שוביניזם

אמונה בעליונות של קבוצת ההשתייכות של אדם על קבוצות אחרות

שוֹבִינִיזְםצרפתית: Chauvinism) היא אמונה בעליונות או דומיננטיות של קבוצת ההשתייכות של אדם על קבוצות אחרות. בהקשר הלאומי היא משלבת פטריוטיזם קיצוני ולאומנות. שוביניסט רואה עצמו כייחודי ומיוחד, בעוד האחרים נחשבים בעיניו חלשים או נחותים.

בעבר תיאר המושג במיוחד קנאות לאומנית קיצונית, או פטריוטיזם, תוך גילוי איבה כלפי בני הלאומים אחרים, אך מאז הופעת הפמיניזם בשנות השישים והשבעים, נוספה לו משמעות של עליונות המבנה המשפחתי הפטריארכלי. בשימוש השגור בימינו בשפה העברית, שוביניזם גברי הוא מונח שמתאר זלזול, דעות קדומות, סטראוטיפים ואפליה לרעה של נשים.

מקורות המושג

עריכה

המונח נגזר משמו של ניקולא שוֹבָן (Chauvin), חייל בצבאו של נפוליאון בונפרטה, שלפי המסופר עליו היה ידוע בנאמנותו הקיצונית והעיוורת לנפוליאון ובשנאת יריביו.[1] סיפורו של שובן הפך לפופולרי בעקבות תיאורו הסאטירי במחזה "העיטור בעל שלושת הצבעים" (La Cocarde Tricolore) מאת האחים קוניאר (אנ') (Cogniard) מ-1831.

שוביניזם כלאומנות

עריכה

במאמרה "אימפריאליזם, לאומיות, שוביניזם", כתבה חנה ארנדט כי:

"שוביניזם הוא תוצר כמעט טבעי של המושג הלאומי, מכיוון שהוא צץ באופן טבעי מהרעיון הישן של "משימה לאומית" [...]. ניתן לפרש את המשימה של לאום כהבאת ה"אור" לעמים אלה, שמסיבה כלשהי נותרו ללא משימה לאומית. כל עוד הרעיון לא התפתח לאידאולוגיה שוביניסטית ונותר במרחב המעורפל למדי של הגאווה הלאומית או אפילו הלאומנית, תוצאתו הייתה לעתים קרובות תחושת אחריות כלפי עמים נחשלים".

המונח אינו מונח שיפוטי – הוא אינו טוען שהשוביניסט טועה או צודק בהשקפותיו, אלא שאלו אינן מנומקות, נובעות מחוסר הגיון, תוך התעלמות מעובדות אשר עשויות לסתור את תורתו.

שוביניזם כסקסיזם

עריכה

מאז סוף שנות ה-60 של המאה ה-20 המושג שוביניזם מתייחס בראש ובראשונה לסקסיזם.[2] השימוש העיקרי במושג מתייחס לשוביניזם גברי כלפי נשים, אך החל משנות ה־2000 נעשה בו שימוש גם ביחס של נשים כלפי גברים.[3]

שוביניזם גברי

עריכה
  ערכים מורחבים – אנדרוצנטריות, מיזוגניה, מאצ'ואיזם

שוביניזם גברי הוא האמונה בעליונות המגדר הגברי והצדקת העדפתו על-פני המין הנשי. השימוש הזה כל כך נפוץ, שבדרך כלל קיימת התעלמות מן המשמעויות האחרות והראשוניות של המונח. שוביניסט גברי מאמין שנשים הן פחות חשובות, חכמות או מסוגלות מגברים, ולכן הוא מתייחס אליהן באופן לא שוויוני.[4] הביטוי שוביניזם גברי הוטבע בארצות הברית סביב שנת 1934. הביטוי הופיע בעקבות פעילות אקטיביסטית של הגל השני של פמיניזם אמריקאי. אקטיביסטיות אלה פעלו במישור היומיומי, ולא דרך מעורבות ישירה בפוליטיקה פורמלית. הן נקטו בפעולות שנועדו לצמצם את אי הצדק בחיי היומיום שלהן.[2] חלק מהאקטיביסטיות בחרו להשתמש בביטוי "שוביניסט" מכיוון שהייתה לו נימה של הקנטה, והוא לא נשא את המשמעות החמורה יותר של "סקסיסט".[2][5] בארצות הברית, השימוש בביטוי שוביניזם או שוביניזם גברי היה אופנתי בשנות ה־70, וכך גם השימוש בביטוי "חזיר שוביניסטי גברי".[6][2] שני מונחים אלה איבדו מהפופולריות שלהם בשנות ה-80, ומאז שנות ה־90 הם הוחלפו במידת מה בביטוי סקסיזם.[6]

שוביניזם נשי

עריכה
  ערך מורחב – מיזאנדריה

שוביניזם נשי היא האמונה שגברים נחותים מנשים, ולכן ראויים להתייחסות נחותה מאל נשים.[7]

המונח אומץ על ידי מבקרים מסוימים - הפמיניסטית מהגל שני בטי פרידן היא דוגמה ראויה לציון. אריאל לוי (Ariel Levy) השתמשה במונח בדומה לבטי פרידמן, אך השתמשה בו בכיוון הפוך בספרה, 'חזירות שוביניסטיות נשיות' (Female Chauvinist Pigs) בו היא טוענת שהרבה נשים צעירות בארצות הברית ובעולם בכלל מאמצות את דפוס ההתנהגות של השוביניזם הגברי וסטריאוטיפים מיזוגנים קודמים וישנים יותר.

הסופרת קרן סאלמנסון תיארה את אמונות וערכי השוביניסטיות בפסיכולוגיה המודרנית בספרה כשכתבה, "פמיניסטיות נשיות מאמינות שגברים לא יכולים להתפתח רגשית מספיק כדי לגדול ולתקשר מהנשמה והלב, להתייחס לבת זוגתם או לתת לה תוקף".

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Chauvinism | Gender Inequality, Patriarchy & Misogyny | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 4 Jane Mansbridge, Katherine Flaster, The Cultural Politics of Everyday Discourse: The Case of “Male Chauvinist”, Critical Sociology 33, 2007-07, עמ' 627–660 doi: 10.1163/156916307x210973
  3. ^ Ariel Levy, Female Chauvinist Pigs: Women and the Rise of Raunch Culture, New York, 2005
  4. ^ male chauvinist, Cambridge Dictionary
  5. ^ עמ' 632
  6. ^ 1 2 JANE MANSBRIDGE, KATHERINE FLASTER, MALE CHAUVINIST, FEMINIST, SEXIST, AND SEXUAL HARASSMENT: DIFFERENT TRAJECTORIES IN FEMINIST LINGUISTIC INNOVATION, American Speech 80, 2005-08-01, עמ' 256–279 doi: 10.1215/00031283-80-3-256
  7. ^ female chauvinist, Dictionary.com