שארל-ז'אן-מלכיור דה ווגואה

שארל ז'אן מלכיאור דה ווגה (צרפתית: Charles-Jean-Melchior de Vogüé) (18 באוקטובר 1829 – 10 בנובמבר 1916) היה ארכאולוג, דיפלומט צרפתי וחבר האקדמיה הצרפתית במושב ה-18.

שארל-ז'אן-מלכיור דה ווגואה
Charles-Jean-Melchior, marquis de Vogüé
Melchior de Vogüe (1829-1916).jpg
לידה 18 באוקטובר 1829
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בנובמבר 1916 (בגיל 87)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה
  • מדליית הזהב המלכותית (1879)
  • מפקד בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים לואי דה ווג, רובר דה ווג, מרתה דה ווג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בפריז כבנו הבכור של לאונס ווגואה. ווגואה למד באקדמיה הצבאית סן-סיר ובאקול פוליטקניק. בשנת 1849 היה נספח בשגרירות צרפת בסנקט פטרבורג.

לאחר מעצרו של אביו במהלך ההפיכה הצרפתית של 1851, ויתר דה ווגואה על הדיפלומטיה כדי להתמקד בארכאולוגיה ובהיסטוריה בסוריה ובארץ ישראל. בשנת 1854 נסע לארץ ישראל ולירושלים[1], ובשנת 1864 פרסם את הספר Le Temple de Jerusalem על בית המקדש. ב-1868 הוא נקרא כחבר באקדמיה לכתובים ולספרות, והמשיך לפרסם מאמרי כתב עת אקדמיים על כנסיות ארץ ישראל, בית המקדש ומרכז סוריה.

לאחר נפילת האימפריה הצרפתית השנייה, נשיא צרפת אדולף טייר מינה אותו לשגריר צרפת בקונסטנטינופול ב-1871, ולאחר מכן בווינה ב-1875.

בשנת 1891 התקבל לאקדמיה הצרפתית, במקום אלבר, הדוכס הרביעי מברוי[2].

משפחתועריכה

מלכיור דה ווגואה היה דודו של עמית האקדמיה אז'ן-מלכיור דה ווגואה, ששימש כחבר באקדמיה במקביל אליו במשך מספר שנים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה