שדות ירוקים (סרט, 1937)

סרט משנת 1937

שדות ירוקיםיידיש: גרינע פעלדער; באנגלית: Green Fields) הוא סרט קומדיה-דרמה ביידיש שצולם והופק בארצות הברית ובוים על ידי אדגר ג' אולמר ויעקב בן עמי. הסרט מבוסס על מחזה באותו שם מאת פרץ הירשביין משנת 1916. בין שחקני הסרט משתתף הילד הרשל ברנרדי שלאחר מכן, בהיותו מבוגר, היה לכוכב ברודוויי.

שדות ירוקים
Green Fields
בימוי אדגר ג' אולמר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט פרץ הירשביין עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ג'ק קמפ עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים הרשל ברנרדי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1937 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 99 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה רומנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תקציר העלילה עריכה

עלילת "שדות ירוקים" עוקבת אחרי חייו של תלמיד ישיבה בשם לוי-יצחק אשר עוזב את הישיבה שבה לומד כדי למצוא "יהודים אמיתיים". הוא נודד בדרכים עד שנתקל באזור כפרי מבודד במשפחה של עובדי אדמה יהודים. בראש המשפחה עומד האב דוד-נח לצד רחל אשתו ושלושת ילדיהם: הרש-בר, אברהם-יעקב וצינה. במרחק מה מתגוררת עוד משפחה יהודית שבראשה עומד האב אלקנה ולצידו אשתו גיטל והבת סטרה (אסתר). דוד-נח הוא יהודי פשוט שרואה ברכה בהגעתו של לוי-יצחק, אדם מלומד ואיש תורה, ומבקש ממנו להישאר במשק וללמד את בניו. הבן הגדול הרש-בר, צעיר חרוץ בשנות ה-20 לחייו, אינו מעוניין בלימודים, אך דווקא הבת צינה מאזינה לשיעורים בסתר ואף לומדת לכתוב את שמה. היא מגלה בלוי-יצחק גבר מסוג שלא ראתה מעולם, מוקסמת מהידע שלו ומתאהבת בו. גם לוי-יצחק מתאהב בצינה.

במקביל מתפתח קשר רומנטי בין בתו של אלקנה השכן, סטרה, לבין בנו הגדול של דוד-נח, הרש-בר. אלקנה מעדיף את לוי-יצחק המלומד על פניהרש-בר הפשוט בתור חתן לבתו, מה שגורם לריב בין המשפחות. לאור הצהרת אהבה בין צינה ללוי-יצחק האבות משלימים ביניהם ומסכימים לתת לשני הזוגות להינשא. החיבור בין לוי-יצחק לצינה מבשר את הברית המיוחלת בין תורה לעבודת כפיים.

שחקנים ודמויות עריכה

שם השחקן/ית שם הדמות
מיכאל גולדשטיין לוי-יצחק
הלן בוורלי צינה
איזידור קאשר דוד-נח
אנה אפל רחל
מקס וודנוי אלקנה
לאה נועמי גיטל
דנה דרוטה סטרה
סול לוין הרש-בר
הרשל ברנרדי אברהם-יעקב

הפקה עריכה

רומן רבוש המפיק, לודוויג לנדי המפיץ ואדגר ג' אולמר הבמאי הקימו את חברת הפקת הסרטים “Collective Film Producers” אשר הפיקה את הסרט. שלושתם הכריזו כי הרעיון להפקת הסרט על גבי המחזה המוצלח של הירשביין היה שלהם בראיונות נפרדים. הם ניגשו להירשביין אשר הסכים שיפיקו את הסרט בתנאי אחד - שיעקב בן-עמי ישחק את התפקיד של לוי-יצחק. אולמר אישר את התנאי אף על פי שבן-עמי היה מבוגר מדי לתפקיד של בחור ישיבה צעיר. בסופו של דבר הירשביין חזר בו מהתנאי וביקש שבן-עמי רק יפקח על ההפקה כבמאי משנה. מאחר שאולמר לא ידע הרבה על יידיש והעולם היהודי של התקופה המדוברת, הוא ניהל בעיקר את הצדדים הטכניים של ההפקה. [1]

