רפובליקת סלא

רפובליקת סלא הייתה עיר-מדינה עצמאית של ברברים ששכנה על חופי מרוקו במאה ה-17. הרפובליקה הייתה מוקד פיראטי בים התיכון במהלך קיומה. העיר סלא עצמה היא עיר עתיקה, עוד מן התקופה הפיניקית.

רפובליקת סלא
جمهورية بورقراق

נמלה העתיק של הרפובליקה, כיום ברבאט
{
ממשל
שפה נפוצה	ערבית
היסטוריה
תאריכי הקמה	1627
תאריכי פירוק	1668
ישות קודמת	השושלת הסעדית
ישות יורשת	השושלת העלווית

היסטוריה

ראשיתה של העיר בהגירת אוכלוסייה מספרד הנוצרית, לאחר צו גירוש שהטיל פליפה השלישי, מלך ספרד בשנת 1607 על המוריסקוס מספרד. המוריסקוס - צאצאי המוסלמים שבחרו להתנצר בעת צווי הגירוש מ-1502 והלאה, במקום לעזוב את ספרד - לא הצליחו להיטמע בעיר רבאט בגלל הבדלי השפה, התרבות והדת. במקום זאת, הם הקימו את העיר סלא על גדתו השנייה של שפך הנהר בו רגרג. העיר הפכה במהרה למוקד לפיראטים, בעיקר ממוצא ברברי.

בשנת 1627, תושבי העיר תבעו את עצמאותם מהסולטאן זידאן אל נאסיר, וסירבו לשלם את מיסיהם. הרפובליקה שהוקמה נוהלה על ידי דיואן, מועצה בת 12–14 חברים הנבחרים מחדש בכל שנה, מושל ומפקד הנמל. לאחר מלחמת אזרחים ב-1630, שונתה שיטת הממשל, הדיואן הורחב (כשמחצית ממנו היו נציגי תושבי העיר אורנצ'וס ומחצית אנדלוסים) ל-16 נציגים, ומינוי מנהיג לאנדלוסים.

עצמאותה של הרפובליקה הסתיימה ב-1668, כאשר הסולטאן מולאי אל ראשיד, מייסד השושלת העלאווית, כבש את המדינה.

בספר הפופולרי "רובינזון קרוזו", קרוזו נשבה בידי שודד הים "הטורקי", ונמכר לעבדות ברפובליקה.