דעה קדומה

דעה קדומה היא עמדה נלמדת, לרוב שלילית, כלפי נושא מטרה כלשהו, עוד בטרם התקיימה עמו אינטראקציה חברתית, כל זאת על סמך השתייכותו החברתית של הפרט. בעוד שסטריאוטיפ הוא הכללה נמהרת הנוגעת למאפיינים של קבוצה חברתית, והדבקת מאפיינים אלה על כל חבר באותה קבוצה איתה האדם בא במגע, דעות קדומות נוגעות ליסוד הנפשי שבחוויה זו. מדובר, לרוב, ברגשות שליליים כלפי קבוצה חברתית וכל מי שחבר בה.

ההגדרה הקלאסית של "דעה קדומה" מקורה בעבודתו של גורדון אולפורט, "טבעה של דעה קדומה", משנת 1954. לפי גורדון, יש לדעה קדומה שני מרכיבים, יחס ואמונה, והיא באה לידי ביטוי ברמות הולכות וגדלות של אינטנסיביות; לשון הרע, הימנעות, אפליה, אלימות והרס פיזיים (ראו סולם אולפורט).

קשר בין עמדה פוליטית לבין דעה קדומהעריכה

מחקרים פסיכולוגיים שהוצגו בינואר 2017 בכנס השנתי של "האגודה לפסיכולוגיה חברתית ולפסיכולוגיה של האישיות" (SPSP), הראו כי גם שמרנים וגם ליברלים לוקים במידה שווה בדעות קדומות כלפי בעלי השקפות אחרות[1].

הפסיכולוג מארק ברנדט (מאוניברסיטת טילבורג) הראה במחקרו שבארצות הברית קיים דפוס קבוע של דעות קדומות לפי תפיסה פוליטית; לשמאלנים יש נטייה לדעה קדומה שלילית כלפי שמרנים, נוצרים פונדמנטליסטים, עשירים, אנשי תנועת מסיבת התה, חברות ענק, נוצרים מאמינים, מורמונים, אנשי צבא, קתולים, שוטרים, רפובליקנים ודתיים. במקביל, לימניים יש נטייה לדעה קדומה שלילית כלפי ליברלים, להט"בים, פמיניסטיות, אתיאיסטים, נזקקי רווחה, מהגרים בלתי-חוקיים, שחורים, מדענים, היספנים, איגודים מקצועיים, בודהיסטים, מוסלמים, היפים, היפסטרים, תומכי המפלגה הדמוקרטית, פאנקיסטים, מהגרים ובעלי הכנסות נמוכות[דרוש מקור][מפני ש...][1].

בשנת 2016 התראיין ברדיו ד"ר ג'ון מייטון (John Mighton) וסיפר על ניסוי שבו הראו לשתי קבוצות נבדקים בעלי דעות פוליטיות מנוגדות שני סרטונים. בסרטון הראשון הם ראו אדם מהמפלגה שהם משויכים אליה כשהוא סותר את דברי עצמו, ובסרטון השני אדם מהמפלגה המנוגדת להם עושה זאת. ממצאי המחקר הראו כי שתי הקבוצות לא ראו את הכשל כשהיה מדובר בחבר המפלגה שהם השתייכו אליה, מה שהעיד על הטיה קוגניטיבית שקשורה לדעה הקדומה שיש להם על המפלגה האחרת.[2]

דעה קדומה במרחב הווירטואליעריכה

ההשפעות ההדדיות שבין המרחב הווירטואלי לבין שיח ציבורי והתנהגות חברתית הולכות וגדלות.[3] ההתנהגות החברתית מושפעת בין היתר על ידי נטיות אימפולסיביות וקישורים אסוציאטיביים, כגון סטריאוטיפים, ולכן עלולה להוביל להתנהגות מפלה, באופן לא מכוון.[4] כיום כנורמה חברתית, מקובל להוציא את הדעות הקדומות מהתרבות ומהחברה, אך למרות זאת עדיין ניתן לראות אותן כחלק מהנוף. דעה קדומה, שלעיתים מובילה להתנהגות אימפולסיבית, עלולה להתבטא בדרכים שונות, למשל הימנעות ושמירת מרחק. מכיוון שההתנהגות האימפולסיבית של בני האדם אינה מבדילה בין המציאות למרחב הווירטואלי, הדעות הקדומות עלולות לעצב את שני המרחבים.[4]

