ריכרד פון-קוהלמן

ריכרד פון-קוהלמןגרמנית:Richard von Kühlmann;‏ 3 במאי 1873 - 16 בפברואר 1948) היה דיפלומט ותעשיין גרמני. כיהן כשר החוץ של גרמניה מ-6 באוגוסט 1917 עד 9 ביולי 1918.

ריכרד פון-קוהלמן
Richard von Kühlmann
Richard von Kühlmann cph,3b32192.jpg
לידה 3 במאי 1873
קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בפברואר 1948 (בגיל 74)
גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית  הקיסרות הגרמנית
מקום קבורה ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק דיפלומט, פוליטיקאי, מחבר, תעשיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה עצמאי
שר החוץ של גרמניה
6 באוגוסט 19179 ביולי 1918
(48 שבועות ויומיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בדצמבר 1917 הסביר פון-קוהלמן כי המטרה העיקרית שלו היא לחתור תחת אחדות מדינות ההסכמה:

"שיבוש האחדות ויצירת הקשרים הפוליטיים המתאימים לנו מהווים את המטרה החשובה ביותר של הדיפלומטיה שלנו. נראה כי רוסיה היא החוליה החלשה ביותר בקרב האויב. המשימה הייתה אפוא להתיש אותה וכאשר אפשר להוציא אותה מהמלחמה. זו הייתה מטרת הפעילות החתרנית שביצענו ברוסיה מאחורי קו החזית - בראש ובראשונה קידום נטיות בדלניות ותמיכה בבולשביקים. רק כשהבולשביקים החלו לקבל מאיתנו כספים הם היו מסוגלים להקים את הגוף המרכזי שלהם, פראבדה, לנהל תעמולה נמרצת ולהרחיב במידה ניכרת את המפלגה שלהם. הבולשיביקים עלו לשלטון; עוד כמה זמן הם יישארו בשלטון עדיין אי אפשר לצפות. מחד גיסא הם זקוקים לשלום כדי לחזק את מעמדם; מאידך גיסא, מטרתנו היא לנצל את תקופת שלטונם ברוסיה על מנת להשיג בתחילה הפסקת אש ולאחר מכן, אם אפשר, שלום."

ביוגרפיהעריכה

ריכרד פון-קוהלמן נולד ב-3 במאי 1873 בקונסטנטינופול. בין השנים 1908 עד 1914 עבד פון-קוהלמן בשגרירות גרמניה בלונדון, והיה מעורה בחיים הפוליטיים והחברתיים של בריטניה ואירלנד. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר פון-קוהלמן לשגרירות גרמניה בקונסטנטינופול. באוקטובר 1914 ייסד את "משרד החדשות" שהפך לשופר התעמולה הגרמנית באימפריה העות'מאנית. התעמולה הגרמנית כללה גלויות של כנסיות הרוסות, אשר שימשו כדי לעורר את רגשות הג'יהאד של אלה שהשתתפו בטבח הנוצרים בקונסטנטינופול בשנת 1896.[1]

במהלך רצח העם הארמני נמנע פון-קוהלמן בתחילה לחשוף את מעשי הטבח באוכלוסייה הארמנית.[2] פון-קוהלמן, שאהד את ממשלת טורקיה, השתמש במונח "כביכול" ופטר את ממשלת טורקיה מהאחריות למעשי הרצח. הוא גם הצהיר כי היחס הטורקי לארמנים הוא עניין של "פוליטיקה פנימית".[2] עם זאת, לבסוף נאלץ פון-קוהלמן להודות כי "חורבן הארמנים הוא בקנה מידה גדול, מדיניות ההשמדה הזו תכתים במשך זמן רב את שמה של טורקיה".[2]

בין ספטמבר 1916 לאוגוסט 1917 שימש כשגריר גרמניה בקונסטנטינופול.

כשר החוץעריכה

באוגוסט 1917, כשר החוץ של גרמניה, הוביל פון-קוהלמן את המשלחת שניהלה את המשא ומתן לחוזה ברסט-ליטובסק, שהוציא את האימפריה הרוסית מהמלחמה. כמו כן ב-7 במאי 1918 נחתם הסכם בוקרשט עם רומניה, אשר את המשא-ומתן שלו ניהל פון-קוהלמן. במהלך השיחות נתקל קוהלמן בהתנגדות מצד המפקד העליון של הצבא, אריך לודנדורף, אשר רצה להשיג ערבויות טריטוריאליות יציבות יותר בגבולה המזרחי של גרמניה, על מתן חסות גרמנית על המדינות הבלטיות וכמו כן אמצעי זהירות יציבים יותר נגד התפשטות הבולשביזם.

