פתיחת התפריט הראשי
עטיפת ההקלטה של הרקוויאם משנת 2007

רקוויאם העולם היא יצירה קלאסית בקנה מידה גדול שכתב המלחין הבריטי ג'ון פולדס. היצירה מכונה רקוויאם, אך היא לא מורכבת ממילות הרקוויאם הקתולי אלא מלברית שערכה אשתו של המלחין, מוד מקארת'י, ועניינה זיכרון לנופלי מלחמת העולם הראשונה ותפילה לשלום. היצירה בוצעה במשך ארבע שנים ברציפות (1923-1926) ביום שביתת הנשק של סוף מלחמת העולם הראשונה (11 בנובמבר) בטקס הזיכרון של הלגיון הבריטי המלכותי, ולאחר מכן נשכחה ובוצעה שוב רק בשנת 2007.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה היה המלחין ג'ון פולדס בלונדון. הוא התגייס לצבא בשנת 1914 אך שוחרר ממנו בטענה שיוכל לשרת את האומה טוב יותר על ידי בידור החיילים במוזיקה. הרעיון לכתוב יצירת זיכרון לחללי המלחמה עלה כבר בשנת 1914 אך פולדס החל לקדם רעיון זה רק לאחר סיום המלחמה. בשנת 1919 החל לעבוד על היצירה לאחר שגילה שיש עניין באנדרטה מוזיקלית לחללי המלחמה, הוא סיים את העבודה על היצירה בשנת 1921. פולדס שלח את היצירה לאקדמיה המלכותית למוזיקה לביקורת עמיתים וזכה לשבחים משורה של מלחינים ואנשי מוזיקה כמו: ארנולד באקס, ארתור בליס, יוג'ין גוסנס, אדריאן בולט, אדוארד ג'וזף דנט והמילטון הארטי. נשיא האקדמיה המלכותית שלח את הפרטיטורה למנצח המקהלה של התזמורת הפילהרמונית של לונדון, צ'ארלס קנדי סקוט, וגם הוא היה נלהב, אם כי לאחר שנים הוא טען שהיצירה משעממת. חלק מן היצירה בוצע כבר בשנת 1921 על ידי דונלד טובי, אך ביצוע מלא של היצירה התעכב שכן פולדס רצה לבצע את היצירה בקתדרלה אך קתדרלות לא הסכימו לבצע את הבכורה בתוכן בשל אופיה הלא ליטורגי של היצירה.

בסופו של דבר אימץ הלגיון הבריטי המלכותי את היצירה והחליט לשלב אותה בטקס הזיכרון שלו לזכר חללי מלחמת העולם הראשונה. הבכורה של היצירה נערכה ב-11 בנובמבר 1923, יום השנה החמישי לשביתת הנשק של סוף מלחמת העולם הראשונה, ברויאל אלברט הול. את היצירה ביצעה התזמורת הפילהרמונית של לונדון בתוספת של מקהלות ונגנים נוספים. בסך הכל השתתפו בביצוע היצירה 1,250 נגנים וזמרים. בכורת היצירה זכתה להצלחה רבה וזיכתה את המלחין בתשואות ארוכות מהקהל. היצירה בוצעה מאז במשך ארבע פעמים ברציפות בליל שביתת הנשק. אך לאחר 1926 הופסק ביצוע היצירה. מלקולם מקדונלד, הביוגרף של פולדס טוען שהפסקת ביצוע היצירה נבעה מקנוניה כנגד פולדס בשל דעותיו השמאליות והעובדה שלא שירת במלחמה.

אחרי הפסקת ביצוע הרקוויאם הוא נשכח ולא בוצע במשך יותר מ-80 שנים. לאחר גילויו המחודש של ג'ון פולדס וחידוש העניין בו בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20 החל להתרקם הרעיון לבצע מחדש את רקוויאם העולם, אך ביצוע זה נעשה רק בשנת 2007 בשל הקושי בביצוע יצירה כה גדולה. היצירה בוצעה בביצוע מחודש ב-11 בנובמבר 2007 על ידי תזמורת רשות השידור הבריטית בניצוחו של ליאון בוטשטיין. הביצוע המחודש היצירה עורר עניין וזכה לביקורות טובות ואף הוקלט ויצא בדיסק.

היצירהעריכה

היצירה עניינה זיכרון לנופלים במלחמת העולם הראשונה ותפילה לשלום. היצירה הנה זיכרון לכל נופלי המלחמה ללא קשר ללאום שלהם, ולפיכך היא נקראת "רקוויאם העולם".

היצירה מורכבת משני חלקים שבכל אחד מהם עשרה פרקים. אין הפסקה בין הפרקים בתוך כל חלק. ביצוע ממוצע של היצירה אורך כשעה וחצי.

מיליםעריכה

את המילים לרקוויאם ערכה אשתו השנייה של פולדס, מוד מקארת'י. הטקסט איננו ליטורגי, הוא אמנם נפתח במילים "requiem aeternam" (מנוחת עולמים) כמו הטקסט הקתולי, אך לאחר מכן הטקסט הליטורגי נזנח. הלברית של הרקוויאם מורכבת מפסוקים מן התנ"ך, קטעים ממסעות ההלך של ג'ון באניין, משירי קודש הודיים ומקטעים שכתבה מקארת'י בעצמה. כמעט כל הטקסט כתוב בשפה האנגלית.

הרכבעריכה

ההרכב הנדרש לתזמור מלא של היצירה הוא עצום: יותר מ-1,200 איש הכוללים זמרים סולנים, מקהלה עצומה, מקהלת נערים, תזמורת גדולה וכלים סולנים. חלק מההרכב מפוזר באולם ומאחורי הקלעים. ישנם גם, לצרכים מסחריים, הרכבים קטנים יותר ליצירה לרבות הרכב הכולל עוגב בלבד.

הרכב מלא של היצירה כולל:

סדר הפרקיםעריכה

  • חלק ראשון:
    • Requiem
    • Pronuntiatio
    • Confessio
    • Jubilatio
    • Audite
    • Pax
    • Consolatio
    • Refutatio
    • Lux Veritatis
    • Requiem
  • חלק שני:
    • Laudamus
    • Elysium
    • In Pace – Hymn of the Redeemed
    • Angeli
    • Vox Dei
    • Adventus
    • Vigilate
    • Promissio et invocatio
    • Benedictus
    • Consummatus

קישורים חיצונייםעריכה