מספר מחקרים עסקו בנושא, לדוגמה מחקרם של דוטש וויגבולדוס, שפורסם בשנת 2008,[4] אשר התנהל במרחב הווירטואלי באמצעות אוואטרים בעלי צבעי עור שונים. במחקר זה הוכח כי הדעה הקדומה שברה את ההפרדה בין המציאות למרחב הווירטואלי והשפיעה על המשתמשים. המשתתפים במחקר היו מודעים לכך שהאוואטרים הם וירטואליים, אך עדיין מבלי כוונה התנהגותם הושפעה מהאימפולסיביות הנובעת מדעה קדומה, והם שמרו על מרחק רב יותר מהאווטארים הכהים, לעומת מאלה הבהירים. על כן, לנוכח קישורים אסוציאטיביים לא מכוונים, דעות קדומות עלולות לזלוג מהמציאות למרחב הווירטואלי, ולהיפך.[4] בהמשך לכך, גורמים קיצוניים עלולים לנצל זאת ולקדם דעות קדומות והתנהגות מפלה במרחב הווירטואלי,[3] דבר שעלול להשפיע על המציאות, השיח הציבורי ועל החברה.

תאוריותעריכה

ישנן מספר תאוריות המציעות הסברים לדעות קדומות. ההסבר הראשון אישיותי, והשלושה האחרים סוציולוגיים-חברתיים.

  • אישיות סמכותנית - על פי גישה זו, דעות קדומות הן תוצר של פתולוגיה אישיותית. בעלי אישיות סמכותנית חשים עוינות כלפי כל מי שאינו חבר בקבוצה שלהם.
  • גישת הקונפליקט החברתי - גישה זו רואה בדעות הקדומות תוצר של מאבק אינטרסים בין קבוצות שונות. כאשר ישנם אינטרסים מנוגדים, מתפתחת עוינות בין הקבוצות והדעות הקדומות צפות ועולות.
  • גישת החסך היחסי - כאשר ישנו פער בין רמת החיים של הפרט ובין רמת החיים לה הוא ראוי לדעתו, מתפתח חסך המייצר רגשות שליליים כלפי קבוצות אחרות. בעוד שנראה שתחושת חסך של הפרט לא מניעה התפתחות דעות קדומות, תחושת חסך קבוצתי מייצרת רגשות שליליים כלפי קבוצות אחרות.
  • תאוריית הזהות החברתית - על מנת לשפר את הערכתה העצמית, נוטה הקבוצה החברתית לבדל עצמה מקבוצה חברתית אחרת. הבידול העצמי, הכולל נטייה לאפליית הקבוצה החברתית האחרת, מייצר רגשות שליליים כלפי קבוצות אחרות.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 דוד וינברג, ‏"שמאלנות וסובלנות: מילים נרדפות?", השילוח 5, יולי 2017
  2. ^ The Discovery of the Heart, CBC News, ‏April 13, 2016
  3. ^ 1 2 Aimei Yang, Charles Self, Anti-Muslim prejudice in the virtual space: A case study of blog network structure and message features of the ‘Ground Zero mosque controversy’, Media, War & Conflict 8, 2015-04, עמ' 46–69 doi: 10.1177/1750635214541030
  4. ^ 1 2 3 4 Ron Dotsch, Daniël H.J. Wigboldus, Virtual prejudice, Journal of Experimental Social Psychology 44, 2008-07, עמ' 1194–1198 doi: 10.1016/j.jesp.2008.03.003
  ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.