רקוויאם מס' 2 (כרוביני)

רקוויאם מס' 2 ברה מינור הוא יצירה פרי עטו של המלחין האיטלקי שפעל בצרפת לואיג'י כרוביני, לטקסט הרקוויאם הקתולי. הרקוויאם נחשב לאחד מיצירותיו החשובות של כרוביני, אך לפחות טוב מן הרקוויאם הראשון של המלחין, וכמו רבות מיצירותיו של כרובני, ליצירה נשכחת.

חיבור היצירה

כרוביני התבקש לכתוב רקוויאם על ידי הארכיבישוף של פריז בשנת 1834. זאת לאחר שהלה אסר באותה השנה על השמעת הרקוויאם הראשון של כרוביני בלוויות, בשל העובדה שהרקוויאם כלל מקהלה עם קולות נשיים. כרוביני, שהיה כבר מבוגר מאוד, נענה לבקשה אך לקחו לו שנתיים להלחין את הרקוויאם השני שלו, לקולות גבריים בלבד. בשנת 1836 הסתיימה הלחנת הרקוויאם, אולם הבכורה התבצעה רק לאחר שנתיים נוספות, ב-25 במרץ 1838, בפריז. הרקוויאם זכה להצלחה ולהערכה והושמע רבות בלוויות בצרפת, לרבות בלוויית המלחין עצמו, במרץ 1842.

כמו רבות מיצירותיו של כרוביני גם הפופולריות של רקוויאם זה ירדה לאחר מותו של המלחין והיום ממעטים להשמיע אותו ומבכרים את הרקוויאם הראשון של כרוביני על פניו.

מוזיקה וביצוע

כמו הרקוויאם הראשון שלו, גם ברקוויאם זה כרוביני לא עשה שימוש בסולנים, אלא רק במקהלה, שכללה קולות גבריים בלבד. ביצוע ממוצע של היצירה אורך כ-55 דקות.

הרכב

היצירה נכתבה למקהלת גברים של שלוש קולות, ללא סולנים, ולתזמורת הכוללת: 2 חלילים, פיקולו, 2 אבובים, 2 קלרינטים, 2 בסונים, 4 קרנות, 2 חצוצרות, 3 טרומבונים, 2 טימפני וסקיצת כלי קשת (כינור ראשון ושני, ויולות, צ'לי וקונטרבסים).

סדר הפרקים

1. Introitus et Kyrie
2. Graduale
3. Dies Irae
4. Offertorium
5. Sanctus
6. Pie Jesu
7. Agnus Dei

לקריאה נוספת

• עדה ברודסקי (עורכת), ספר הליטורגיקה, (מילים לצלילים חלק ד'), ירושלים: הוצאת כרמל, תשע"ג, עמ' 170-177.