שבי בן נחש
אציל עמוני
שבי העמוני הוא דמות מקראית, בנו של נחש העמוני. בתקופת דוד מלך ישראל אחיו חנון בן נחש ירש מאביו נחש העמוני את מלכותו על ממלכת בני עמון שבעבר הירדן המזרחי. בימיו נכבשה ממלכת בני עמון על ידי ממלכת ישראל המאוחדת.[1]
| לידה |
985 לפנה״ס  |
|---|---|
| פטירה |
915 לפנה״ס (בגיל 70 בערך) |
  | |
הקשר בין שבי למשפחת המלוכה העמונית
עריכה”ויהי כבוא דוד מחנימה ושבי בן נחש מרבת בני עמון ומכיר בן עמיאל מלא דבר וברזלי הגלעדי מרגלים” (שמ"ב י"ז 27)
הסבר הפסוק בספרות בתר־מקראית
עריכהייתכן ששבי בן נחש הוא בנו של נחש העמוני ואחיו של חנון בן נחש, והוא מלך ממשפחת המלוכה הנאמן לדוד, שדוד הציב בעמון כשכבשה, כמו שפרעה המליך את צדקיהו; אך גם ייתכן שנחש העמוני אביו של שבי בן נחש אינו "נחש העמוני", ושלשבי אין כל קשר למשפחת המלוכה העמונית.[2]
הערות שוליים
עריכה- ^ מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא, כ"ה. ראו: עומר פדור, "איסור בני לוט לבוא בקהל", ביטאון אסיף, א, עמ' 22–23, הערה 22
- ^ שבי, באתר tora.us.fm
