רשות מקרקעי ישראל

רשות ממשלתית

רשות מקרקעי ישראל פועלת החל מ-1 במרץ 2013 מכוח חוק רשות מקרקעי ישראל, ומנהלת את קרקעות הלאום בישראל. הרשות היא ממשיכת דרכו של מינהל מקרקעי ישראל, שהוקם למטרה זו בשנת 1960 ואשר ניהל את קרקעות הלאום מכוח חוק מינהל מקרקעי ישראל-תש"ך 1960.

רשות מקרקעי ישראל
RMISlogo.PNG
סמליל רשות מקרקעי ישראל
מידע כללי
תחום שיפוט חוק רשות מקרקעי ישראל
תאריך הקמה 2013
סוכנות קודמת מינהל מקרקעי ישראל
יו"ר יעקב קוינט
land.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בראש רשות מקרקעי ישראל פועלת מועצת מקרקעי ישראל הקובעת את מדיניות המקרקעין במדינה. בראש המועצה עומד שר הבינוי והשיכון וחבריה הם מנכ"לים של משרדי ממשלה ונציגי קק"ל.[1] רשות מקרקעי ישראל מבצעת את המדיניות הנקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל. בראש הרשות עומד מנהל הממונה מדי חמש שנים על ידי ראש הממשלה והשרים. מנהל הרשות הנוכחי, יעקב קוינט, מונה על ידי שר הבינוי והשיכון בדצמבר 2020.[2]

מטרות הרשותעריכה

  • ניהול מקרקעי ישראל כמשאב לשם פיתוחה של מדינת ישראל לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים, ובכלל זה השארת עתודות קרקע מספיקות לצרכיה ולפיתוחה של המדינה בעתיד, תוך איזון ראוי בין צורכי שימור לצורכי פיתוח, ובין שיווק קרקע לשמירה על עתודות קרקע לצורכי ציבור.
  • קידום התחרות בשוק המקרקעין ומניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין.

תפקידי הרשותעריכה

  • הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בר השגה, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ולמטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים.
  • רכישת קרקעות וסיוע למדינה בהפקעת קרקעות לפי כל דין, לרבות למטרות סביבתיות.
  • שמירת זכויותיהם של הבעלים במקרקעי ישראל.
  • קידום הרישום של הזכויות במקרקעי ישראל בפנקסי המקרקעין.
  • מתן שירותים לבעלי זכויות במקרקעי ישראל ככל הנדרש, לצורך ניהול זכויותיהם או מימושן.
  • פרסום מידע בקשר למקרקעי ישראל, לרבות פרטים על הסכמי הרשות לגבי מקרקעין שבניהולה, וכן נתונים בדבר זמינותם של מקרקעי ישראל לתכנון, לפיתוח ולשמירה על שטחים פתוחים.
  • כל תפקיד אחר הנוגע לניהול מקרקעי ישראל, המוטל עליה לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה.

מבנה הרשותעריכה

בראש הרשות עומד מנהל הרשות הממונה על ידי ראש הממשלה והשרים לתקופת כהונה בת חמש שנים וכפוף ישירות לשר האוצר. עובדי הרשות הם עובדי מדינה.

המבנה הארגוניעריכה

ברשות מקרקעי ישראל שישה מרחבים (צפון, חיפה, מרכז, ת"א ירושלים ודרום) ושלוש חטיבות :

  1. חטיבה עסקית מטפלת בתכנון, בשיווק ובביצוע עסקאות במקרקעין,
  2. חטיבת שמירה על הקרקע עוסקת בפיקוח ובאכיפת זכויות המדינה במקרקעין,
  3. חטיבת שירות מעניקה שירותים למי שהתקשרו בחוזים שעדיין תקפים עם רשות מקרקעי ישראל.

החטיבה העסקיתעריכה

החטיבה פועלת לייצר פתרונות קרקע (משלב הייזום, דרך תכנון ופיתוח ועד לשיווק בפועל), בהתאם לצורכי המשק בהווה ובעתיד, עבור כל סוגי שימושי הקרקע (מגורים, חקלאות, תעשייה, מסחר ותיירות), בהתאם למדיניות הרשות.

במטה החטיבה העסקית פועלים האגפים הבאים:

  1. אגף תכנון ופרויקטים – מקדם תהליכי תכנון ארצי מול משרד הפנים ומשמש כמנחה מקצועי
  2. לנושא התכנון הפיתוח שבאחריות הרשות, המבוצעים במרחבים.
  3. אגף לשיווק ומכרזים - מתמקד בשיווק ופרסום מכרזים פומביים במטרה לתת פתרונות לביקושים ברמה ארצית בהתאם להחלטות הממשלה.
  4. אגף עסקאות - פועל לביצוע פעילות עסקית ארצית מול שימושים ממשלתיים ואחרים, ומטפל בעסקאות מיוחדות והקצאות שלא במכרז בסיוע המרחבים השונים.
  5. אגף כלכלה – מבצע ניתוחים ובדיקות כלכליות ליעילות הכלכלית של הפעילות העסקית ברמת המאקרו והמיקרו.
  6. אגף שמאות - מהווה גוף מטה ליחידות השמאות המרחביות.
  7. ניהול קרקע חקלאית - ניהול קרקע המוקצית ליישובים (קיבוצים ומושבים) ולפרטיים (חוזה מטעים), הקצאות קרקע, כתיבת נהלים והצעות למועצה, הנחיה מקצועית של המרחבים העסקיים בתחום זה וחתימה על חוזים לדורות בהתיישבות.
  8. אגף תורה ונהלים – אחראי לפיתוח התורה התפעולית של החטיבה, להסבת החלטות מועצת מקרקעי ישראל והחלטות הנהלה להוראות נוהל תפעוליות, להדרכה והטמעה של הוראות והחלטות בקרב העובדים ולריכוז צרכים ודילמות העולים מהשטח והמרתם להוראות ונוהלי עבודה. נוהלי הרשות עוברים עריכה, עדכון והתאמה להחלטות מועצת מקרקעי ישראל שבתוקף, מתוך אמונה שכתיבה איכותית של נהלים ברורים, סדורים ופשוטים ככל הניתן, מייעלת באופן משמעותי את עבודת הרשות.

חטיבת השמירה על הקרקעעריכה

החטיבה פועלת לשמירה על קרקעות המדינה מפני פלישות, הסגות גבול והפרת חוזים. פעילות החטיבה תכלול בין היתר איתור שימושים חורגים בקרקעות בניהול הרשות ובצוע פעולות אכיפה לסילוק פלישות והסגות גבול.

החטיבה פועלת בשיתוף פעולה ברמה הארצית והמרחבית עם גורמי אכיפה שונים כדי לקדם את מטרותיה: פרקליטות המדינה, היחידה לפיקוח על השטחים הפתוחים (סיירת ירוקה), משטרת ישראל (יחידת תיאום ואכיפה), היחידה לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים, יחידות הפיקוח בוועדות לתכנון ובנייה, המשטרה הירוקה, יחידות הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה ועוד.

חטיבת השירותעריכה

החטיבה פועלת למתן שירות של תחזוקת חוזי חכירה לציבור החוכרים, באופן יעיל, מהיר ותכליתי ותוך שיפור מתמיד של רמת השירות הניתנת, התמקדות בלקוח ובצרכיו, וקירוב השירות אליו. חלק מהשירותים שניתנים לחוכרים כיום על ידי רשות מקרקעי ישראל יועברו למוקדי שירות חיצוניים בפריסה ארצית. היעד המרכזי של מערך השירות הוא צמצום הדרגתי של פעילות הרשות מול האזרח, בין היתר, באמצעות הקניית בעלות מלאה לחוכרים בקרקע עירונית מהוונת.

1. אגף מיפוי ומדידות - ריכוז פעילויות המיפוי, המדידות וה-GIS (מערכת מידע גאוגרפי) ברמ"י. הנחיה מקצועית של המודדים המרחביים ושל אנשי המיפוי במרחבים העסקיים ובמרחבי השירות והשמירה. 2. אגף בעלות ורישום - אגף בעלות ורישום ארצי מרכז את מרבית פעולות הרישום תחת קורת גג אחת, לרבות הקניית בעלות, פרצלציות והסדר קרקעות, בתים משותפים, שטרות מכר רפורמה/חכירה של חברות משכנות במגורים, רישום עיקולים וניהול ספר הנכסים של רשות מקרקעי ישראל. האגף עוסק בהקניית בעלות, ניהול ספר הנכסים, פרצלציות והסדר קרקעות, רישום בתים משותפים ורישום זכויות ורישום עיקולים. 3. אגף הפעלה - האגף אחראי לביצוע בקרה על טיב השירות הניתן ללקוחות רשות מקרקעי ישראל, מפקח על מוקדי השירות המהירים ועל המוקד הטלפוני, ואחראי לפיתוח ולניהול ערוצי השירות הישירים עם לקוחות רמ"י ועם עובדיה. זאת במטרה לצמצם את הצורך בשירות אישי פנים אל פנים ולייעל את עבודת רמ"י מול הלקוח. האגף מגבש המלצות לביצוע ההתאמות הנדרשות במערך השירות ומפעיל בקרת איכות ושירות. זאת תוך שימת דגש על העמדת הלקוח במרכז, על עמידה בציפיותיו ועל יצירת חוויית שירות חיובית ושיפור מתמיד של השירות הניתן. שירותים מקוונים - על מנת לשפר את שירות הלקוחות השיקה רמ"י את "רמיטק" כדי לאפשר ללקוח אפשרויות טיפול נרחבות, נוחות, מהירות ומגוונות. בין השאר הושק פיילוט לקבלת השירותים הבאים באופן מקוון: א. רמיטק שלי – מגוון פעולות שהאזרחים יכולים לבצע באופן מקוון כגון: מידע אישי, מידע על מכרזים, אישורי זכויות, קבלת התחייבות למשכנתא, סילוק משכנתא. ב. רמיטק למייצג – מגוון פעולות מקוונות לעורכי דין ומייצגים להם כרטיס חכם כגון: העברת זכויות, הסכמי פיתוח, הסכמי חכירה, כתבי העברה או שטרות ללשכת רישום המקרקעין

שמירה על שטחים פתוחיםעריכה

איזון בין שימור לפיתוח במסגרת חוק רשות מקרקעי ישראל הוקמה קרן לשמירה על שטחים פתוחים שמטרותיה הן סיוע במימון השמירה, הפיתוח הסביבתי והטיפוח של שטחים פתוחים מחוץ לשטחים עירוניים בנויים, זאת לרבות שטחים פתוחים שיש להם חשיבות לשמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקלוגיות בישראל, פארקים ואזורי נופש ופנאי וכן סיוע לגורמים הפועלים להגשמת מטרות הקרן. כספי הקרן באים מהפרשה בשיעור של 1% בכל שנה, מכלל הכנסות הרשות באותה שנה. השימוש בכספי הקרן נעשה בכפוף להחלטות הנהלת הקרן. הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל, פועלת אל מול משרדי ממשלה, רשויות סטטוטוריות, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות וגופים נוספים לתמיכה בפרויקטים בשטחים הפתוחים ולשימורם. הקרן מקצה מדי שנה, עשרות מיליוני שקלים לסיוע במימון פרויקטים העוסקים בשמירה, פיתוח סביבתי וטיפוח של השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים. יו"ר הקרן הוא מנהל רשות מקרקעי ישראל ומלבדו עוד 8 חברים שביניהם מנכל"ים או נציגיהם ממשרדי ממשלה שונים: משרד הבינוי והשיכון, הגנת הסביבה, אגף תקציבים באוצר, רשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון במשרד הפנים, הרשות לשמירת הטבע והגנים,נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירה על איכות הסביבה אשר מונה על ידי השר להגנת הסביבה.

רפורמה במקרקעי ישראלעריכה

בשנת 2013 חלה רפורמה מקיפה במינהל מקרקעי ישראל[3] שכללה שני מרכיבים עיקריים:

1. הקניית בעלות לחוכרים בנכסים למגורים ולתעסוקה בקרקע עירונית.

2. שינוי פנים ארגוני מקיף במינהל והפיכתו לרשות ממשלתית.[4]

דמי שימוש בקרקעעריכה

רשות מקרקעי ישראל מחזיקה קרקעות במדינה ומקבלת לידיה תשלום של דמי שימוש בקרקע המוחכרת ממנה. קיימים מספר סוגים של דמי שימוש[5]

  • דמי חכירה - משולמים באופן שנתי למשך 49 שנה ומהווים לרוב 80% משוויו של הנכס.
  • דמי היוון - דמי חכירה שמשולמים מראש לכל התקופה (49 או 98 שנה), במקום על בסיס שנתי. מהווים לרוב 91% משוויו של הנכס.
  • דמי הסכמה - תשלום שרשות מקרקעי ישראל מקבלת בעת שהנכס המוחכר נמכר, כאשר החכירה אינה מהוונת.
  • דמי היתר - דמי חכירה נוספים שמשלמים כדי לנצל זכויות בניה הקשורות בקרקע שלא שולמו בזמן שנחתם חוזה החכירה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • פ' נרקיס, מינהל מקרקעי ישראל (רשות מקרקעי ישראל) - דינים והלכות, הוצאת "אוצר המשפט", 2016.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה