רכבות המזרח הרחוק
רכבות המזרח הרחוק (ברוסית: Дальневосточная железная дорога) היא חברת רכבות לתחבורה מסילתית ברוסיה החוצה את חבל פרימוריה, חבל חברובסק, חבל אמור, המחוז היהודי האוטונומי ויקוטיה.[1]
 לוגו חברת הרכבות הלאומית | |
 | |
| מטה הרכבת בחברובסק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | רוסיה |
| שם המערכת | רכבות המזרח הרחוק |
| מפעיל | מסילות הברזל הרוסיות |
| מידע על ההקמה | |
| חברה בונה | מסילות הברזל הרוסיות |
| התחלת בנייה | 1895 |
| פתיחת הקו | 1936– |
| מידע על הקו | |
| אורך הקו | 6,826 קילומטרים |
| רוחב המסילה | 1,520 מ"מ |
| לחצו כאן | |
סטטיסטיקה עריכה
- אורך כולל: 5,990.6 קילומטרים
- מספר מועסקים: 50,331
- תנועת נוסעים למרחקים ארוכים: 5 מיליון איש
- תנועה בפרברים: 19,990 מיליון איש
מידע עריכה
הנהלת הרכבת ממוקמת בחברובסק. רכבות המזרח הרחוק גובלת ברכבת טרנס-באיקל בתחנת ארחארה ובתחנת קו באיקל-אמור בתחנת איזווסטקובאיה וקומסומול על אמור. לאורך קו הרכבת של המזרח הרחוק ישנן 365 תחנות רכבת ושני מעברי גבול: מעבר גרודקובו (בגבול רוסיה-סין) ומעבר חאסאן (בגבול בין רוסיה לצפון קוריאה).
חברת הרכבת מורכבת מארבע חטיבות: חטיבת הרכבות חברובסק, חטיבת הרכבות ולדיווסטוק, חטיבת הרכבות קומסומולסקוי, וחטיבת הרכבות טינדה. הנקודות הגדולות של יציאת מטען והגעה הן חברובסק-2, איזווסטקובסאיה, בירובידז'אן, וולוצ'איבקה-2, קומסומולסק על אמור, סובייטסקאיה גוואן, סיבירצבו, אוסוריסק, ברנובסקי, אוגלובאיה, ולדיווסטוק, נחודקה, מזרח נחודקה, וואנינו.
היסטוריה עריכה
בניית הרכבת במזרח הרחוק החלה במאי 1891 עקב ההתפתחות הכלכלית של המזרח הרחוק הרוסי. בשנת 1895 נפתח שירות רכבות סדיר בין ולדיווסטוק לאימאן (תחנת הרכבת דלנרצ'נסקיה של ימינו). בשנת 1897 הוזמן קו חברובסק-ולדיווסטוק. תנועת רכבות ישירה מתחנת הרכבת ארחארה לוולדיווסטוק הושקה בשנת 1916 עם פתיחת גשר הרכבת מעל נהר אמור שליד חברובסק. יותר מ-5,000 מסילות ברזל נבנו במזרח הרחוק בשנת 1900.
במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה וההתערבות הצבאית הזרה, נאלצו עובדי הרכבת במזרח הרחוק לבנות מחדש גשרים הרוסים ומסילות פגועות ולהבטיח תנועה יציבה בעת עומסים כבדים על מסילות הברזל שהצריכו שינוע סחורה וכלי נשק.
