שוטנשטיפט

מנזררומי-קתולי בווינה

שוטנשטיפטגרמנית: Schottenstift - "האבציה הסקוטית" או "המנזר הסקוטי"; בשמו הרשמי: Benediktinerabtei unserer Lieben Frau zu den Schotten, "המנזר הבנדיקטיני של גבירתנו היקרה של הסקוטים") הוא מנזר רומי-קתולי השוכן בככר פרייונג 6 שברובע אינרה שטאדט בווינה שבאוסטריה. הוא הוקם בווינה בשנת 1155 כשדוכס אוסטריה היינריך השני הביא לווינה נזירים אירים. הנזירים לא הגיעו ישירות מאירלנד אלא מהמנזר הסקוטי יעקוב הקדוש ברגנסבורג בגרמניה. החל משנת 1625 הפך המנזר לחבר בקונגרגציה האוסטרית, כיום הקונגרגציה הבנדיקטינית. בשנת 1958 הוכרז כ"בזיליקה זוטרה". כנסיית המנזר ידועה כ"כנסיית הסקוטים" - Schottenkirche.

שוטנשטיפט - מנזר גברתנו היקרה של הסקוטים
Schottenstift
Benediktinerabtei unserer Lieben Frau zu den Schotten
Wien Freyung Schottenstift.jpg
כנסיית המנזר שוטנשטיפט
מידע כללי
סוג מנזר קתולי
כתובת כיכר פרייונג, אינרה שטאדט
עיר וינה
מדינה אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
מידע על ההקמה
התחלת הבנייה 1160
סיום הבנייה 1200
אדריכל אנדריאה ד'אליו הצעיר וסילבסטרו קרלונה
סגנון אדריכלי בארוק
קואורדינטות 48°12′43″N 16°21′52″E / 48.211944444444°N 16.364444444444°E / 48.211944444444; 16.364444444444
www.schottenstift.at
(למפת וינה רגילה)
Austria Vienna location map.svg
 
שוטנשטיפט
שוטנשטיפט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
החזיתות הבארוקיות של הפריורות ושל הכנסייה במנזר שוטנשטיפט בווינה, צילום משנת 2006

היסטוריהעריכה

 
אנדרטת הדוכס היינריך השני ,"יאזומירגוט" בחזית"כנסיית הסוקטים" בווינה

בימי הביניים המוקדמים הנזירים האירים היו פעילים מאוד כמיסיונרים. אירלנד נודעה בעת העתיקה בלטינית כ"Scotia Major (סקוטיה מאיור) - כלומר, "סקוטיה הגדולה"[1] . לכן הנדירים האירים נקראו בגרמנית Schotten, - "שוטן" כלומר "סקוטים" או "Iroschotten" . המנזרים שהקימו נקראו בגרמנית " Schottenklöster "' כלומר "מנזרים סקוטים". הדוכס היינריך השני ציין במפורש שמנזרים אלה צריכים לארח נזירים סקוטים בלבד.("Solos elegimus Scottos")

 
כנסיית המנזר שוטנשטיפט בשנת 1609, לפי הפנאגל, בגרסתה הקודמת, לפני בנייתה מחדש בסגנון בארוקי
 
שוטנשטיפט על מפה היסטורית של וינה מאת בוניפץ וולמוט, 1547. בצד ימין נראה באדום אחד משערי החומה של וינה - "שער הסקוטים" schottentor
 
שוטנשטיפט על כלקוגרפיה מאת גאורג מתאוס פישר משנת 1672

היינריך הועלה מהתואר מרקיז (מרקגראף) לזה של דוכס (Herzog) בשנת 1156. הוא העבריר את מושבו מקלוסטרנויבורג לווינה ונזקק למנזר עבור בירתו החדשה. בימי הביניים היו המנזרים לא רק מקומות להתנזרות ותפילה אלא גם ומעל הכל אכסניות הידע. הקמת מנזר העניקה לשליט בסיס למנהלו (לדוגמה - כתבנים מוכשרים חונכו בבתי ספר שליד המנזרים). המנזר סיפק ספרייה, בית מחסה לעניים, חולים וקשישים, אדריכלים, מלומדים וכמרים שעמדו בראש שירותי העיר הדוכסית החדשה. ה"סוקטים" היו מעורבים אף באוניברסיטת וינה שקמה בשנת 1365 היינריך העניק למנזר החדש פריבילגיות מורחבות. בניית המנזר הראשון התחילה ב-1160 והבניין נחנך בטקס דתי בשנת 1200. באותן השנים הוא נמצא מחוץ לחומות וינה. הנזירים פתחו בו גם אכסניה לעולי רגל ולצלבנים, שעברו תכופות דרך וינה בדרכם לירושלים. הכנסייה הראשונה הייתה תלת-ספינתית, בסגנון רומנסקי, כנסיית עמודים עם אפסיס אחד. היינריך השני נקבר בה אחרי מותו בשנת 1117

המנזר נהרס על ידי דליקה בשנת 1276, יחד עם בתי רבים בווינה.

בשנת 1418 במסגרת רפורמת הכנסיות השתלט הארכידוכס אלברכט החמישי על המנזר בכוונה להחיות את האידיאלים המקוריים של המסדר הבנדיקטיני ואיכלס אותו בנזירים בנדיקטינים. הדיירים החדשים של המנזר המשיכו להיו ידועים כ"סקוטים".

באמצע המאה ה-15 בלטה במנזר פעילותם הספרותית של מנהל בית הספר וולפגנג שמלץ ושל יורשו בתפקיד, יוהאנס ראש. צניחת מגדל הפעמון אחרי שהוכה על ידי ברק ב-1638 יצרה הזדמנות לבניית הכנסייה מחדש מיסודה. על המיזם הופקדו האדריכלים האיטלקים אנדריאה ד'אליו הצעיר וסילבסטרו קרלונה. הבניין קוצר יחסית ומגדל הפעמון נבנה במרחק מה מהבזיליקה. יואכים פון זנדרארט עיצב מזבח חדש, בנמצא כיום באולם הכמרים. אחרי מצור וינה על ידי בטורקים ב-1683 עברה הכנסייה עבודות שיפוץ. המגדל המערבי הבארוקי היה בקושי גבוה יותר מהחזית והוצעה הגדלתו, אולם תוכנית זו לא באה לידי מימוש.

בשנים 1773 ו-1774 בשטח על יד בית הקברות הפתוח בנה האדירל אנדריאס זך בית הפריורות החדש, עם בית ספר, מכיוון שהבניין דמה לרהיט, הוא התפרסם בשם " Schubladkastenhaus (בית הארון"). מיד על ידו עמד בית המלון "הקיסר הרומי" 'Hotel Römischer Kaiser' שבו בוצע לראשונה בפובמי שיר שהולחן על ידי פרנץ שוברט.

"גימנסיית שוטן", מוסד לחינוך תיכון, הוקמה בצו הקיסר ב-1807 בסביבות 1830 בתי המנזר הנספחים הגובלים בככר פרייונג, שופצו ונבנו מחדש על ידי האדריכל יוזף קורנהויזל. בשנות ה-1880 שופצה גם הכנסייה. באותה תקופה נוצרו ציורי התקרה של ידי יוליוס שמיד ועוצב גם המזבח החדש, לפי סקיצות של היינריך פון פרסטל, עם פסיפס מאת מיכאל ריזר.

 
פנים הכנסייה של המנזר הסקוטי בווינה "שוטנשטיפט". צילום משנת 2007

בחצר ניתן לראות פסל של "המדונה השחורה" שצויר ב-1825 על ידי פטר נובילה. המזרקה עם פסלו של היינריך השני עוצבו על ידי סבסטיאן וגנר.

המוזיאוןעריכה

בתקופה העכשווית, בשנים 1994–1995 ושוב ב־2005-2004 הוקם פעמיים מוזיאון בתוך המנזר. בין מוצגים חשובים אחרים, הוא מאחסן את המזבח Schottenmeisteraltar מסיבות שנת 1470, שאינו רק יצירת אמנות משמעותית של האמנות הגותית המאוחרת אלא גם מקור היסטורי חשוב, הודות למראות של העיר המופיעים בו. המוזיאון פתוח בימי ה ושישי בין השעות 11–17 ובשבת בין 11-14.30 . קיימים סיורים מודרכים בשבת בשעה 2ץ30

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Henry Soames The Latin Church During Anglo-Saxon Times, Longman, Brown, Green and Longmans, London 1848 עמ' 417

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שוטנשטיפט בוויקישיתוף

  אתר האינטרנט של שוטנשטיפט