ביולי 1918 נשא קוהלמן ברייכסטאג נאום אודות המצב הכללי, שבמהלכו הכריז כי לא על הנשק לבדו תוכרע המלחמה, דבר המרמז על כך שתידרש דיפלומטיה למען השגת שלום. אמירה זו עוררה סערה בגרמניה, ומעמדו של קוהלמן הידרדר. הוא כמעט פוטר על ידי הקנצלר גאורג פון הרטלינג ולאחר ראיון עם הקייזר וילהלם השני, קיסר גרמניה הוא הגיש את התפטרותו ביולי 1918.

לאחר המלחמהעריכה

לאחר מלחמת העולם הראשונה פרש קוהלמן מהשירות הדיפלומטי הגרמני, כתב ספרים ועבד כמנהל בית המשפט באולדסטאדט. כמו כן, כנציג הבעלים של משפחת סטום, הוא עסק גם בתחום הפלדה.

בשנת 1928 קיבל קוהלמן את תפקיד יושב ראש מועצת התרבות הגרמנית.[3]

כבר בשנת 1932 החל לאסוף חומרים לכתיבת זיכרונותיו, אך רק בתחילת שנת 1939–1940 הוא החל לעבוד על כתיבתם באינטנסיביות. בנובמבר 1943 נשרף הארכיון הפרטי שלו באחת ההפצצות של ברלין על ידי בעלות הברית. עקב כך, חלק מאוסף האומנות שלו הועבר מחוץ לברלין. קוהלמן סיים את כתיבת זיכרונותיו בספטמבר 1944. עקב ניסיון ההתנקשות בהיטלר שכונה קשר העשרים ביולי, קוהלמן, כמו רבים אחרים, נעצר באוקטובר אותה שנה, ומסמכיו הוחרמו על ידי הגסטפו. בקיץ 1947 העביר קוהלמן את זיכרונותיו למוציא לאור, אך הוא לא זכה לראות את התיקונים הראשונים, כיוון שהוא נפטר ב-16 בפברואר.

וולפגנג שאדוואלט תיאר אותו כך:

"ריכרד פון-קוהלמן היה תמיד בראש פתוח ובעל אופק אינטלקטואלי, הוא התעניין בדברים רבים, מכובד, חובב ספרות וחובב האמנות [...] שיחות פוליטיות היו הצד החזק שלו: הוא חיפש את הדיון הפתוח [...] הוא נעדר את התשוקה הפוליטית אשר מבקשת לשרוד בכל מחיר, וכך היא מגיעה אל מטרתה. הוא ראה את הנדרש, ניסה לבצע את מה שצריך, מעבר לרצון הגורמים המכריעים, אך לצד זאת הוא גם ידע לזוז הצידה אם לא הלכו אחריו, הוא לא הרגיש כמו לוחם"

חיים אישייםעריכה

לאחר מות אשתו הראשונה ביוני 1917 קוהלמן נישא בשנית ב-4 במרץ 1920 למארי-אן פרידלנדר-פולד, בתו של התעשיין פריץ פרידלנדר (1858-1917). הזוג התגרש ב-13 באפריל 1923 במינכן.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • מריה קיפרט: סיפורו של שירות החוץ הגרמני 1871–1945. הוצאת משרד החוץ. כרך 2, ISBN 3-506-71841-X, עמ' 683–685

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ריכרד פון-קוהלמן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הנרי מקמהון, המלחמה: הניסיונות הגרמניים לעורר את רגשות הג'יהאד, לונדון: הספרייה הבריטית., 1915
  2. ^ 1 2 3 ישראל טשרנימעגל ההתפשטות של רצח עם, ניו ברנסוויק: Transaction Publishers, 1994, עמ' 101, ISBN 1412839653. (באנגלית)
  3. ^ גואידו מילר, יחסים אירופיים-חברתיים לאחר מלחמת העולם הראשונה, מיינץ: ועדת המחקר הגרמנית-צרפתית ואגודת התרבות האירופית, 2005, עמ' 451, ISBN 978-3-486-57736-5