רפואה עודפת
רפואה עודפת (איבחון יתר, טיפול יתר) היא כל פעולה רפואית שלא תעזור למטופל ולפעמים גם תזיק לו. המונח כולל בין השאר איבחון יתר, טיפול יתר,[1] מדיקליזציה.[2] המונח מתייחס לטיפול רפואי רב מדי, כזה שניתן למטופל בלי שיהיה בו צורך וכן פעולות רפואיות שעלותן גבוהה מהראוי.[3]
טיפול יתר כולל התערבויות רפואיות מיותרות, למשל במצבים בהם לא צפוי יתרון משמעותי מההתערבות הרפואית. וכן הימנעות מטיפולים מסויימים בשל שיקולי עלות.[4] לעתים הגורמים המשלמים עוסקים יותר בעלות הטיפול ופחות ביעילותו ובחיוניותו.
הסיבות לרפואה עודפת עריכה
לרפואה עודפת יכולים להיות גורמים שונים:
לעתים רופאים טועים להאמין שטיפול מסויים עוזר, למרות שאין לכך הוכחה מחקרית. קורה גם שרופאים מבקשים להיות בטוחים שהם לא "מפספסים" משהו ולכן הם יוצרים עודף בדיקות ואיבחונים.
מיכשור רפואי חדשני ורגיש "מגלה" יותר מצבי מחלה, שלמעשה הם מקריים ולא דורשים כל טיפול.
מטופלים מעוניינים לקבל כל טיפול אפשרי וכל בדיקה, גם אם הרופאים אומרים שזה לא נחוץ.
תעשיית הבריאות מעוניינת לשכנע אנשים להשתמש ביותר ויותר מוצרים.
מדיקליזציה – מצבים שבעבר לא נחשבו למחלות מוכנסים לקטגוריה שדורשת טיפול.
הנזקים מרפואה עודפת עריכה
בארה"ב נמצא שכ-30 אחוז מהטיפולים הרפואיים הם בלתי נחוצים.[5]
כאשר מאבחנים מחלות שלא לצורך נגרמים לאנשים נזקים נפשיים, גופניים ומשפחתיים. איבחון כזה אף גורם להוצאות כספיות גבוהות שלא לצורך, הן לגבי המאובחנים והן לגבי מערכת הבריאות.[1]
דרכים להימנע מרפואה עודפת עריכה
במסמך "מניעת אבחון יתר וטיפול יתר – נייר עמדה"[1] מוצעות דרכים להימנע מפעילויות מיותרות ברפואה:
יש לקיים קבוצת התייחסות שתאפשר לוודא כי הטיפול המוצע אכן מוצדק מחקרית.
חשוב לוודא כי משך הזמן שהטיפול אמור לקחת אכן מוצדק. גורם זה מתייחס למשל לזקנים או חולים קשים עם תוחלת חיים קצרה, שקיימת סכנה שילכו לעולמם לפני שהטיפול יושלם.
כמו כן חשוב שלצד המלצות "עשה" לטיפולים קיימות המלצות "אל תעשה".
בנוסף לאלה – חשוב לשתף את המטופלים בשיקול הדעת לגבי הטיפולים המוצעים. כיום קיימות תוכנות שעוזרות להגיע להחלטה משותפת כזאת.
עצות למטופלים עריכה
בספר "רופאים – איך הם חושבים: על חשיבות הדיאלוג בין הרופא למטופל" מאת ג'רום גרופמן (הספר בקטלוג ULI) מופיעות כמה עצות למטופלים, כדי להפחית רפואה עודפת שמקורה בשגיאות ובקונספציות מוטעות של רופאים.
תשאלו את הרופאים: מה עוד יכול לגרום לכך? שאלה זו עוזרת לרופאים להימנע מפתרון ראשוני ופשוט שעולה על דעתם ומעודדת אותם לשקול מגוון רחב יותר של אפשרויות.
תשאלו האם יש משהו שנראה לא מתאים לאבחנה הזאת? שאלה זו יכולה למנוע הטיית אישוש (נטייה להעדיף מידע שמאשר אמונות קודמות, תוך הזנחת מידע שתומך באפשרויות חלופיות), ולהוביל את הרופאים לחשיבה רחבה יותר.
תשאלו האם ייתכן שיש לי יותר מבעיה אחת? לעתים קיימות הפרעות מרובות בו-זמנית והן יכולות לגרום לתסמינים מבלבלים.
ספרו ממה אתם הכי מודאגים. כך תפתחו פתח להרגעה (אם הדאגה לא סבירה) או לבדיקה יותר מעמיקה (אם הדאגה סבירה).
ספרו מחדש את הסיפור מההתחלה. תוכלו להעלות פרטים שהשמטתם בפעם הראשונה, או שניסוח שונה או הקשר אחר עשויים להפוך את המצב למובן יותר (בעיקר כאשר הטיפול לא הועיל או שיש סיבה כלשהי להאמין שהאבחנה שגויה).
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 מניעת אבחון יתר וטיפול יתר – נייר עמדה, באתר ויקירפואה
- ^ אליס לייקוב - מתארחת בפודקאסט של ליאור בן אלטא, אליס לייקוב - רפואה עודפת, 29.9.2022
- ^ Ezekiel J. Emanuel, Victor R. Fuchs (2008). "The perfect storm of overutilization" (PDF). The Journal of the American Medical Association. 299 (23): 2789–91. doi:10.1001/jama.299.23.2789. PMID 18560006. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 בספטמבר 2009.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Ezekiel J. Emanuel & Victor R. Fuchs (2008). "Health Care Overutilization in the United States—Reply". The Journal of the American Medical Association. 300 (19): 2251. doi:10.1001/jama.2008.605.
- ^ Ira Glass, more is less, This American Life, 9 באוקטובר 2009