שיקום קו הרכבת החל בחורף 1924–1925 החל משחזור גשר חברובסק בשל החשיבות בחידוש התנועה דרך הרכבת הטרנס-סיבירית. בשנת 1929 הוקם קו נדז'דינסקאיה-טבריצ'נקה לצרכיו של חבל פרימוריה (בעיקר לצורך שירות האזורים חקלאיים בסמוך לאגם חנקה). בשנת 1931 הושלמה הקמת קו סיבירצבו-טורי רוג. בשנים 1935–1936, שוקם קו אוגלובאיה-פרטיזנסק בשל מיצוי גדל והולך של פחם ממכרות הפחם שבסוצ'אנסקי. בשנת 1940 נחנך קו וולוצ'ייבקה-קומסומולסק-על-אמור וקו סיבירצבו-ורפולומייבקה. בשנת 1941 הושלמה בניית קו בירוביג'ן-לנינסק ופרטיזנסק-נחודקה ונחנכו קווי סמוליאנינובו-דונאי, פרטיזנסק-סרגייבקה וקו ברנובסקי-גבוזדבו. בשנת 1940 ההשולמה גם תחנת מיון ראשית בשם חברובסק-2 עם חצר שינוע קטרים ממוכנת לחלוטין.
עם פרוץ המלחמה הפטריוטית הגדולה, כבר הייתה ברכבת המזרח הרחוק תשתית מפותחת. תשתית זו הועמדה לצורך המלחמה תוך זמן קצר מאוד והחלה לספק לחזית המזרחית ציוד צבאי, תחמושת ואספקה. הנהלת הרכבת סיפקה צוותים, מלאי, חלפים וחומרים למסילות הרכבת הקדמיות. כמו כן, הרכבת במזרח הרחוק מילאה תפקיד חשוב בסיוע לצבא הסובייטי בהבסת הצבא היפני הקיסרי וכיבוש דרום סחלין והאיים הקוריליים.
בשנת 1947 הוזמן קו קומסומולסק-על-אמור - סובייטסקאיה גוואן, שהעניק לרשת השנייה (אחרי הרכבת הטרנס-סיבירית) גישה לאוקיינוס השקט וקיצץ את המרחק באלף קילומטרים לתחבורה ימית לסחלין, קמצ'טקה ומגדן. בשל היעדר מעבר גשר מעל נהר אמור ליד קומסומולסק שעל-אמור, חצו הרכבות את הנהר באמצעות מעבורת לרכבות בקיץ ועם פלטפורמות רכבת מיוחדות שנבנו במהלך החורף.
בשנת 1963, הרכבת של דרום סחלין שולבה במערך הרכבות של הרכבת במזרח הרחוק. בשנת 1973 החלה לפעול מעבורת הרכבת ואנינו-חולמסק ושיפרה את שירות התחבורה בסחלין. בשנת 1975 הוזמן גשר רכבת ייחודי החוצה את נהר אמור ליד קומסומולסק על-אמור שסיפק שירות רכבות רציף לאורך כל השנה בין וולוצ'ייבקה לסובייטסקאיה גאוון. נפתחו תחנות רכבת חדשות ופיתוח התחבורה המסילתית נמשך.
הנהלת הרכבת במזרח הרחוק מקווה ליישם את הרעיון של הקמת הקו הראשי הטרנס-קוריאני ולחבר אותו יום אחד עם הרכבת הטרנס-סיבירית. תוכניות אלה מגובות בצפי ההולך וגדל של פוטנציאל התנועה דו-סטרית שמסוגלת להוביל 200,000 מכולות מטען בשנה מנמל בוסאן לרוסיה.
מעבר הגבול גרודקובו-סוייפנהה בחבל פרימוריה ממלא גם הוא תפקיד חשוב ביחסים הכלכליים שבין רוסיה לסין. תנועת המטענים בין שתי המדינות גדלה במיליון טונות בשנה. קשרים הדוקים עם הנמלים ועם הרכבת בחרבין השכנה ותיאום של מאמצים משותפים לשיקום ומודרניזציה של תחנות הרכבת מאפשרים לחזות עלייה כמעט פי שניים של תנועת המטענים עד בדרום פרימוריה.
קישורים חיצוניים עריכה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל רכבות | ||
אתר האינטרנט הרשמי של רכבות המזרח הרחוק (ברוסית)
הערות שוליים עריכה