רות ברלאו
רות ברלאו-לונד (באנגלית: Ruth Berlau; 24 באוגוסט 1906 בקופנהגן – 15 בינואר 1974 במזרח ברלין) הייתה שחקנית דנית, במאית, צלמת וסופרת. היא התפרסמה דרך עבודתה עם ברטולט ברכט במחזות שונים (הנפש הטובה מסצ'ואן) ובהפקות שונות. ברלאו הקימה את ארכיון ברכט בברלין.
 | |
| לידה |
24 באוגוסט 1906 קופנהגן, דנמרק  |
|---|---|
| פטירה |
16 בינואר 1974 (בגיל 67) ברלין המזרחית, גרמניה המזרחית |
| מקום קבורה |
בית הקברות דורותיאנשטאדט |
| שם במה |
Maria Sten |
| מדינה |
דנמרק |
| בן או בת זוג |
Robert Henry Lund (24 בנובמבר 1928–1936) |
| צאצאים |
Michel Berlau |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ברלאו נולדה כבת לסוחר עשיר. הוריה שלחו אותה לבית ספר של נזירות, שם למדה גם צרפתית. בגיל 13 הרתה ונאלצה לעזוב את בית הספר. החלה לימודי משחק והתפרסמה בדנמרק דרך תפקידה ב"תופים בלילה" של ברכט, בה שיחקה את התפקיד של אנה. היא רכבה על אופניה לצרפת ומאוחר יותר לברית המועצות וחזרה כקומוניסטית נלהבת, והצטרפה למפלגה הקומוניסטית הדנית. מאוחר יותר היא השתתפה במלחמת האזרחים בספרד.
היחסים עם ברכט עריכה
בקיץ 1933 היא נסעה לאי הדני פינן, כדי לפגוש שם את ברכט שגלה מגרמניה והתאהבה ב"איש הקטן" עם "העיניים הרב-משמעותיות". בשנת 1936 היא התגרשה מבעלה הרופא לונד וחיה מאז לצדו של ברכט. ברלאו ארגנה את חיי היום-יום של משפחת ברכט, צילמה וכתבה סצנות. יחד עם ברכט היא פרסמה את ספר הסיפורים "כל חיה יכולה", שנחשב אז לפורנוגרפיה. כשדנמרק נכבשה על ידי הנאצים בשנת 1940, ברחה "החצר" של ברכט דרך שוודיה, פינלנד וברית המועצות לארצות הברית. בשנת 1944 ברלאו ילדה את תינוקה שלה ושל ברכט, שנפטר אחרי כמה ימים.
מזרח-גרמניה עריכה
אחרי מלחמת העולם השנייה חזר ברכט ו"חצרו" לברלין. אחרי מותו של ברכט בשנת 1956 אסרה אשתו של ברכט, הלנה ווייגל, על ברלאו להיכנס לתיאטרון הברלינר אנסמבל. ברלאו הייתה אישה בודדה בשנים האחרונות לחייה ומתה בבית החולים "שריטה" בברלין, כשמיטתה ניצתה מסיגריה בוערת.
קישורים חיצוניים עריכה
רות ברלאו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רות ברלאו, באתר Discogs (באנגלית)- מנחם בן, רות ברלאו מתגעגעת לזין של ברכט, באתר nrg, 30 באוגוסט 2001
- חנה בית הלחמי, על הנשים בחייו של ברכט