תגובות וביקורות עריכה

אף על פי שמספרי המכירה המדויקים לא ידועים, "שדות ירוקים" הוא בין סרטי היידיש המוצלחים ביותר בתקופתו ומהמוכרים ביותר מהסרטים ביידיש שצולמו באמריקה. בהשראתו עשתה החברה "Collective Film Producers" סרטים נוספים: הנפח המזמר (1938), "פישקה החיגר" (1939) ו"השדכן האמריקאי" (1940). "שדות ירוקים" הוא אחד מאבני הדרך של הקולנוע ביידיש מלפני מלחמת העולם השנייה לצד ה"הדיבוק" ו"טוביה החולב".

חברת הסרטים Collective Film Producers קיבלה הצעה של 25,000 דולר מחברת Loews על מנת לקנות ממנה את הסרט אבל החליטה לעשות הפצה עצמאית. "שדות ירוקים" הפך להצלחה אדירה והסרט הוקרן במשך חודשיים באקרנים בניו יורק.[2] לפי העיתונאי נתן מייזלס, הסרט נצפה על ידי יותר ממיליון אנשים בשבעים עולמות שונים בעיר. פרנק ס' נג'נט מהניו יורק טיימס אמר לעומת זאת שהסרט "ארוך מדי ובוגד בבימוי התיאטרלי של יעקב בן-עמי... הסרט בוודאות היה מרוויח מדמות ראשית אחרת. גולדשטיין מביא חוסר אמינות קולנועית לרמה של טיפשות."[3] יוסף גרין הביא את הסרט לפולין והוא ראה שם אור לראשונה בקולנוע Fama ברובע הנלווקי של וורשה ב-17 באפריל 1938.[4] עם דיבוב לעברית הוא עלה לאקרנים בארץ ישראל המנדטורית ב-30 בנובמבר 1938, בקולנוע עדן בירושלים.[5]

המחזה עליו מבוסס הסרט עריכה

הסרט מבוסס על מחזה של פרץ הירשביין באותו השם שיצא בשנת 1916. המחזה הוצג בתיאטרון "הבימה" תחת השם "ילדי השדה" כ-153 פעמים מאז 30 ביוני 1935, יום הצגת הבכורה.[6] את ההצגה ביים לאופולד לינדברג, ואת לוי-יצחק גילם השחקן צבי בן-חיים, אשר בעצמו למד ב"חדר" ולאחר מכן ב"ישיבה" בברשד שבאוקראינה, ולימים עבר לבית ספר חקלאי באודסה, מה שמספק לו סיפר חיים דומה במעט לזה של לוי-יצחק.[7] המחזה הוא אידיליה יהודית כפרית ושיר הלל לאורח חייו של היהודי הפשוט. הירשביין שבעצמו נולד והתחנך בקרב חקלאים, העריץ את אורח חיים זה והקדיש לו מספר מחזות.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Jim Hoberman, Bridge of Light: Yiddish Film Between Two Worlds, UPNE, 2010. p. 247-253.
  2. ^ Bernd Herzogenrath, Edgar G. Ulmer: Essays on the King of the B's, McFarland, 2009. p. 110, 264. Stefan Grissemann, Mann im Schatten: der Filmemacher Edgar G. Ulmer, Zsolnay, 2003. p. 106, 128.
  3. ^ Nugent, Frank S. (1937-10-12). "The Screen; The Squire Theatre Jots a Pastoral Note in Yiddish With 'Green Fields,' Directed by Jacob Ben-Ami". The New York Times. Retrieved 2009-04-24.
  4. ^ Die Grine Felder, Haynt, 8 April 1938, p. 9; Grine Felder, Haynt, 15 April 1938, p. 1.
  5. ^ Yaldei haSadeh (Sadot Yerukim), Al Hamishmar, 30 November 1945, p. 7.
  6. ^ ילדי השדה, ארכיון הבימה, http://archive.habima.co.il/showPage/?itemId=252
  7. ^ צבי בן-חיים, ארכיון הבימה, http://archive.habima.co.il/personPage/?itemId=326