בקולורדו ספרינגס שבקולורדו.
הריילי (אנ'), יחידת מידה של שטף פוטונים המשמשת למדידת זוהר לילי, נקראת על שמו. גיליון מיוחד של Applied Optics שפורסם ב-1964 מוקדש לברונים ריילי השלישי והרביעי.
משפחתו
עריכהסטראט ירש את תוארו עם מות אביו ב-1919, והפך לברון ריילי הרביעי. הוא התחתן פעמיים: ראשית ב-5 ביולי 1905 ליידי מרי הילדה קלמנטס, בתו של רוברט קלמנטס, הרוזן הרביעי מלייטרים (היא מתה ב-1919), ושנית, ב-1920, קתלין אליס, בתו של ג'ון קופין-סטרייקר מנורת'מברלנד. היו לו חמישה ילדים (כולל אחד שמת בילדותו) מאשתו הראשונה, כולל יורשו ג'ון ארתור סטראט, ברון ריילי החמישי; נולד לו ילד שישי מאשתו השנייה.
- ויולט בלאנש סטראט (1906–1910)
- ג'ון ארתור סטראט, ברון ריילי החמישי (1908–1988); נשוי לאורסולה ברוקלבנק, ללא ילדים
- צ'ארלס ריצ'רד סטראט (1910–1981); היה נשוי לג'יין אליזבת' דוידסון. בנם היחיד ג'ון ג'רלד סטראט הוא הברון השישי (והנוכחי).
- דפנה סטראט (1911–2003); המירה את דתה לקתוליות לאחר שהתחתנה עם ג'ון ליון-דלברג-אקטון, ברון אקטון השלישי, ולהם 11 ילדים כולל ברון אקטון הרביעי
- הדלי ויקרס סטראט (1915–2012); שירת במלחמת העולם השנייה עם המשמר הסקוטי
- גאי רוברט סטראט (1921–2007)
קישורים חיצוניים
עריכה
ביאורים
עריכה- ^ אחד הפרסים המובילים של החברה המלכותית כהכרה בהצטיינות במדע. הפרס בנוי ממדליה והרצאת פרס. המדליסט מחויב לתת הרצאה בכל נושא הקשור למדעי הפיזיקה. הוא מוענק מדי שנה לאנשים מתחום מדעי הפיזיקה, כולל מדעי המחשב.
הערות שוליים
עריכה- ^ Lord Rayleigh, The Life of Sir J. J. Thomson
- ^ "Strutt, The Hon. Robert John (STRT894RJ)". A Cambridge Alumni Database. University of Cambridge
- ^ 1 2 3 4 Egerton, A. C. (1949). "Lord Rayleigh. 1875–1947". Obituary Notices of Fellows of the Royal Society. 6 (18): 503–538. doi:10.1098/rsbm.1949.0011. JSTOR 768938.
- ^ Lord Rayleigh's Presidential Address at the British Association Meeting held at Cambridge in 1938. Part I, Vision in nature and vision aided by science; Part II, Science and warfare, 1938
- ^ Twersky, V. (1964). "Rayleigh Scattering". Applied Optics. 3 (10): 1150. Bibcode:1964ApOpt...3.1150T. doi:10.1364/AO.3.001150.
- ^ Strutt, R. J. (1911). "Bakerian Lecture. A Chemically Active Modification of Nitrogen, Produced by the Electric Discharge". Proceedings of the Royal Society A: Mathematical, Physical and Engineering Sciences. 85 (577): 219–229. Bibcode:1911RSPSA..85..219S. doi:10.1098/rspa.1911.0033.
- ^ Howard, J. N. (1964). "The Rayleigh Notebooks". Applied Optics. 3 (10): 1129. Bibcode:1964ApOpt...3.1129H. doi:10.1364/AO.3.001129.