שארל-ז'אן-מלכיור דה ווגואה
שארל ז'אן מלכיאור דה ווגה (בצרפתית: Charles-Jean-Melchior de Vogüé; 18 באוקטובר 1829 – 10 בנובמבר 1916) היה ארכאולוג, דיפלומט צרפתי וחבר האקדמיה הצרפתית במושב ה-18.
.jpg) | |
| לידה |
18 באוקטובר 1829 פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
10 בנובמבר 1916 (בגיל 87) פריז, צרפת |
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
|
| צאצאים |
לואי דה ווג, רובר דה ווג, מרתה דה ווג |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בפריז כבנו הבכור של לאונס ווגואה. ווגואה למד באקדמיה הצבאית סן-סיר ובאקול פוליטקניק. בשנת 1849 היה נספח בשגרירות צרפת בסנקט פטרבורג.
לאחר מעצרו של אביו במהלך ההפיכה הצרפתית של 1851, ויתר דה ווגואה על הדיפלומטיה כדי להתמקד בארכאולוגיה ובהיסטוריה בסוריה ובארץ ישראל. בשנת 1854 נסע לארץ ישראל ולירושלים[1], ובשנת 1864 פרסם את הספר Le Temple de Jerusalem על בית המקדש. ב-1868 הוא נקרא כחבר באקדמיה לכתובים ולספרות, והמשיך לפרסם מאמרי כתב עת אקדמיים על כנסיות ארץ ישראל, בית המקדש ומרכז סוריה.
לאחר נפילת האימפריה הצרפתית השנייה, נשיא צרפת אדולף טייר מינה אותו לשגריר צרפת בקונסטנטינופול ב-1871, ולאחר מכן בווינה ב-1875.
בשנת 1891 התקבל לאקדמיה הצרפתית, במקום אלבר, הדוכס הרביעי מברוי[2].
משפחתו עריכה
מלכיור דה ווגואה היה דודו של עמית האקדמיה אז'ן-מלכיור דה ווגואה, ששימש כחבר באקדמיה במקביל אליו במשך מספר שנים.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ מונוגרפיה של אל-חראם א-שריף למכירה פומבית באתר Christie's
- ^ Melchior de VOGÜÉ | Académie française, www.academie-francaise.fr