Halt im Gedächtnis Jesum Christ, רי"ב 67

קנטטה מאת יוהאן סבסטיאן באך
(הופנה מהדף רי"ב 67)

Halt im Gedächtnis Jesum Christעברית: זכור את ישו המשיח), רי"ב 67, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. ביצועה הראשון היה ביום ראשון שלאחר חג הפסחא, שחל ב-16 באפריל 1724.

היסטוריה

עריכה

קנטטה זו הייתה השתים עשרה שהלחין באך באותה שנה, לאחר שבשנה הקודמת הלחין עשרים וחמש קנטטות. הקנטטה הקודמת שהלחין היא רי"ב 134.

ב-1868 הוציאה לאור חברת באך את הקנטטה לראשונה, בכרך 16 של פרסומיה[1].

מילים ומוזיקה

עריכה

סדר הקריאה לאותו יום כולל פסוקים מאיגרת יוחנן הראשונה העוסקים באמונה בישו[2] ופסוקים מהבשורה על-פי יוחנן המתארים את הופעתו של ישו בפני תלמידיו[3]. נושא זה הוא המשך של חג הפסחא שחוגג את תחייתו של ישו. הלברית נכתבה על ידי מחבר לא ידוע. היא נפתחת בפסוק מהאיגרת השנייה אל טימותיוס: "זָכוֹר תִּזְכֹּר אֵת יֵשׁוּ הַמָּשִׁיחַ הַנֵּעוֹר מִן־הַמֵּתִים"[4]. המחבר משתמש בפניית פאולוס, כותב האיגרת אל טימותיוס, כפנייה אל כל נוצרי שמתלבט באמונתו[5]. הפרק הרביעי והמרכזי לקוח ממזמור חג הפסחא שנכתב על ידי ניקולאוס הרמן (Nikolaus Herman), איש דת מהמאה ה-16. הפרק החמישי מתאר את איום האויבים, שנפתר בפרק השישי על ידי עזרתו של ישו. הפסוק "שלום עליכם" חוזר ארבע פעמים במהלך הקטע. כורל הסיום לקוח ממזמור של יאקוב אברט (Jakob Ebert), תאולוג ומשורר מהמאה ה-16.

הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני אלט טנור ובס בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, ובתזמור של קרן טבעית, חליל, שני אבובי ד'אמורה, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. לקנטטה שבעה פרקים:

  1. מקהלה: Halt im Gedächtnis Jesum Christ (זכור את ישו המשיח)
  2. אריה לטנור: Mein Jesus ist erstanden (ישו שלי קם לתחיה)
  3. רצ'יטטיב לאלט: Mein Jesu, heißest du des Todes Gift (ישו שלי, אתה תפצה ממוות)
  4. כורל: Erschienen ist der herrlich Tag (הנה הופיע היום הנפלא)
  5. רצ'יטטיב לאלט: Doch scheinet fast (אך נדמה קמעה)
  6. אריה לארבעה קולות: Friede sei mit euch (שלום עליכם)
  7. כורל: Du Friedefürst, Herr Jesu Christ (אתה נסיך-השלום, אדון ישו כריסטוס)

הקלטות

עריכה

היצירה הוקלטה במלואה 25 פעמים בהקלטות מסחריות[6]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את ארנסט אנסרמה (ב-1968), גוסטב ליאונהארדט (ב-1976), הלמוט רילינג (ב-1978) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה