רפואה פיזיקלית ושיקום
רפואה פיזיקלית ושיקום היא התמחות רפואית המתמקדת בסיוע למטופלים עם מוגבלות פיזית או נכות שנובעת ממחלה או פציעה.
מטרת השיקום לשחזר את התפקוד, התנועה ואיכות החיים של המטופל לרמה שהייתה טרם הפציעה או המחלה.
שיקום עריכה
ערך מורחב – שיקום (רפואה)
שיקום הוא תהליך שנועד לשחזר את תפקוד המטופל ואיכות חייו לאחר שחווה פגיעה כלשהי ברמת התפקוד, הפגיעה יכולה להיגרם כתוצאה מחבלה או פגיעה באחד מהאיברים כגון המוח, עמוד השדרה, מערכת העצבים, העצמות, המפרקים, הרצועות, השרירים או הגידים.
תפקיד הרופא בשיקום עריכה
רופא המומחה לרפואה פיזיקלית ושיקום בודק ומאבחן את רמת התפקוד של המטופל בכדי להעניק לו את הטיפול המותאם ליכולותיו, מטרותיו וצרכיו. לצורך כך נדרש הרופא לידע נרחב בתחומים שונים של רפואה, בהם מערכת השרירים והשלד, המערכת הנוירולוגית, המערכת הראומטולוגית והמערכת הקרדיווסקולרית. מומחים לרפואה פיזיקלית ושיקום מטפלים בכל טווח הגילאים.
בישראל עריכה
לצורך התמחות ברפואה פיזיקלית ושיקום בישראל, נדרשת התמחות במחלקות שונות: שנתיים וחצי במחלקה לרפואה פיזיקלית ושיקום, 3 חודשים במחלקה פנימית, 3 חודשים במחלקה לכירורגיה אורתופדית ו-3 חודשים במחלקה לנוירולוגיה. בנוסף יש לבצע התמחות של 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (נוסף על הקודמים), פסיכיאטריה, נוירולוגיה (נוסף על הקודמים), שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטריה, אלקטרו פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה[1].