שוליית הרוצח
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזיציה. | |
שוליית הרוצח הוא הספר הראשון בטרילוגיית הרואים למרחק, שנכתבה על ידי הסופרת רובין הוב (שם העט של מרגרט אסטריד לינדהולם אוגדן) ומשתייכת לסוגת הפנטזיה האפית.
 | |
| שוליית הרוצח | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רובין הוב |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | פנטזיה אפית |
| הוצאה | |
| הוצאה |
הרפר קולינס, בנטם ספקטרה  |
| תאריך הוצאה | 1995 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | אסטרולוג |
| תאריך | 1998 |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | טרילוגיית הרואים למרחק |
| הספר הבא | רוצח מלכותי |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 003419554 |
  | |
הספר פורסם בשנת 1995, והוא הראשון שהסופרת פרסמה תחת שם העט. שם הספר במהלך כתיבתו היה "ממזרו של אביר",[1] כאשר הסיפור מסופר מנקודת מבטו של אותו ממזר, וקורותיו בממלכת שש הדוכסיות הנשלטת על ידי משפחת המלוכה "הרואים למרחק". סיפוריהן של הדמויות מטרילוגיית הרואים למרחק ממשיכים באופן ישיר בטרילוגיית האיש הזהוב (לאחר קפיצה של כ־15 שנים). בהמשך פורסמה טרילוגיית סוחרי הספינות החיות, המתרחשת כ־12–13 שנים לאחר טרילוגיית הרואים למרחק, ובה מספר מפגשים בין דמויות מהטרילוגיות השונות.
עלילה
עריכההספר מתאר את ראשית חייו של גיבור הסדרה, פיץ–אביר, ממזר מלכותי הגר בטירת הצבי, את אימוניו בדרכו להפוך למתנקש מלכותי ואת הצלחתו בשמירה על כס המלכות מפני דודו השאפתן הדר, משימה אשר כמעט עולה בחייו.
הסיפור נפתח עם פיץ בן ה־6, בעודו מובל על ידי סבו מצד אמו, אל תוך אחד המוצבים הצבאיים של משפחת המלוכה "הרואים למרחק" אשר נמצא בשליטתו של הנסיך אמת, בנו השני של המלך ערמומי. בדלת הכניסה למוצב, פיץ ניתן לחייל אשר נאמר לו כי פיץ הוא הבן הממזר של הנסיך אביר, היורש החוקי של המלך ערמומי והבא בתור בשרשרת המלוכה. החייל לוקח את פיץ לנסיך אמת, והוא מורה לחייל לקחת אותו לבוריך, אדון האורוות ועוזרו של אביר אשר מקבל פקודות לגדל ולטפל בילד. ביחד עם בוריך, הילד מגיע לטירת הצבי, מקום מושבם של משפחת הרואים למרחק. על מנת להגן על פיץ ולא לקשר אותם אחד לשני על ידי קשר דם, אביר מחליט לוותר על זכותו לכס המלכות והוא פורש מחצר המלוכה ביחד עם אשתו, הגבירה סבלנות, לפני שפיץ מגיע לטירה. פיץ מעולם לא זוכר שהוא פגש את אביר, אבל מפתח חיבור עם דודו, הנסיך אמת. אחיהם הקטן של אביר ואמת, הדר, מתעב את פיץ ומתייחס אליו בצורה אכזרית ורעה בכל זמן שהוא יכול.
בוריך, יד ימינו של אביר נשאר עם משימת גידול הילד פיץ–אביר (השם החדש שניתן לפיץ), אשר בה הוא עשה כמיטב יכולתו. הוא לוקח את פיץ להיות נער אורוות. פיץ לומד במהירות את שגרת חייו כנער אורוות ובמשך כשנה חי עם בוריך באורוות, מטפל בבעלי החיים ולוקח על עצמו את תפקידו של נער האורווה. במהלך השנה הזאת, פיץ די בודד ומתחבר במהרה עם גור כלבים בשם רחרחני. פיץ מחזיק ביכולת שנקראת "הבינה", קסם עתיק אשר היחס כלפיו בממלכה הוא יחס מעורר חשדנות ותיעוב, אשר מאפשר לו להיקשר באופן טלפתי עם בעלי חיים. הוא נקשר לרחרחני ומהר מאוד הם נהיים חברים טובים וקרובים. בוריך מגלה את הקשר של פיץ ושל רחרחני, ובכעס לוקח את רחרחני מפיץ, ועל ידי כך שובר את הקשר הקרוב ביניהם. פיץ מאמין שבוריך הרג את רחרחני, ולכן מיד לאחר מכן הוא מתמלא בפחד כלפי בוריך, מאמין שבוריך יכול להרוג אותו באותה הקלות שבה הוא הרג את רחרחני. הקשרים הקרובים האחרים שפיץ מוצא הם בעיירת טירת הצבי, באופן ספציפי – הוא מתחבר לילדה בשם מולי, הגדולה ממנו בכמה שנים.
לאחר כמה שנים, פיץ מסכים להפוך ל"איש המלך", למלך ערמומי ולכן מחויב בשבועה לשרת את המלך, והמלך מתחייב לדאוג לפיץ ולכל מחסורו. הוא נלקח לשירותו של המלך ערמומי ועובר לגור בתוך הטירה. בטירה הוא לומד להילחם בנשק על ידי הוד, גבירת כלי הנשק של טירת הצבי.
לילה אחד, הוא פוגש באדם מתבודד בשם צ׳ייד כוכב–נופל, מתנקש מיומן בשירות המלך ואחיו הממזר של המלך ערמומי. פיץ מסכים ללמוד את הכישורים שצ׳ייד מעוניין ללמד אותו, בעיקר כי הוא בודד ומרגיש אבוד וחסר כיוון בחייו. אז במהלך גיל התבגרותו, פיץ לומד את דרכיו של המתנקש. פיץ מראה כישרון מולד לתחום, ומצליח להשלים את המשימות המינוריות אשר ניתנות לו על ידי המלך.
במקביל, מגיעות שמועות שאביו של פיץ, אביר, נהרג. השמועות טוענות שהוא נפל מסוסו, אבל יש חשד גבוה שאשתו השנייה של המלך ערמומי, תשוקה (אמו של הדר) התנקשה בחייו של אביר.
בזמן שפיץ גדל בטירת הצבי, אזורי החוף של ממלכת שש הדוכסיות מותקפים על ידי פולשים זרים הידועים בשם "הספינות האדומות". הפולשים מתקיפים כפרים, "מרוקנים" את מרבית התושביהם, בוזזים את הכפר ושורפים את כל מה שלא יכלו לקחת. פעולת ה"ריקון" היא הוצאת מודעותו של אדם ממנו, אותו אדם מאבד את נשמתו ורגשותיו לאחר הריקון. לאחר פעולה זו, כל התושבים אשר נחטפו מוחזרים לכפרים שמהם הם נלקחו, רק במצב "מרוקן". כאשר פיץ נתקל באותם מרוקנים, הוא מגלה שאינו יכול לחוש בהם בעזרת "הבינה" שלו כלל, כאילו הוא אינו יכול לראות אותם. בשלב מאוחר יותר, אותם מרוקנים הופכים להיות פושעים וגנבים אשר פוגעים באזורים הכפריים של שש הדוכסיות, מה שמוסיף עוד צרות למשפחת המלוכה.
בשלב מסוים בספר, פיץ מצטרף לכיתה של כמה תלמידים אשר לומדים את "האומנות", קסם אלגנטי אשר מאפשר למשתמשים בו לחלוק כח מחשבתי וקשר טלפתי קרוב. המורה, גיילן, מתעב את פיץ אך באופן מפתיע מהלל את אביו אביר (לאחר מכן בסיפור מגלים שאביר "טבע" על גיילן נאמנות כלפיו בעזרת האומנות, כאשר כעס עליו). בזמן השיעורים, גיילן מתייחס לפיץ ללא כבוד, פונה אליו בשם "ממזר". בשלב מסוים הוא מנסה להרוג אותו, אך ללא הצלחה. במקביל הוא מנסה לפגוע בלימודי האומנות שלו, על ידי כך ששלח אותו לעיירה ריקון (העיירה הראשונה של המרוקנים), כדי לראות האם פיץ יוכל להסתדר ולחזור משם בעזרת האומנות. האזור מלא במרוקנים שמתקיפים את פיץ, אך הוא מצליח לשרוד וחוזר בריא ושלם לטירה. בזמן שהותו מחוץ לטירה, ניסיון התנקשות של גיילן כנגד בוריך מסוכל, אך בתהליך – סמית׳י, הכלבה שהגבירה סבלנות נתנה לפיץ (ואליה הוא היה מחובר עם הבינה), נהרגת.
לקראת סוף הספר, פיץ מתבקש ללכת לממלכת ההרים, השכנה לשש הדוכסיות במטרה להרוג את הנסיך שלהם, רוריסק. המשימה של פיץ נחשפת כאשר דודו, הדר, מגלה לאחותו של הנסיך, קטריקן על המשימה של פיץ. הסוד מתגלה כאשר פיץ שיכור, ולכן חסר תועלת. הוא מוצא את עצמו באמצע מזימה לגנוב את כס המלכות עבור הדר, בעזרתו של גיילן, שמנסה להתנקש בנסיך אמת בעזרת האומנות. הנסיך רוריסק מורעל ומת, מה שמשאיר את קטריקן, שבינתיים מובטחת לאמת, כיורשת היחידה של הממלכה. פיץ מורעל וכמעט טובע למוות, ניסיון של הדר להרוג אותו. כאשר פיץ מרגיש שסופו קרב, הוא משתמש באומנות ויוצר קשר עם אמת ושניהם ביחד מצליחים להרוס את גיילן. בסופו של דבר פיץ ניצל על ידי כלבו הישן רחרחני, שלא נהרג על ידי בוריך, אלא נשלח לממלכת ההר כמתנה לנסיך רוריסק. במהלך החילוץ של פיץ בבריכה שכמעט טבע בה, רחרחני משתמש בשיניו כדי למשות אותו מהמים, דבר המשאיר סימני שיניים עמוקים בידו של פיץ. בהמשך פיץ לומד להעריך את הצלקות הללו, אשר מסמלות עבורו את אהבתו ונאמנותו הגדולה של הכלב רחרחני. לאחר מכן רחרחני מת גם הוא. בסופו של דבר פיץ ניצל ומתרפא, ובדפים האחרונים של הספר, פיץ מבכה את מותו של רחרחני.
קבלה בקרב מעריצי הז׳אנר
עריכההספר קיבל ביקורות חיוביות ביותר בעיתון Publishers Weekly, הטוענות כי הספר היה "ניצוץ ראשוני בשדה הסבוך של סוגת הפנטזיה האפית".[2] המגזין Kirkus Reviews מצא שהספר היה "עצמאי באופן מספק, אבל בכל זאת משאיר פתח להרחבות עתידיות".[3] המגיב אדם חילר, הילל את בניית הדמויות וטען שהן מאוד מורכבות ועמוקות.[4]
ביקורת שלילית בנוגע לספר הייתה בעיקר מפני שהוא בסגנון מעט ישן,[5] וגם שהספר אינו לחלוטין מצליח לעמוד עצמאית.[4]
השפעתו
עריכההלהקה Within Temptation השתמשה בספר הזה כהשראה עבור השיר שלהם "Hand Of Sorrow" מהאלבום The Heart of everything.[6]
להקה נוספת בשם Kitchen party השתמשה בספר כהשראה עבור הסינגל שלהם מ־2013 – fitz Poem.[7]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- שוליית הרוצח, ביקורת ספר מאת דניאלה דרור מאתר בלי פאניקה, פורסם ב־11 בדצמבר 2008
- שוליית הרוצח, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Twenty Five years of spectra: Assassin's appretice (1995) by Robin Hobb
- ^ Assassin's Apprentice
- ^ ASSASSIN'S APPRENTICE, מתאריך ה-17 באפריל 1995 (באנגלית)
- ^ 1 2 Assassin's Apprentice מתאריך ה-8 בינואר 2011 (באנגלית)
- ^ Floresiensis, Royal Assassin by Robin Hobb
- ^ www.heavymusic.ru/en/interviews.php?id=53&title=Within%20Temptation
- ^ http://www.dropoutuk.com/music/11889/video-kitchen-party-fitz-s-poem.html