שארלוט קורדה

מתנקשת ז'ירונדינית

שארלוט קוֹרְדֶהצרפתית: Charlotte Corday; ‏27 ביולי 176817 ביולי 1793) הייתה מתנקשת ז'ירונדינית (סיעת מרכז ליברלית).

שארלוט קורדה
Charlotte Corday
לידה 27 ביולי 1768
Ligneries, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 17 ביולי 1793 (בגיל 24)
כיכר הקונקורד, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Marie-Anne Charlotte de Corday עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מדלן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים נורמנדי עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שארלוט קורדה, בציור של פול-ז'אק-אמה בודרי משנת 1860.

שארלוט קורדה דקרה למוות את ז'אן-פול מארה, מנהיג יעקוביני, ב־13 ביולי 1793, במהלך המהפכה הצרפתית. רצח שעורר הדים רבים והוצג בספרות ובאמנות של התקופה כאירוע בעל משמעות רבה למהפכה הצרפתית.

שארלוט הגיעה לפריז מתוך כוונתה לרצוח את מארה, בתחילה באופן פומבי על מנת להפוך את רציחתו לאזהרה כלפי המהפכניים, אולם גילתה כי לא תוכל לרצחו אלא אם תגיע אליו לביתו – בעקבות מחלת עור כרונית בה חלה מארה, הוא מיעט ביציאותיו מן הבית ובילה את רוב זמנו בבית, בחדר האמבטיה, כאשר הוא שוהה באמבט רפואי רוב היום והפך אותו לחדר עבודתו.

שארלוט הגיעה לדירתו באמתלה כי ברשותה מידע רב חשיבות עבורו. היא הגיעה פעמיים במהלך אותו היום, בביקורה הראשון היא נדחתה על ידי אשתו של מארה, שלא הסכימה להכניסה, אך בביקורה השני בהמשך היום, מארה אישר לה להיכנס על אף מחאותיה של אשתו. שארלוט נכנסה לחדר עבודתו, האמבטיה בה שהה ושוחחה עמו כרבע שעה, כאשר היא מספקת לו מידע מודיעני רלוונטי לעבודתו. לאחר השיחה קצרה בין השניים, היא הוציאה סכין שהביאה עמה ודקרה את מארה בחזהו. מארה מת במקום.

המניעים לרצח עריכה

מניעיה של שארלוט לרצח היו פוליטיים, בגין דעותיו המהפכניות הרדיקליות של מארה, שקרא לרצוח את כל המתנגדים למהפכה ובתוכם את כל משפחת המלוכה. נטען כי שארלוט השתייכה לענף עני של משפחת המלוכה, שאחיה נמלט יחד עם קרובי המשפחה המלכותית וכי היא ביקשה לנקום את מותם של חבריה.

המשפט והוצאתה להורג עריכה

במשפטה, טענה שארלוט כי היא ביצעה את הרצח לבדה וכי "הרגתי אדם אחד כדי להציל 100,000".

היא נתפסה ונשפטה להוצאה להורג בגיליוטינה כעבור ארבעה ימים, באשמת הרצח. היא הוצאה להורג ב־17 ביולי 1793. בחריגה חדה מהנימוס המקובל, אחד מעוזרי התליין הרים את ראשה הערוף וסטר לו, על כך נאסר לשלושה חודשים.

השלכות הרצח עריכה

רציחתו של מארה עוררה תגובות נזעמות בקרב היעקובינים והביאה להוצאתה להורג של מארי אנטואנט, ולטבח באויביהם המלוכניים והז'ירונדינים כאחד.

ההתנקשות לא עצרה את היעקובינים או את ההוצאות להורג הפומביות הרבות באותה התקופה. מארה הפך למרטיר של המהפכה, ופסלים בדמותו החליפו צלבים ופסלים דתיים שהפכו ללא מקובלים תחת השלטון המהפכני החדש. עמדותיהם האנטי-נשיות של רבים ממנהיגי המהפכה הוחרפו בעקבות ההתנקשות, והמהפכנים הפנו את זעמם נגד מארי אנטואנט, מלכת צרפת ואלמנתו הכלואה של המלך לואי ה-16.

"מות מארה" (1793) מאת ז'אק-לואי דויד (1748–1825). בתמונה מארה לאחר דקירתו, עיניו עצומות וידו מחזיקה בנוצה הנוגעת ברצפה. בידו השנייה המכתב שכתבה לו שרלוט לפני רציחתו.

רצח מארה הפך לאירוע מכונן בתולדות המהפכה הצרפתית, מארה הפך לסמל המהפכה והמרטיר הראשון שלה ותואר רבות בספרות ובאמנות של התקופה. אחד מהיצירות הידועות ביותר בנושא היא יצירתו של הצייר הנאו־קלאסי ז'אק-לואי דויד, "מות מארה" (בצרפתית: La Mort de Marat), המהווה את אחד מהדימויים המזוהים ביותר עם המהפכה הצרפתית.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שארלוט קורדה בוויקישיתוף