O Ewigkeit, du Donnerwort, רי"ב 60

קנטטה מאת יוהאן סבסטיאן באך
(הופנה מהדף רי"ב 60)

O Ewigkeit, du Donnerwortעברית: הו נצח, מילת רעם), רי"ב 60, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. ביצועה הראשון היה ביום ראשון ה-24 שלאחר חג השילוש הקדוש, ב-7 בנובמבר 1723.

רקע עריכה

באך עבד כנגן עוגב בעיר מילהאוזן בין 1707 ל-1708, אך שלח ידו גם בהלחנת קנטטות. לאחר מכן היה מלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708 עד 1717, וחיבר שם כ-20 קנטטות "דתיות" שנועדו לביצוע כחלק מתפילת יום ראשון בכנסייה. לאחר מכן עבר לעיר קטן, התמנה לקאפלמייסטר[1] וחיבר שם מוזיקה בסגנון חופשי ולא דתי.

במאי 1723 התמנה באך לתפקיד מנצח המקהלה ואחראי על המוזיקה בכנסיות המרכזיות בלייפציג[2]. הוא חי ופעל בעיר כ-27 שנים, עד מותו. שם כתב את רוב הקנטטות שלו: מתוך יותר מ-200 קנטטות שידוע עליהן כיום, פחות מ-40 נכתבו עד הגיעו ללייפציג וכל השאר נכתבו בעיר; בדומה לעבודתו בוויימאר, מטרתו הייתה להלחין קנטטה עבור כל מועד בשנה הליטורגית, כלומר ימי ראשון וחגים, תוך כמה שנים. עם זאת, בגלל העומס הגדול והקושי בהלחנת יצירות כה רבות[3], נהג מדי פעם לבצע שוב קנטטות ישנות שלו, לעיתים עם עריכות ושינויים קלים או הרחבות.

קנטטה זו הייתה העשרים ואחת שהלחין באך מאז החל למלא את תפקידו בלייפציג. הקנטטה הקודמת שהלחין היא רי"ב 89.

ב-1863 הוציאה לאור חברת באך את הקנטטה לראשונה, בכרך 12 של פרסומיה[4].

מילים ומוזיקה עריכה

סדר הקריאה לאותו יום כולל פסוקים מהאיגרת אל הקולוסים ומהבשורה על-פי מתי בהם מתוארת החזרתה לחיים של בת השר על ידי ישו[5]. הקנטטה בנויה כדיאלוג בין הפחד לבין התקווה בנושא המוות שמצד אחד מרתיע את האדם, אך מצד שני טומן בחובו איחוד עם האל וסיום חיי החטא. האלט מייצג את הפחד, הטנור את התקווה והבס הוא קולו של האל או של הדת. החלק הראשון לקוח ממזמור מאמצע המאה ה-17 של יוהאן פון ריסט (Johann von Rist) ומייצג את הפחד. מיד אחריו מצוטט הפסוק "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'"[6], שמייצג את התקווה. החלק האחרון לקוח ממזמור של פרנץ יואכים בורמייסטר (Franz Joachim Burmeister) והוא מייצג את התקווה כמו גם ציטוט שקודם לו בחלק הרביעי ועונה לדברי הפחד: "אַשְׁרֵי הַמֵּתִים אֲשֶׁר־יָמוּתוּ בָּאָדוֹן"[7].

הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני אלט, טנור ובס, בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, קרן יער, שני אבובים, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. לקנטטה חמישה חלקים:

  1. כורל ואריה לאלט ולטנור: O Ewigkeit, du Donnerwort (הו נצח, מילת רעם)
  2. רצ'יטטיב בדואט לאלט ולטנור: O schwerer Gang zum letzten Kampf und Streite (הו צעד כבד לקראת המאבק האחרון)
  3. אריה בדואט לאלט ולטנור: Mein letztes Lager will mich schrecken (משימתי האחרונה מייראת אותי)
  4. רצ'יטטיב לאלט ולבס: Der Tod bleibt doch der menschlichen Natur verhasst (המוות שנוא על האדם)
  5. כורל: Es ist genug (די לי)

הקלטות עריכה

היצירה הוקלטה במלואה 16 פעמים בהקלטות מסחריות[8]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את ניקולאוס הרנונקור (ב-1975), טון קופמן (ב-1998), מסאקי סוזוקי (ב-2000) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
  2. ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
  3. ^ על קנטטות באך, עמוד 6
  4. ^ רשימת פרסומי באך באתר IMSLP
  5. ^ מתי, ט, 18-26
  6. ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק י"ח
  7. ^ חזון יוחנן, יד, 13
  8. ^ רשימת ההקלטות באתר קנטטות באך