פתיחת התפריט הראשי

רפואת חלל היא תחום ברפואה שעוסק בבריאותם של אסטרונאוטים בחלל, לרבות מניעת סכנות בריאותיות ויצירת סביבת עבודה בטוחה שתאפשר אורח חיים בריא.

רפואת חלל בחיי היום-יוםעריכה

ישנן טכנולוגיות רפואיות שפותחו לטובת השהייה בחלל ונמצאו כמתאימות ויעילות לשימוש על פני כדור הארץ:

  • חוסמי קרינה ומסננים שהינם כיום מרכיב בלתי נפרד ממשקפי השמש שלנו פותחו במקור למניעת נזקי השמש, כגון: קטרקט, עבור האסטרונאוטים.
  • משאבת האינסולין לחולי סכרת- מזרימה את החומר (אינסולין) בקצב קבוע מראש, במקור מערכת זו שימשה כמערכת מיקרו הנדסית לרכבי חלל וגששיות רובוטיות המסיירות על כוכב הלכת.
  • מערכת לבדיקת ראיה-נועדה לזיהוי ליקויים ברשתית ולטיפול מידי ולהצלה מעיוורון. תחילה מערכת זו נועדה לשיפור תמונות שעובדו מאותות לוויינים.
  • פרוטזות- כבר לפני שנים רבות החלו לייצר גפיים מלאכותיות קלות משקל, בזכות חומר הבידוד הצהוב העוטף ומגן על מכל הדלק של מעבורות החלל, חומר שממנו יופקו גם גפיים מלאכותיות ובזכותו הן הרבה יותר קלות.
  • שיפור מערכות הסורקות את הגוף- (תהודה מגנטית גרעינית) השתכללו בעקבות הצורך לשפר ולחדד תצלומים שהתקבלו מהמסע אל הירח.
  • מכשירי אימון ללב ולשרירים- נוצרו בהשראת ציוד מיוחד לאסטרונאוטים לגילוי השפעת חוסר כבידה על גופם, אחרי השהות בחלל.

רפואת חירוםעריכה

במצבים בהם הפציעה חמורה ולא ניתנת לטיפול המשימה מבוטלת והצוות חוזר לכדור הארץ לטיפול בעזרת אמצעים שישנם רק בכדור הארץ.

טיפול רפואי לפני טיסה בחללעריכה

בהכנות לפני טיסה לחלל האסטרונאוטים עוברים בדיקות גופניות.

הבדיקות נשלחות לבדיקה במעבדה קלינית, שם מנתחים את תוצאות בדיקות הדם, השתן והצואה שעברו. ישנן גם בדיקות הבודקות את תפקודי הריאות, את השיניים ואת העיניים (בדיקת ראייה). בנוסף לכך האסטרונאוטים עוברים בדיקות מקיפות כמו טייסים, הבודקות לחץ דם, דופק, רמת חמצן בגוף, רמת הסידן בעצמות, פעילות במוח ועוד. כשבוע לפני השיגור האסטרונאוטים מבודדים על מנת למנוע התפשטות מחלות זיהומיות שיכולות להתפשט בפגישה עם אנשים.

טיפול רפואי לאחר שהות בחללעריכה

רוב האסטרונאוטים מאושפזים בבית החולים למשך חצי שנה-שנה וחצי, שבמהלכן הם צריכים לחזור להתרגל להשפעת כוח הכבידה על גופם. רוב האסטרונאוטים גובהים כ-5 ס"מ בחלל וכאשר הם חוזרים לכדור הארץ גובהם המקורי לאט לאט חוזר.

טכנולוגיה רפואית ושימושיה במהלך שהות בחללעריכה

הטכנולוגיה של היום מאפשרת לצייד את כל האסטרונאוטים בציוד אישי - מערכת חיישנים ומערכות הדמיה, הבודקים נתונים שונים בגופם: לחץ דם, דופק, רמת חמצן בדם, קצב לב, מצב הריאות, רמת הסידן בעצמות, פעילות המוח ועוד. חיישנים אלה מעבירים את נתוניהם אל כדור-הארץ באמצעות מערכת התקשורת של החללית, וכאן עוברים על הנתונים ברציפות. אם מגלים בעיה, האסטרונאוטים מקבלים הנחיות ברורות מן הקרקע מה עליהם לעשות. החללית מצוידת בתרופות מגוונות, באמצעי חבישה וטיפול במקרי פציעה ובעזרים רפואיים אחרים. 

לידה בחללעריכה

לידה בחלל והשלכותיהעריכה

לידה בחלל תוכל להתקיים אך תארך יותר זמן בגלל דלדול שרירי הבטן[דרושה הבהרה] של היולדת.[דרוש מקור] בשלבים מתקדמים של הלידה, היולדת מקבלת צירי לחץ (שרירי הרחם מתכווצים באופן לא רצוני) ואז היולדת צריכה לתת התנגדות בעזרת כיווץ שרירי הבטן -שזהו שריר רצוני בהחלט. אם היולדת לא מכווצת את שרירי הבטן הלידה תמשך זמן רב ועלולה להסתבך בסיבוכים רבים כגון: דימום משמעותי של האם עד לצורך עירוי מנות דם, חוסר חמצן לתינוק, ניתוחי חירום ועוד.

תינוק שנולד בחלל יכול להמשיך לשהות שם. עם זאת, הוא לא ישרוד בכדור הארץ[דרושה הבהרה] משום שבחלל יש ירידה של 22% מנפח הדם שיש לנו בארץ, עוד סיבה היא ששריר הלב מידלדל כי בהיעדר כוח כבידה הוא לא מתמודד עם נוזלים שמצטברים בחלק הגוף התחתון, הנוזלים בחלל מפוזרים במישור ולכן כאשר בן אדם שחי בחלל ינחת בכדור הארץ השינוי הדרסטי של כוח הכבידה ישפיע מאוד על הלב והלב לא יוכל לספק את הדרישות האקוטיות, התופעה תהיה כמו התקף לב – אספקת הדם לא תעמוד בקצב של הדרישה המוגברת מהלב והוא יקרוס.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רפואה בחלל בוויקישיתוף