רפיק הליט קראיי

סופר טורקי

רפיק הליט קראייטורקית: Refik Halit Karay; ‏14 במרץ 1888 - 18 ביולי 1965) היה סופר טורקי.

רפיק הליט קראיי
אין תמונה חופשית
לידה 14 במרץ 1888
איסטנבול, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 ביולי 1965 (בגיל 77)
איסטנבול, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה טורקיה, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות זינג'ירליקויו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון גלאטסראיי, הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת איסטנבול עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה טורקית, טורקית עות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 18 ביולי 1965 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

רפיק הליט קראיי היה בנו של פקיד האוצר מהמד אלי ביי, נצר למשפחת קראקייש (Karakayış), אשר היגרה לאיסטנבול ממודורנו (Mudurnu) שבמחוז בולו (Bolu). למד בתיכון גלאטסראיי שבבייאולו, ממוסדות החינוך הוותיקים של העיר, ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת איסטנבול. עבד כפקיד במשרד האוצר. לאחר ההכרזה על עידן החוקה השנייה החל לעסוק בכתיבה עיתונאית; בין היתר שימש כמתרגם וככתב בעיתון Tercüman-ı Hakikat ("מתרגם האמת"). עקב דברים שכתב נאלץ לגלות מאיסטנבול: תחילה לסינופ, ואחר כך לצ'ורום (Çorum), לאנקרה ולבילג'יק (Bilecik). עם שובו לאיסטנבול שימש זמן מה כמורה לטורקית, וכן עבד במשרד הראשי של רשות הדואר, הטלגרפיה והטלפוניה (Posta, Telgraf, Telefon İşletmesi). בתוך כך הצטרף למפלגת החירות וההבנה (Hürriyet ve İtilaf Fırkası), ובשל דברי ביקורת שהשמיע נגד מלחמת העצמאות הוכנס לרשימת המאה וחמישים באשמת בגידה במולדת, ונאלץ לעזוב את ארצו ולחיות כגולה בביירות ובחלב.

במכתבים ושירים שכתב לאטאטורק מילא רפיק הליט קראיי תפקיד מרכזי בהחלטת הממשל להעניק חנינה לאנשי רשימת המאה וחמישים. עם חזרתו למולדתו הוא שב לפרסם את כתב העת ההומוריסטי Aydede ("סבא ירח"), שיצא לאור עוד קודם לכן. לראשונה עשה לו שם בספרות הטורקית עם יצירותיו הספרותיות על אנטוליה, אך הוא קנה את עולמו גם בזכות חיבוריו הסטיריים וההומוריסטיים. ביצירותיו, המתבססות על רשמיו והתנסויותיו, נקט לשון תיאורית והרבה להשתמש בדימויים, ובאמצעות לשונו הבהירה והקולחת, וכן טכניקת הכתיבה רבת-העצמה שלו קנה לו מקום של כבוד בקרב סופרי הרומנים של המאה ה-20. רפיק הליט, אשר הפליא להשתמש בשפה הטורקית, העניק יצירות מוצלחות רבות לספרות בשפה זו, ונמנה עם טובי המספרים בה.

יצירתועריכה

רומניםעריכה

  • İstanbul İçyüzü ("בתוככי איסטנבול") (1920)
  • Yezidin Kızı ("בת הנבל") (1939)
  • Çete ("הכנופיה") (1940)
  • Sürgün ("גלות") (1941)
  • Anahtar ("המפתח") (1949)
  • Bu Bizim Hayatımız ("אלה חיינו") (1950)
  • Nilgün ("נילגון") (1952 - 1950)
  • Yeraltında Dünya Var ("יש עולם מתחת לאדמה") (1953)
  • Dişi Örümcek ("העכבישה") (1953)
  • Bugünün Saraylısı ("נערת ההרמון של היום") (1954)
  • İkibin Yılın Sevgisi ("אהבה בת אלפיים") (1954)
  • İki Cisimli Kadın ("האישה כפולת הגוף") (1955)
  • Kadınlar Tekkesi ("מסדר הנשים") (1956)
  • Karlı Dağdaki Ateş ("האש על ההר המושלג") (1956)
  • Dört Yapraklı Yonca ("התלתן המרובע") (1957)
  • Sonuncu Kadeh ("הגביע האחרון") (1965)
  • Yerini Seven Fidan ("השתיל הנקלט היטב") (1977)
  • Ekmek Elden Su Gölden ("חיים על חשבון אחרים") (1980)
  • Ayın On Dördü ("ירח מלא") (1980)
  • Yüzen Bahçe ("הגן הצף") (1981)
  • Eskici ("הסנדלר") (1983)

סיפורים קצריםעריכה

  • Memleket Hikayeleri ("סיפורים ממחוזות הילדות") (1919)
  • Gurbet Hikayeleri ("סיפורי גלות") (1940)

מחזותעריכה

  • Kanije Müdafaası ("ההגנה על טירת קניז'ה") (1909)
  • Deli ("המשוגע") (1939)

הומור סאטיריעריכה

  • Sakın Aldanma İnanma Kanma ("אל תאמין ושלא ישטו בך") (1915)
  • Kirpinin Dedikleri ("דברי הקיפוד") (1916)
  • Ago Paşa'nın Hatırası ("זכרונותיו של אגו פאשה") (1918)
  • Guguklu Saat ("שעון הקוקייה") (1922)
  • Bir Avuç Saçma ("חופן הבלים") (1940)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רפיק הליט קראיי בוויקישיתוף