פתיחת התפריט הראשי

רקפת יוונית

מין של צמח

מאפייניםעריכה

תפוצתו מזרח ים-תיכונית ומערב אירנו-טורנית. גדל בישראל בין סלעים וסביב עצים. שכיח בחרמון ברום 1300-1900 מטר, וביער אודם שבצפון הגולן. במרום הגליל קיימות מספר אוכלוסיות קטנות, על פסגות ההרים. אוכלוסיות אלה הן ככל הנראה שריד (רליקט) מתקופה קדומה, בה שרר באזור אקלים קר יותר. אוכלוסיות אלה הן גם גבול התפוצה הדרומי של המין, ולכן חשיבותן לשימור גדולה במיוחד.

מבחינה מורפולוגית, המין נבדל מהרקפת המצויה במספר מאפיינים:

  • העלים קטנים יותר, צורתם כמעט עגולה ופחות דמוית-לב, ושפתם חלקה.
  • הגבעולים הנושאים את הפרחים קצרים יותר.
  • הפרחים קטנים יותר, וצבעם ורוד עז, עם כתם ארגמני בבסיסם. אונות הכותרת קצרות ורחבות והן מפותלות ככנפי מאוורר.
  • עוקץ הפרח קצר והוא מסתלסל מאוד משחונט הצמח את פריו.
  • הפקעת קטנה, כדורית ופחוסה.

הצמח פורח בעיצומו של החורף, בחודשים ינואר-מרץ. מגדלים בעציצים טיפוסים שתורבתו כנראה ממין זה.

רקפת יוונית היא פרח מוגן בישראל.[1]

מקורותעריכה

  • כהן, עפר, ואבי שמידע, צמחים נדירים בישראל - ספר המידע האדום, חלק א' - הצמחים הנדירים של הגליל העליון. תשנ"ב (1992), רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע. עמ' 427-431.


קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה