שבע בן בכרי

דמות מקראית משבט בנימין אשר מרד בדוד המלך

שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי, דמות מקראית, איש משבט בנימין שמרד בדוד המלך, וקרא להינתק ממלכותו בעקבות הבאת דוד לירושלים על ידי אנשי שבט יהודה.[1] כינויו "בן בכרי" - רומז אולי לייחוסו לבכר, בנו של בנימין.

ציור מרד שבע בן בכרי, ואישה משליכה את ראשו מהחלון

בעקבות מרידתו, שלח דוד את עמשא בן יתר בראש צבא שבט יהודה, אך זה התמהמה במשימתו, ולכן נדרש דוד לקרוא את אבישי בן צרויה למשימה זו. בגבעון פגש בהם שר הצבא יואב בן צרויה, והוביל את הכוח אל מבצרו של שבע באבל בית מעכה, שם צרו על העיר. כדי להימנע מהרס העיר, אישה חכמה אחת שכנעה את יושביה להרוג את שבע ולהשליך את ראשו מעבר לחומה. התושבים שוכנעו וביצעו את הנדרש ובכך הומת שבע והוסר המצור.[2]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה