פתיחת התפריט הראשי
Disambig RTL.svg המונח "גונו" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ג'ונו.

שארל גונוצרפתית: Charles Gounod‏; 17 ביוני 1818 - 18 באוקטובר 1893) היה מלחין ומחבר אופרות צרפתי.

שארל גונו
Charles-François Gounod
Charles Gounod (1890) by Nadar.jpg
לידה 17 ביוני 1818 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באוקטובר 1893 (בגיל 75)
סן-קלו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Anna Zimmerman עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר הלאומי הגבוה למוזיקה ולמחול, אוניברסיטת סן לואי עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה, סימפוניה, מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מוזיקאי, מוזיקולוג, מחנך מוזיקה, נגן עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס רומא
מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1871) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

גונו נולד בפריז. את הקריירה המוזיקלית החל שארל גונו בקונסרבטואר של פריז, וב-1839 במסגרת למודיו זכה ב"פרס רומא" היוקרתי (בזכות הקנטאטאה "פרנאן"). בין מוריו בקונסרבטואר היה ז'אן פרנסואה לסואר.

לאחר שסיים את לימודיו החל לנגן בעוגב בכנסייה וחיבר במסגרת עיסוקו מוזיקה דתית. האופרה הראשונה שכתב ב-1851, "סאפו" - לבקשתה של הזמרת והדיווה פולין גארסיה-ויארדו, נכשלה כישלון חרוץ, אולם הוא לא התייאש והמשיך בכתיבת אופרות, עד שלאחר הרבה קשיים ושינויים זכתה "פאוסט" (על-פי היצירה הגדולה של גתה) להצלחה גדולה (הצגת הבכורה שלה הייתה במרץ 1859).

בסך הכול כתב גונו שלוש עשרה אופרות, מהן זכו להצלחה בעיקר "פאוסט" ו"רומיאו ויוליה", שהוצגה לראשונה ב-1867. בשנות חייו האחרונות התרכז גונו בכתיבת מוזיקה כנסייתית, והיצירה החשובה מתקופה זאת היא אווה מריה. זו נעימה שהליווי שלה הוא הפרלוד הראשון מתוך הפסנתר המושווה של יוהאן סבסטיאן באך. בסוף חייו זכה לכבוד רב, שימש מנצח ליצירותיו והשתתף ביסוד "האגודה המוזיקלית של אלברט הול" בלונדון.

גונו נפטר בפריז מדלקת קרום המוח; יצירתו האחרונה (בדומה למוצרט לפניו) הייתה "תפילת ההשכבה" והפכה לתפילת ההשכבה לו עצמו.

יצירתועריכה

האופרה המפורסמת שכתב גונו, "פאוסט", מבוססת על ספרו המפורסם של גתה, והיא מתארת את קורותיו של פילוסוף זקן המוכר את נשמתו לשטן כדי לחזור לימי נעוריו וכדי להתאהב שנית. בגרמנית נקראת אופרה זו "מרגריטה" כדי להבדילה מ"פאוסט" של גתה ככל האפשר שכן הגרמנים רואים באופרה זו פרודיה עלובה ליצירת הענק של גתה. האופרה (לאחר השינויים שחלו בה בשנת 1859) כוללת אריות נהדרות וקטעי מקהלה מרשימים כמו "מקהלת החיילים" (אשר מקורה באופרה אחרת של שארל גונו - "איוון האיום") אך גם קטעים תזמורתיים כמו "כרוח חרישית".

מבין יצירותיו התזמורתיות של גונו:

  • סימפוניה מס' 1 ברה מז'ור
  • סימפוניה מס'2 במי במול מז'ור
  • סימפוניה קטנה ל-9 כלי נשיפה

מבין יצירותיו המקהלתיות של גונו:

  • "הגאולה"
  • "מוות וחיים"
  • רקוויאם

ביצועים של יצירותיועריכה

  • ורדה קוטלר ביצעה בתקליטור Mélodies londoniennes מיצירותיו של שארל גונו, התקליטור זיכה את קוטלר בשנת 2002 בפרס השנתי הצרפתי "ויקטואר דה לה מיוזיק קלאסיק" (Victoires de la musique classique)‏[1].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שארל גונו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה